אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בש 1439/07

החלטה בתיק בש 1439/07

תאריך פרסום : 31/07/2007 | גרסת הדפסה
ב"ש
בית המשפט המחוזי חיפה
1439-07
28/02/2007
בפני השופט:
ר. שפירא

- נגד -
התובע:
1. ג'ינו אביעד ת.ז. 066078940
2. ברנשטיין רוני ת.ז. 314259227

הנתבע:
מדינת ישראל
החלטה

זוהי בקשה לעיון חוזר בעניין מעצרם של המבקשים.

המבקשים עומדים לדין בעבירת רצח כאשר בכתב האישום נטען כי ביום 5.2.05 היו שותפים המבקשים ביחד עם אחר לירי לעבר מאבטחי מועדון ה"לונה" שבחיפה, כאשר כתוצאה מהירי נגרם מותו של אחד המאבטחים. בימ"ש זה הורה על מעצרם של המשיבים עד לתום ההליכים, זאת בהסכמתם. מאז הוארך מעצרם 3 פעמים בביהמ"ש העליון לאחר שהוגשו בקשות לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים) התשנ"ו 1996. החלטה אחרונה בעניין זה ניתנה ביום 4.1.07 בבש"פ 17/07, אז הוארך מעצרם לתקופה של 90 ימים, שתחילתה ביום 12.1.07.

כעת הוגשה בקשה זו שבפני בה עותרים המבקשים להורות על שחרורם ממעצר, וזאת מטעם של הימשכות ההליכים במסגרת הדיון בתיק העיקרי, תיק
פ"ח 2064/05. המבקשים מציינים כי בוטלו ישיבות רבות במסגרת הדיון שהיה קבוע בפני ההרכב. עד היום העידו אמנם עדי תביעה מהותיים ואולם צפויה עוד עדות ממושכת של המדובבים אשר הקליטו את המבקשים בעת היותם עצורים. מעבר לעדות זו, צפוי המשפט להימשך עוד זמן רב, ובנסיבות אלו מבקשים הם כי ביהמ"ש יורה על שחרורם.

המאשימה מבקשת לדחות את הבקשה, כאשר לטענתה לא היה כרסום בחומר הראיות המצדיק שחרור ממעצר. הימשכות ההליכים לא היתה באשמת המאשימה ובהתאם, טוענת המאשימה, כי אין מקום להורות על שחרורם של המבקשים ממעצר.

לאחר שעיינתי במכלול הטיעונים וכן בחומר רב שהוגש לעיוני במסגרת בקשה זו ובמסגרת של שתי בקשות נוספות שהוגשו מכוח הוראות סעיף 74 לחסד"פ, סבור אני כי דין הבקשה להידחות.

ראשית יצויין כי לא שמעתי בפני טענות בדבר כרסום בחומר הראיות. לעניין זה יודגש כי המבקשים אכן נעצרו בהסכמה תוך שהם שומרים על זכותם לטעון טענות חדשות ככל שיידרש, ואולם לא עלו עד היום טענות בפני בכל הנוגע לתשתית הראייתית המבססת, לכאורה, סיכוי להרשעתם. יצויין כי מעבר להסכמתם למעצר, הרי שתשתית ראייתית זו נבחנה במסגרת 3 בקשות שונות בביהמ"ש העליון, אשר הורה בכל אחת מהן על הארכת מעצר לתקופה של 3 חודשים נוספים. מכאן, שעל המבקשים לשכנע את ביהמ"ש כי יש להורות על שחרורם להצביע על כרסום בראיות או על שינוי אחר בנתונים שהנחו את ביהמ"ש להורות על מעצר עד תום ההליכים ועל הארכתו של המעצר 3 פעמים. שינוי זה צריך שיהיה מהותי ודרמאטי, במידה שיש בה כדי לשנות באופן של ממש את מערך הנתונים אשר היה בפני ביהמ"ש, על ערכאותיו השונות, עת החליט על מעצרם של המבקשים עד תום ההליכים ועל הארכת מעצרם לתקופות נוספות של 90 ימים בכל פעם. ראה לעניין זה:

בש"פ 4794/95, יואב שאבי ואח' נ. מדינת ישראל, תק-על 95 (3), 263, 264;

בש"פ 4955/05, אלכסנדר (פטיצה) פלדמן נ. מדינת ישראל, תק-על 2005 (2) 250;

בש"פ 10512/05, דניאל פיינר נ. מדינת ישראל, תק-על 2005 (4) 1961.

כאמור, לא נטענה בפני טענה על כרסום בראיות או שינוי דרמאטי בתשתית שבפני ביהמ"ש.

מכאן לטענה בדבר הימשכות ההליכים. אין חולק כי אכן ההליכים בתיק זה נמשכים מזה זמן ולאחרונה עוכב הדיון כתוצאה מגורם שבחלקו אינו בשליטת המבקשים או המאשימה. עקב תקלה, נחשפה זהותם של מדובבים אשר הקליטו שיחות של המבקשים (ושל נאשם נוסף). חשיפת זהותם של המדובבים גרמה לכך שהוגשו בקשות שונות ע"י המדובבים להרכב הדן בתיק העיקרי, ובהמשך גם עתירה לבג"צ, כשבכולן התבקש לעכב את עדותם בביהמ"ש עד שיגובש הסדר בעניין סדרי אבטחתם.

עם זאת לא רק המדובבים תרמו להימשכות ההליך. מקובלת עלי עמדת המאשימה כי גם לב"כ הנאשמים היתה תרומה לעניין זה. אציין, בין היתר, כי הוגשה בקשה לפסילתו של הרכב השופטות הדן בתיק העיקרי, והדיון בתיק העיקרי התעכב ובוטלו ישיבות עד למתן החלטה בבקשת הפסלות הנ"ל ( ע"פ 887/07, ז'ינו ואח' נ. מדינת ישראל, פס"ד מיום 6.2.07, פורסם באתר בתי-המשפט). מעבר לכך, מעיון בתיק העיקרי ובפרוטוקולים של ישיבות חקירת העדים שם לא ניתן שלא להתרשם כי הסנגורים מאריכים בחקירה הארכת יתר. אוסיף על זאת כי מעבר לחקירות הוגשו גם בקשות ביניים בענייני מסמכים וכיוצ"ב כאשר אגב הגשת הבקשות התבקש בית המשפט הדן בתיק העיקרי לעכב את הדיון עד להכרעה בבקשות אלו.  מובן כי עניין ניהול ההגנה נתון לאחריותם ולשיקול דעתם וכך גם אופן חקירת העדים. ואולם על סנגור המבקש להאריך בחקירה או לעכב דיון בתיק עיקרי עד להכרעה בבקשת ביניים, להביא בחשבון כי בצד התמורה המתקבלת מהתשובות המפורטות (לעיתים בשאלות שחוזרות על עצמן) ומההחלטות שניתנות בבקשות הבניים, יש גם מחיר והוא התארכות ההליכים.

בנסיבות אלו סבור אני כי גם אם מביאים בחשבון את הימשכות ההליך עד היום ואת הזמן הרב שימשך עד למתן ההכרעה בתיק העיקרי, עדיין נוטה הכף להשארתם של המבקשים במעצר. לעניין זה, אל מול חזקת החפות, יש להביא בחשבון כי לא נטען בפני לכרסום בתשתית הראייתית או בעילת המעצר. מדובר ברצח של מאבטח במועדון לילה ללא כל סיבה. בנסיבות אלו האינטרס הציבורי של הגנה על שלום הציבור גובר על האינטרס של המבקשים. נכונים למקרה זה הדברים שנאמרו ב בש"פ 1240/07, מדינת ישראל נ. ואליד ריאן ואח', החלטה מיום 21.2.07 (פורסם באתר האינטרנט של בתי-המשפט), סעיף 6 להחלטה:

"...כאשר מדברים אנו במשקלה ההולך וגובר של זכותו של הנאשם לחירות אל מול שיקולי מסוכנותו, לערוך את מלאכת האיזונים ביניהם במנותק מתנאי המציאות בה בוצעה העבירה ובה מתנהל המשפט. למה כוונתי? אני סבורה כי לא ניתן להתעלם מכך שכאשר שוקלים אנו שחרור לחלופת מעצר יש לזכור כי אנו מדברים במקרה זה בשחרורם של נאשמים בחמורה שבעבירות אל חיקה של חברה שהאלימות פושה בה ואזרחים תמים וישרי דרך מוצאים עצמם נפגעים על לא עוול בכפם. אזרחים אלה זכאים גם הם להגנה, לחיים בביטחון ובשלווה והגנה זו חשיבותה אינה נופלת מזכותו לחירות של נאשם נגדו הוגש כתב אישום חמור. אכן, קשה להסכין עם מצב בו נאשמים שוהים במעצר תקופות ממושכות אך בשל כך שמערכת המשפט עמוסה, שיומניהם של עורכי הדין עמוסים גם הם ומשפטים אינם מתנהלים בקצב המתבקש. ואולם, קשה גם להסכין עם מצב בו ביטחון הציבור מופקר בשל בעיות מערכתיות של תקציבים, משאבים ותקנים. זוהי המציאות בה מתקבלת החלטתו של בית המשפט המתבקש להאריך את המעצר וממנה אין הוא רשאי להתעלם בבוחנו את האפשרות להורות על שחרור לחלופת מעצר תחת הארכת המעצר פעם נוספת...".

(ההדגשה הוספה ר.ש.)

ראה עוד החלטות דומות:

בש"פ 644/07, מדינת ישראל נ. מרוואן נאצר ואח', החלטה מיום 20.2.07;

בש"פ 1111/07, מדינת ישראל נ. איתן גץ ואח', החלטה מיום 16.2.07, שם נאמרו, בין היתר, דברים הדומים לנסיבות המקרה נשוא תיק זה שבפני:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ