אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בש 1446/06

החלטה בתיק בש 1446/06

תאריך פרסום : 26/09/2006 | גרסת הדפסה
ב"ש
בית המשפט המחוזי חיפה
1446-06
20/02/2006
בפני השופט:
רון סוקול

- נגד -
התובע:
רוני אלמשעלי ת"ז 054618657
עו"ד אפרת חג'אג'
הנתבע:
מדינת ישראל - תביעות חיפה
עו"ד ליטל אסס
החלטה

1.         בפניי ערר על החלטת בית משפט השלום בחיפה, כב' סגן הנשיא השופט א' הבר, שניתנה ביום 13.2.2006 (ב"ש 1696/06), ובה הורה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים נגדו בת"פ 1262/06.

2.         כנגד העורר הוגש לבית משפט השלום כתב אישום המייחס לו עבירות של ניסיון להתפרצות לדירה, עבירה לפי סעיף 406(ב) ביחד עם סעיף 25 לחוק העונשין, תשל"ז-1977, החזקת מכשירי פריצה, עבירה לפי סעיף 409 לחוק העונשין, החזקת סכין למטרה לא כשרה, עבירה לפי סעיף 186(א) לחוק העונשין, ותקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו, עבירה לפי סעיף 273 לכתב האישום.

            על-פי כתב האישום עולה כי ביום 3.2.2006, בסמוך לשעה 19:15, ניסה העורר להתפרץ לדירה ברחוב בית לחם 9 בחיפה (במהלך הדיון בבית המשפט קמא הוברר כי מדובר בטעות סופר, ומספר הבית הוא 5, אך כתב האישום לא תוקן עדיין). עוד נטען כי העורר עשה שימוש בעזרת סכין ומברג על מנת לעקם סורגים של חלון הדירה כדי להיכנס אליה. לפני שהעורר הספיק להשלים את זממו, הגיעו שוטרים למקום, ולאחר מרדף קצר נעצר העורר. לאחר שנעצר ונתפס, מצאו השוטרים כי העורר מחזיק ברשותו מברג באורך של 43 ס"מ, המשמש ככלי פריצה. כמו כן נטען כי לאחר שהעורר עוכב על-ידי השוטרים, הוא החל לרוץ ולברוח, וכאשר אחד השוטרים ניסה לעכבו, תקף העורר את השוטר, דחף אותו וניסה להתחמק ממעצר. בכליו של העורר נמצאה גם סכין קטנה.

            כבר בשלב זה אציין כי באת כוח המאשימה אישרה כי הסכין שנתפסה בכליו של העורר אינה עונה להגדרת סכין על-פי חוק העונשין, ולכן צפוי האישום של החזקת סכין שלא למטרה כשרה, להימחק מכתב האישום.

3.         בית משפט קמא עיין בתיק החקירה, שמע את טיעוני הצדדים, וקבע כי בחומר הראיות שהוצג לעיונו יש די כדי לקבוע שכנגד הנאשם עומדות ראיות לכאורה מספיקות. עוד קבע בית משפט קמא כי קיימת עילת מעצר, וזאת בין היתר מאחר שמדובר בעורר שלו עבר פלילי רצוף ומכביד, הכולל עבירות רכוש רבות. כמו כן ציין בית משפט קמא כי העורר ביצע את העבירות בתעוזה רבה, כשהוא מגיע מצויד בכלי פריצה, ולבסוף ציין כי כנגד העורר תלוי ועומד עונש מאסר מותנה בגין עבירות דומות.

            בית משפט קמא בחן גם את האפשרות של הסתפקות בחלופת מעצר, אך הגיע למסקנה כי מדובר באדם אשר מסכן את ביטחון הציבור ואת רכושו, וכי חלופת המעצר המוצעת אינה מתאימה ואינה יכולה להפיג את המסוכנות. בית משפט קמא הפנה, בין היתר, להליכים שהתנהלו בפניו בתיק אחר, בו הואשם העורר בעבירות רכוש אחרות, וכן הפנה לתסקיר קצין מבחן שהוגש בפניו באותו הליך קודם. בית המשפט הדגיש כי מאז ההליך הקודם לא השתנה דבר, מכל מקום לא השתנה דבר לטובה, ולכן גם אם בהליך הקודם קבע בית המשפט המחוזי כי יש לשחרר את העורר לחלופת מעצר, הרי שבמקרה הנוכחי אין מקום לעשות כן.

4.         בערר בפניי טענה באת כוח העורר בהרחבה כנגד התשתית הראייתית שבתיק. לטענתה, קיימות סתירות רבות בין עדויות השוטרים, המפחיתות את משקלן ועצמתן של הראיות. עוד טענה כי התנהלות המשטרה בחקירת האירועים הייתה רצופת מחדלים, וכי מחדלים אלה מכרסמים אף הם במשקלן של הראיות כנגד העורר. לחלופין טענה כי לאור משקלן המופחת של הראיות, יש לקבוע כי לא התקיימה בנסיבות המקרה עילת מעצר. באת כוח העורר מדגישה כי לא היה מקום שבית המשפט יידרש לראיות ולמסמכים הנוגעים לתיק הקודם שהתנהל בפניו. לדבריה, היה מקום להתייחס אך ורק לחומר הראיות שבתיק זה, ממנו עולה כי מדובר בניסיון להתפרצות בלבד. לדבריה, לא מדובר בעבירת רכוש חמורה, ולכן לא קמה עילת מעצר. לבסוף טענה כי חלופת המעצר שהוצעה - מעצר בית בבאר-שבע - מרחיקה את העורר ממקום מגוריו וממקום ביצוע העבירות, ולכן יש בה כדי לאפשר הגנה על הציבור ולאיין את מסוכנותו של העורר.

5.         באת כוח המשיבה מבקשת שבית המשפט יאמץ את החלטת בית משפט קמא. לדבריה, הראיות לכאורה הינן ברורות ביותר. עוד טענה כי נסיבות ביצוע העבירות כשלעצמן מלמדות על מסוכנות, שכן העורר ביצע את העבירות בצוותא חדא עם אחר שלא נתפס, ותוך שימוש באמצעים אשר יש בהם כדי לסכן את הציבור. באת כוח המשיבה הדגישה גם את עברו הפלילי העשיר של העורר, והדגישה כי אף על פי שהיה תלוי כנגד העורר מאסר מותנה שהוטל עליו בתיק הקודם, הוא ביצע את העבירות נשוא תיק זה, ולא חשש לחזור לעולם הפשע זמן קצר לאחר ששוחרר ממאסר. לעניין חלופת המעצר טענה שאין בה די כדי להפיג את מסוכנותו של העורר, וכי משמעותה היא רק העברתו לעיר אחרת בארץ, שם הוא יוכל להמשיך ולפגוע ברכושו של הציבור.

6.         ראוי להזכיר כי באת כוח העורר טענה בפניי כי העבירות המיוחסות לעורר בתיק זה אינן מפעילות את המאסר המותנה שהוטל על העורר בתיק הקודם (ת"פ 377/01). לטענתה, באותו תיק קודם גזר בית המשפט על העורר עונש מאסר מותנה של 12 חודשים לתקופה של 3 שנים, והתנאי היה עבירה כנגד רכוש הזולת. לטענתה, במקרה הנוכחי מדובר בניסיון להתפרצות, ולא בעבירה מושלמת, ולכן אין בעבירה זו, גם אם העורר יורשע בה, כדי להפעיל את עונש המאסר המותנה.

7.         עיון בחומר הראיות מלמד כי הראיות לכאורה הקושרות את העורר לביצוע העבירות הינן ברורות ביותר. מסתבר כי בעקבות הודעה של שכן אשר ראה שני אנשים מנסים לפרוץ לדירה, הגיעו למקום מספר שוטרים. השוטר אמיר פלאח הגיע למקום ביחד עם שוטרים נוספים וניגש בהתאם להכוונת השכן המודיע, לבניין שברחוב בית לחם מס' 5. על-פי דבריו, הוא הבחין באדם שנמצא על חלון הקומה השנייה, כשהוא מנסה לשבור את החלון בעזרת מברג שבידו. כן הבחין כי הסורג של החלון פתוח. החשוד נראה כשהוא חובש כובע שחור ולובש חולצה אפורה, והשוטר מציין כי הבחין היטב בפניו של החשוד, שלאחר מכן התברר כי מדובר בעורר. חשוד נוסף המתין בגינה, ונראה כמי שמתצפת ושומר מפני זרים. כאשר התקרב השוטר לחשודים, קפץ העורר מהחלון והתחיל לרוץ לכיוון רחוב בית לחם, ואילו החשוד האחר רץ לכיוון אחר. השוטר פלאח מציין כי שמר על קשר עין רצוף עם העורר, עד שראה שוטר נוסף ששמו נופי ג'ובראן, וקרא לו לעצור את העורר. השוטר ג'ובראן מסר כי זיהה את העורר רץ לכיוונו ושמע את צעקותיו של חברו השוטר פלאח. ג'ובראן ניסה לעצור את העורר, וקרא לו "עצור, משטרה". בשלב זה החל העורר לדחוף אותו וניסה להתחמק ממנו, תוך שהוא מפיל את השוטר ג'ובראן. בשלב זה הגיע שוטר נוסף ששמו מרון כליפה, ויחד הצליחו שני השוטרים לתפוס את העורר ולעוצרו. השוטר פלאח, שהגיע אל המקום, זיהה בוודאות את העורר כמי שעמד על החלון. עוד הסתבר כי לאחר שהעורר קם מהמקום שבו נעצר, נראו במקום זוג כפפות בצבע שחור. הכובע השחור נמצא גם הוא בקרבת מקום, אם כי יש אי-בהירות לגבי המיקום המדויק, וקיימת לכאורה סתירה בין גרסתם של השוטרים פלאח וג'ובראן לגרסתה של השוטרת טלי בגינסקי לגבי מיקום הכובע שנתפס.

8.         עוד חשוב לציין כי לעורר לא היה הסבר מניח את הדעת לגבי נסיבות הימצאותו במקום. לדבריו, הוא הגיע לבקר חבר ששם משפחתו דנה, אך לא ידע למסור פרטים נוספים על אותו חבר. הוא גם לא זכר את הכתובת המדויקת שלו, ואף הוסיף כי לא תיאם את הפגישה. בחקירה ציין כי את אותו חבר לא ראה במשך כשנה וחצי. אין ספק כי מדובר בהסבר תמוה שאינו יכול להתקבל על הדעת, ואינו יכול לשמש הסבר לנסיבות הימצאותו בחצר הבית.

9.         טענות באת כוח העורר לגבי מחדלי חקירה שונים, כמו היעדר חוות דעת לעניין טביעות אצבע ועוד, אינן יכולות להפחית מעצמתן של הראיות. לא מדובר בראיות נסיבתיות, אלא בעדות ברורה של שוטר שראה את העורר עומד על החלון, ורדף אחריו עד למעצרו. עדות זו מחוזקת בראיות החפציות שנמצאו, לרבות המברג שנמצא בכליו של העורר והכפפות שהיו עמו. די בכך כדי להקים תשתית ראייתית מוצקה כנגד העורר.

10.        גם לגבי עילת המעצר דומה שצדק בית משפט קמא. מדובר בעורר אשר לחובתו עומדות הרשעות רבות מאוד, לרבות בעבירות רכוש. מגיליון ההרשעות עולה כי לעורר 28 הרשעות בעבירות שונות, כאשר האחרונה ביניהן הינה הרשעה בת"פ 377/04, בגין עבירות של התפרצות לבית מגורים. בגין עבירה זו נשפט העורר למאסר של 14 חודשים, אשר כללו גם הפעלת מאסרים מותנים קודמים, וכן הוטל עליו עונש מאסר מותנה של 12 חודשים. העורר שוחרר ממאסר רק בחודש אוקטובר 2005, וכבר זמן קצר לאחר מכן נתפס מבצע את העבירות נשוא כתב אישום זה.

            כבר נפסק כי בנסיבות המתאימות גם עבירות רכוש מקימות עילת מעצר (בש"פ 5431/98 רוסלן פרנקל ואח' נ' מדינת ישראל, פ"ד נ"ב(4) 268, בעמ' 272). בין יתר הנסיבות המצדיקות מעצר של מי שביצע עבירת רכוש, יש לציין את השיטה, את הביצוע החוזר של העבירות, את העובדה שהעורר ביצע את העבירות מבלי לחשוש מעונש המאסר המותנה שהיה תלוי כנגדו, וכן את הזמן הקצר שחלף מאז ששוחרר ממאסר, ולבסוף יש להדגיש כי את העבירה ביצע העורר ביחד עם אחר, תוך שימוש באמצעי פריצה אשר עלולים להפוך תוך כדי ביצוע העבירות גם לכלי מסוכן שיכול לגרום לפגיעה באנשים תמימים.

11.        אעיר כי טענתה של באת כוח העורר כי מעשיו של העורר אינם מפעילים את עונש המאסר המותנה שהוטל עליו, אינה נראית בעיניי. עונש המאסר המותנה הוטל בגין כל עבירת רכוש, ודומה שניסיון ההתפרצות, כאשר העורר נתפס כאשר הוא על חלון הבית מנסה לשבור את החלון, מהווה מבחינת מהותו, עבירת רכוש אשר מפעילה את המאסר המותנה (ראה למשל ע"פ 4517/04 מסארווה נ' מדינת ישראל, דינים עליון עא' 584).

12.        דומה שצדק גם בית משפט קמא כאשר לא מצא להסתפק בחלופת המעצר המוצעת. מדובר בהצעה לשחרר את העורר למעצר בית אצל קרובי משפחה, כאשר אשתו לעתיד של האחיין מוכנה לשמש כמפקח. בית המשפט התרשם כי לא מדובר בפיקוח ראוי, והעובדה שמדובר בהרחקה מחיפה אינה רלוונטית לעבירות המיוחסות לעורר. הרחקתו של העורר מחיפה לא תשנה את מסוכנותו לביצוע חוזר ונשנה של עבירות רכוש.

13.        אשר על כן אני דוחה את הערר.

ניתנה היום, כ"ב בשבט, תשס"ו (20 בפברואר 2006), במעמד הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ