אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בש 14/07

החלטה בתיק בש 14/07

תאריך פרסום : 07/01/2008 | גרסת הדפסה
ב"ש
בית משפט השלום תל אביב-יפו
14-07
13/05/2007
בפני השופט:
ארנה לוי

- נגד -
התובע:
1. חיון משה
2. חיון מיטל

עו"ד ספיר וגדניר
הנתבע:
הועדה המקומית לתכנון ובניה הרצליה
עו"ד רייך
החלטה

רקע

1.       ביום 25.3.07 ניתן על ידי יו"ר הועדה המקומית לתכנון ובניה מרחב הרצליה צו הריסה מנהלי (להלן: " הצו") על פי סעיף 238א לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה - 1965 (להלן: " החוק"). הצו ניתן בהתייחס לסככת מעץ עם גג רעפים חד שיפועי במידות של כ- 5.70  מ' על 3.70 מ' ובשטח כולל של כ- 21.1 מ"ר בצדו המזרחי של בית מגורים חד קומתי ברחוב בר כוכבא 93, הרצליה, גוש 7291 חלקה 162 (להלן: " הסככה"). הצו ניתן בהסתמך על תצהירו של מר אורן אדר, מהנדס במחלקה לפיקוח על הבניה של עיריית הרצליה, מיום 25.3.07. הצו נמסר למבקש ביום 26.3.07 בשעה 15:00.

2.       ביום 16.4.07 הגישו המבקשים בקשה במעמד צד אחד לביטול הצו או לעיכובו. הבקשה הועברה לתגובת המשיבה וביצועו של הצו עוכב. ביום 9.5.07 התקיים דיון במעמד הצדדים ונחקרו מצהירי הצדדים.

נימוקי הבקשה והתגובה

3.       במסגרת הבקשה ותצהירי המבקשים נטען כי מדובר במשפחה קשת יום, בת ארבעה ילדים קטינים. נטען כי המבקשים מתגוררים בדירה אשר הורחבה במהלך השנים על חשבון שטח אחורי נטוש של מרכז מסחרי. נטען כי בגין הדירה, למרות שנבנתה ללא היתר, משולמים דמי חכירה למנהל מקרקעי ישראל וכן משולמת ארנונה. נטען כי המבקש פנה במשך השנים בבקשה לעיריית הרצליה לצורך ברור אפשרות קבלת היתר לבניית הדירה והרחבת שטחה אך נענה על ידי "גורמים שונים במשיבה" כי אין כל סיכוי לקבלת היתרי בניה באזור כי האזור מיועד לפרוייקט "פינוי בינוי". נטען כי חרף העובדה שייעוד השטח מסחרי, משמש מרבית השטח למפעלים תעשייתיים שונים מבלי שננקטו צעדים כנגד מפעלים אלו. נטען כי האזור סובל מהזנחה רבת שנים ומהווה סביבה קשה לגידול ילדים. בהתאם לכך, נטען, יש להבין את הרקע לבניה נשוא הצו. נטען כי המבקשים וילדיהם מתגוררים בדירה קטנה בצפיפות ותנאים קשים, בלבו של שטח תעשייתי מוזנח ומסוכן. לכן, נאמר בבקשה, החליטו המבקשים לפני מספר חודשים לסגור את מרפסת ביתם בסככת עץ על מנת לאפשר לשתי בנותיהם לגור בה. המרפסת עצמה, נאמר, גודרה כבר לפני כעשר שנים. נאמר כי המבקשים השקיעו בסככה את מיטב כספם ואף הסתייעו בהלוואות. מעבר לכך, נאמר, בניית הסככה הושלמה ביום 5.1.07. נטען כי הסככה אינה גורמת למפגע אסתטי או מפגע אחר.

4.       בבקשה טענו המבקשים שלוש טענות כנגד הצו. האחת, כי הצו לא היה דרוש לשם מניעת עובדה מוגמרת, כנדרש בסעיף 238א (ח) לחוק, בגין כך ש" בניית הסככה הושלמה כבר ביום 5.1.07". נטען כי " בסמוך מאד לאחר מכן הועבר לשטח הסככה ציוד וריהוט השייך לילדי המבקשים והוא אוכלס על ידי המבקשים". לפיכך, נטען, הבנייה הסתיימה יותר מ- 60 יום לפני מועד הגשת תצהיר המהנדס והיא אוכלסה יותר מ- 30 ימים  לפני יום הגשת התצהיר. כתמיכה לטענה זו צורף תצהירו של מר משה  ג'נאח. השניה, כי לא קוימה חובת ההתייעצות על פי סעיף 238א (ב) לחוק. השלישית, כי נפלו בצו פגמים אשר הופכים אותו לבטל מעיקרו. בהקשר זה נטען כי באזור בו הוקמה הבניה קיימים גורמים רבים אשר אינם פועלים על פי חוקי התכנון והבניה, תוך הפרעה לציבור ולא ננקטים כנגדם צעדים, ובודאי שלא צו מנהלי. לכן, נטען, יש ללמוד כי הצו הוצא מתוך הפליה ושיקולים זרים. נטען כי  השיקולים הזרים נוגעים לתכנית ה"פינוי בינוי" המיועדת לאזור וחשש המשיבה שהתפשטות המבקשים לשטחים נוספים תגדיל את הפיצויים שיגיעו בבוא העת למבקשים. המבקשים אף העלו השערה כי הצו הוצא "עקב לחץ שהופעל עליה מצד יזמים ובעלי עניין" ובשל "אינטרסים כלכליים של המשיבה ובעלי ממון שונים". עוד נטען כי הצעד של צו מנהלי הוא אמצעי דרסטי וקשה, הוא לוקה בחוסר סבירות וחוסר מדתיות קיצוני והוא פוגע בזכות הקניין של המבקשים.

5.       המשיבה בתגובתה מיום 25.4.07 טענה כי בניגוד  לטענה המרכזית של המבקשים, על פיה הבניה הושלמה ביום 5.1.07, הרי שבידה ראיות המראות אחרת. נטען כי המהנדס ביקר במקום ביום 8.3.07 וביום 12.3.07, ראה את בצוע עבודות הקמת הסככה כאשר הן לקראת סיומן, החליט להוציא הצו המנהלי ואז, ביום 26.3.07, כאשר מסר את הצו,  התברר לו כי הקמת הסככה הייתה רק  שלב מקדים לפעולת בניה של סגירת המרפסת כולה על ידי בניית קירות היקפיים מויטרינות אלומניום וזכוכית, שנבנו לאחר ביקורו מיום 12.3.07. לעניין מועדי הבניה והאכלוס  צורף, בנוסף לתצהיר מר אדר, גם תצהירה של הגב' רונית מלכה, מנהלת ענף פיקוח במנהל מקרקעי ישראל. לתגובת המשיבה צורפו תמונות שצילם המהנדס מיום 8.3.07, 12.3.07, 26.3.07, 17.4.07. המשיבה עומדת על כך, אם כן, שהצו היה דרוש למניעת עובדה מוגמרת בהתאם להוראות החוק. לעניין יתר טענותיהם של המבקשים נטען כי אין במצוקת דיור כדי לבטל צו הריסה מנהלי, כי לטענות שנטענו בעלמא בדבר הפליה, שיקולים זרים וחוסר סבירות אין כל בסיס עובדתי וכי קוימה חובת ההתייעצות כנדרש בחוק וכפי שעולה מנספח ח' לבקשה עצמה, עליו חתומה יו"ר המשיבה.

דיון והכרעה

נטל ההוכחה

6.       צו הריסה מנהלי, על פי סעיף 238א לחוק, כשמו כן הוא - אינו אקט עונשי אלא מנהלי.

"מאחר שכך - פועלת כאן חזקת התקינות, דהיינו חזקה שכל פעולה מנהלית נעשתה כדין. זוהי כמובן הנחה הניתנת לסתירה                  ) REFUTABLE PRESUMPTION ) אך הנטל מוטל על מי שמבקש לסתור, לטעון ולהוכיח כי במקרה הנדון החזקה נסתרת על ידי עובדות. לא נטענה הטענה או נטענה ולא הוכחה - נשארת חזקת התקינות בעינה". ו

רע"פ 1088/86 מחמוד נ' הועדה המקומית לתכנון ובנייה "הגליל המזרחי",  פ"ד מד (2)417. וראה עוד: עפ"א (ת"א) 80208/01 יו"ר הועדה המקומית לתכנון ובנייה ת"א- יפו נ' אברהם עדי , תק- מח 2002(3) 8830; עפ"א (ת"א) 80086/01 יו"ר הועדה המקומית לתכנון ובנייה ת"א - יפו נ' אבנר אברהם , פדאור 02(5) 704 ; עפ"א (ת"א) 80173 עיריית פתח-תקוה נ' קורפלי, תק-מח 2001 (1)  134.

נקודת המוצא היא, אם כן, כי הצו שניתן על ידי יו"ר המשיבה ניתן כדין. אם המבקשים טוענים לסתירת חזקת תקינות המעשה המנהלי - עליהם הנטל להוכיח זאת. אין חובה על יו"ר הועדה להוכיח כי הצו הוצא כדין, אף אין עליה חובה להצדיק את השיקולים להוצאתו. הנטל כולו להוכיח כי קיימת עילת ביטול- על המבקשים.

עילות הביקורת השיפוטית

7.       המחוקק ראה צורך לתקן את חוק התכנון והבנייה בשנת 1980 ולהוסיף אמצעי של צו הריסה מנהלי, שהוא אמצעי דרסטי וקיצוני, זאת על מנת לתת לרשויות הממונות על אכיפת דיני התכנון והבנייה אמצעי יעיל ומהיר במלחמתן נגד נגע הבנייה הבלתי חוקית אשר הלך והתפשט. מטרת הסעיף היא לתת אפשרות להפעיל  סמכות הריסה של בנייה חדשה שנבנית או נבנתה ללא היתר במהירות וביעילות, על מנת למנוע עובדות מוגמרות. סעיף 238א אמנם הקנה זכות פנייה לבית המשפט אך המחוקק הגביל את סמכות ההתערבות של בית המשפט. נפסק, כי סמכותו של בית המשפט לבטל צו הריסה מנהלי היא סמכות צרה, לעומת סמכותו הרחבה של יו"ר ועדה מקומית להוציא את הצו. ראה:  ר"ע 273/86 חנניה פרץ נ' יו"ר הועדה המקומית לתכנון ובנייה, פ"ד מ(2) 445; רע"פ 5709/06 מוסרי נ' מדינת ישראל ,  תק- על 2006 (3) 1877; ב"ש (י-ם) 4744/03 אלהאם נ' הועדה המקומית לתכנון ובנייה של עיריית ירושלים, תק-מח 2003(3) 98 וכן ראה נ' בן-תור, צווים נגד בנייה בלתי חוקית , עמ' 143 ואילך.

8.       קיימים שני רבדים של עילות, אשר בגינן יוכל בית המשפט להתערב בצו הריסה מנהלי שניתן,  וזאת בלבד.

הרובד האחד מתבסס על  שתי העילות הנקובות בסעיף 238א (ח) לחוק: "לא יבטל          בית המשפט צו הריסה מנהלי אלא אם הוכח לו  שהבנייה שבגללה ניתן הצו בוצעה כדין או שבצוע הצו אינו דרוש לשם מניעת עובדה מוגמרת". נ

הרובד השני מתבסס על המשפט המנהלי, בהתאם לדין הכללי החל על תקיפת מעשה מנהלי תקיפה שאינה תקיפה ישירה. ניתן להעלות טענות ועילות המבוססות על המשפט המנהלי כנגד שיקול הדעת המנהלי שהביא להחלטה להוציא את הצו, אך זאת בהיקף מצומצם ורק אם מדובר בפגמים חמורים אשר עושים את הצו לבטל מעיקרו: " כאשר הטענה היא טענה של חוסר סמכות או כאשר מדובר בפגם חמור שתוצאתו היא בטלות מעיקרא של הצו".

עע"ם 3518/02 רמזי יוסף רג'בי נ' יו"ר הועדה המקומית לתכנון ובנייה ירושלים, פ"ד נז  (1) 196. וכן: בג"צ 2181/04 רדא נ' שר הפנים ואח' , תק- על 2004(1) 2603 ;  רע"פ 5635/93 הועדה המקומית לתכנון ובנייה תל-אביב יפו נ' עורקבי, פ"ד מח(2) 397; רע"פ 5086/97 בן-חור ואח' נ' עיריית תל-אביב ואח', פ"ד נא(4) 625; ע"פ (ת"א) 1040/84 גרייצר ואח' נ' יו"ר הועדה המקומית לתכנון ובנייה ת"א ואח', פדאור מח (2) 241 ; עפ"א (ת"א) 80299/04 נגר נ' מדינת ישראל , תק- מח 2005(2) 5561, אושר ברע"פ 6876/05 נגר נ' מדינת ישראל ,תק-על 2006(3) 2984.

העילות על פי סעיף 238א  (ח) לחוק

9.       השאלה הראשונה שיש לבדוק היא, האם הבנייה נשוא הצו בוצעה כדין. בעניין זה אין מחלוקת. המבקשים אינם טוענים כי לבניה, אשר אין חולק כי היא מהווה בניה אשר טעונה היתר, לא התבקש וממילא לא התקבל היתר בניה.

10.   השאלה השניה היא, האם הוכח  כי בצוע הצו אינו דרוש לשם מניעת עובדה מוגמרת. שאלה זו נבחנת על פי הקריטריונים שנקבעו בסעיף 238א (א) (2)  ו-  (3) לחוק. צו הריסה מנהלי, כאמור, נועד לתת מענה מיידי ויעיל לבנייה בלתי חוקית חדשה. לפיכך, אם הסתיימה הבנייה יותר מ- 60 יום לפני יום הגשת תצהיר המהנדס, שעל בסיסו ניתן הצו, או שהמבנה מאוכלס יותר מ- 30 יום לפני מועד זה - אין עוד צורך בצו על מנת למנוע עובדה מוגמרת. שוב, יש להזכיר, נטל ההוכחה להוכיח קיום תנאים ומועדים אלו וכי הצו לא היה דרוש למניעת עובדה מוגמרת -  על המבקשים.

11.   נבחן את הראיות שהוצגו בעניין מועדי הבניה ואכלוסה. בתצהירי המבקשים נאמר כי " בניית הסככה הושלמה ביום 5.1.07". בבקשה (ולא בתצהירים!) נאמר כי " בסמוך מאד לאחר מכן הועבר לשטח הסככה ציוד וריהוט השייך לילדי המבקשים והוא אוכלס על ידי ילדי המבקשים". עוד צורף לבקשה תצהירו של מר משה ג'נאח, בעל עסק לבניית גגות רעפים  ופרגולות. בתצהיר זה נאמר כי המבקשים פנו אליו בבקשה להצעת מחיר לבניית פרגולת עץ במרפסת ביתם, כי ביום 22.10.06 הועברה הצעת מחיר, כי בסוף דצמבר 2006 נרכשו על ידו החומרים וכי בסמוך לאחר מכן החל באמצעות שני פועלים נוספים לבנות את הפרגולה. נאמר כי " עבודת בניית הפרגולה ארכה  כ- 5 והושלמה ביום 5.1.07 או בסמוך מאד לכך" (כך במקור). לתצהיר צורפה הצעת מחיר בכתב יד נושאת תאריך 22.10.06 וכן קבלה /חשבונית מיום 5.4.07 על סך כולל של 23,400 ש"ח.

12.   בחקירת המבקש ומר ג'נאח התבררו עובדות נוספות ושונות. המבקש העיד כי מטרת הבניה הייתה לסגור המרפסת הפתוחה באמצעות פרגולת עץ וקירות זכוכית ואלומיניום וכך לבנות חדר נוסף שישמש את ילדיו למגורים (עמ' 4 שורות 6-10). הוא הבהיר כי הילדים החלו להשתמש במקום " אחרי ששמנו את החלונות. שבוע אחרי ביקור המפקחים" (דהיינו, שבוע לאחר יום 12.3.07, שם, שורה 12).  המרפסת עצמה והגדר סביבה נבנו, כנטען, לפני מספר שנים. לגבי מועד השלמת הבניה הבהיר כי בחודש ינואר  סיים עבודתו "נגר הגגות" וכי החלונות הותקנו בחודש מרץ. המבקש אישר כי בתמונות שצילם המהנדס ביום 8.3.07 נראים במקום הפועלים של מר ג'נאח. הוא ציין כי הם הגיעו למקום בחודש מרץ " לסדר את הטיפטופים" אחרי הגשם (עמ' 5 שורות 18-21). הוא אישר כי בחודש מרץ פגש ליד ביתו את הגב' רונית מלכה, המפקחת של מנהל מקרקעי ישראל, " היא שאלה אותי מה אני עושה, אמרתי לה, כשהיא בתוך האוטו, מרחוק, 50 מ', שנכנסים לי מים ומסדרים לי פה. היא סתם עושה סיבוב עם האוטו"  (עמ' 5 שורה 28 ואילך). המבקש אישר כי תוספת הבניה שבצע משמשת כיום, בהתאם  לייעודה, כחדר ילדים, בו  ישנים שנים מילדיו.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ