אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בש 1397/06

החלטה בתיק בש 1397/06

תאריך פרסום : 12/11/2007 | גרסת הדפסה
ב"ש
בית המשפט המחוזי נצרת
1397-06
21/03/2006
בפני השופט:
סגן הנשיא נסים ממן

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד עידית רייכרט
הנתבע:
1. מועתז בן סעיד פרחאת
2. אייל בן פואד פרחאת
3. פייסל בן מחמוד צובח

עו"ד ס. פארס
החלטה

[בעניין המשיבים 1 ו- 2 בלבד]

בתיק פלילי 1025/06 של בית משפט זה נדונה פרשייה שעניינה גניבת נשק, תחמושת ורכוש אחר מבסיס צבאי. העבירות המיוחסות למשיבים בכתב האישום הן אלה:

האישום הראשון: נטען בו כי המשיב מס' 1, מועתז פרחאת, וחייל בשם דודו-חי שמו קשרו קשר לגנוב ציוד צבאי מתוך בסיס מרת"ח 6410 שהמשיב מס' 1 שירת בו עד חודש אוגוסט 2005 בשירות סדיר. ביום 22.5.05 הם פרצו לחדר ההפעלה של הבסיס וגנבו 5 מכשירי מירס וסכיני טפט צבאיים. ביום 16.5.05 פרצו השניים למשרדו של מפקד המרחב וגנבו תיק ובו מחשב צבאי נישא. המשיב מס' 1 מסר את הרכוש לידי אחיו עאמר על מנת שלא ייתפס בחדרם בבסיס. למשיב מס' 1, מיוחסות באישום הראשון עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, התפרצות לבניין וגניבה בידי עובד ציבור.

האישום השני:  הוא מיוחס לכל המשיבים ובו נטען כך: בחודש אוקטובר 2005 סיכמו המשיבים 2 ו- 3 כי המשיב מס' 2, אייל פרחאת ישיג עבור המשיב מס' 3, פייסל סובח,  כדורי 5.56 מ"מ לרובה מסוגM16  בתמורה לתשלום כסף. המשיב מס' 2 שיתף בתוכנית את המשיב מס' 1, שהוא בן דודו ושניהם יחד פנו אל החייל דוד-חי שמו הנ"ל וביקשו את עזרתו במימוש העניין והלה הסכים.

בחודש אוקטובר 2005 נסעו המשיבים 1 ו - 2 אל הבסיס ברכבו של המשיב מס' 2.  המשיב מס' 1 ידע כי אחד השערים בבסיס אינו מאויש והדריך את המשיב מס' 2 להגיע לשם. הם טיפסו מעל השער וחדרו לבסיס. החייל דודו הגיע לשם, אסף אותם ברכב סיור צבאי והוביל אותם לעבר מחסן תחמושת מס' 204 שהיה מוכר למשיב מס' 1. הם איתרו פירצה בחלון והמשיב מס' 1 השתחל פנימה. המשיב מס' 2  נותר להשגיח במקום. אח"כ קרא המשיב מס' 1 למשיב מס' 2 לעזרה והשניים החלו גונבים מהמחסן 4 ארגזי תחמושת שהכילו 4000 עד 5000 כדורי 5.56 מ"מ. מאחר שתחמושת היתה כבדה, החליטו המשיבים 1 ו- 2 לקחת איתם רק כ- 1000 כדורים ואת השאר הטמינו במחבוא ביער הסמוך למחסן, בתחום הבסיס. הם נשאו את התחמושת על גופם והחייל הנ"ל הסיעם עד לשער הכניסה. במועד מאוחר יותר מכר המשיב מס' 2 את הכדורים למשיב מס' 3 תמורת 2,000 ש"ח. האחרון העבירם לבני משפחתו המתגוררים בשטחי הרשות הפלשתינאית. ביום 28.10.05 שוב חדרו המשיבים 1 ו- 2 לבסיס במטרה לאסוף את יתרת התחמושת, אולם הופרעו בדרכם על ידי בדיקה משטרתית אקראית וויתרו על הרעיון.

            בגין האישום השני מיוחסות לשלושת המשיבים העבירות הבאות:             קשירת קשר לביצוע פשע, עבירות בנשק [החזקה ונשיאה], נסיון לעבור עבירות בנשק, עבירות בנשק [סחר]. למשיבים 1 ו- 2 בלבד מיוחסות גם העבירות הבאות: השגת גבול כדי לעבור עבירה, התפרצות לבניין וגניבה בידי עובד ציבור.

האישום השלישי:  באישום זה נדונה פרשייה שעניינה רובה צבאי. נטען בו כי המשיב מס' 3 פנה למשיב מס' 2 בחודש אוקטובר 2005 ושאל אותו אם יוכל להשיג עבורו כלי נשק. המשיב מס' 2 שיתף את המשיב מס' 1 בתוכנית והם סיכמו כי יחדרו לבסיס יגנבו נשק, ימכרו אותו ויתחלקו בתמורה שיקבלו. ביום 4.11.05, סמוך לחצות, חדרו המשיבים 1 ו - 2 לבסיס דרך אותו שער המוכר להם כשער שאינו מאובטח, הלכו לעבר מגורי הבנות ואיתרו חדר שבו הניחה אחת החיילות את נשקה כשהוא לא נעול. המשיב מס' 1 נכנס אל החדר וגנב את הנשק בעוד שהמשיב מס' 2 משגיח בחוץ. כעבור מספר ימים יצר המשיב מס' 2 קשר עם המשיב מס' 3 והודיע לו כי השיג את הנשק. הוא מכר לו אותו בסכום של 15,000 ש"ח, מתוכו מסר למשיב מס' 1 7,000 ש"ח. למחרת היום העביר המשיב מס' 3 את הנשק לבני משפחתו המתגוררים ברשות הפלשתינאית. בגין פרשייה זו מיוחסת למשיבים העבירות הבאות: קשירת קשר לביצוע פשע, עבירות בנשק [החזקה ונשיאה], ועבירות בנשק [סחר], בנוסף מיוחסות למשיבים 1 ו- 2 גם העבירות הבאות: השגת גבול כדי לעבור עבירה וכניסה והתפרצות לבניין.

כתב האישום הוגש כאמור נגד שלושת המשיבים, אולם הדיון בעניינו של המשיב מס' 3 הופרד, שכן כבר בשלב המעצר עד תום ההליכים הודה בעבירות המיוחסות לו, הורשע בדין ודינו צפוי להיגזר בקרוב. הוא גם נעצר בהסכמתו עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו. לכן החלטה זו מתייחסת רק למשיבים 1 ו- 2.

בפתח הדיון הודיע סניגורם של המשיבים 1 ו- 2 , עו"ד ס' פארס, כי לצורך הליך זה לא יחלוק על קיומה של תשתית ראיות מספקת ויתמקד בעילה המעצר וחלופת מעצר. גישה חיובית זו אכן הביאה לצמצום המחלוקת ומקדה את באי כוח הצדדים בשאלות העיקריות שעל הפרק.

נדמה לי שאין מי שיחלוק שפרשיות אלה חמורות מכל בחינה שהיא. לא רק שמדובר בצעירים אזרחי ישראל, אלא גם במי שהיו חיילים בצה"ל שבני משפחותיהם הקרובות והרחוקות משרתים גם הם בכוחות הביטחון. חומרת הנסיבות באה לידי ביטוי גם בעובדה שהמשיבים ניצלו את הכרותו של המשיב מס' 1 את הבסיס ובעיקר את נקודות התורפה שלו, לא היססו ליצור קשר עם אחד החיילים, שגם הוא כנראה נהג באותה דרך צינית, כדי לחדור לבסיס ולגנוב משם ציוד צבאי חשוב לרבות רובה ותחמושת. החמור מכל הוא שלא רק שקיבלו כסף רב תמורת הגניבות, אלא עשו זאת ביודעם, או לפחות מתוך עצימת עיניים שהנשק והתחמושת יועברו ללא דיחוי לידי אנשים מהרשות הפלשתינית.

נדמה לי שדי במילים קצרות אלה כדי להגיע למסקנה כי הוכחה עילת מעצר מספקת, הן עילת המסוכנות הסטטוטורית והן המסוכנות הנובעת מנסיבות הפרשיות עצמן. אכן שני המשיבים הם ללא עבר פלילי, אולם משקלה של נקודה זו, במסגרת הדיון בעילת המעצר, בטל בשישים נוכח העבירות החמורות ביותר שעברו ונוכח חוסר האיכפתיות המשווע שגילו ביחס לתוצאות מעשיהם.

אכן המשיבים הודו בחקירה במשטרה במרבית המעשים המיוחסים להם, ונקודה זו היא נקודת זכות אשר בוודאי תבוא לידי ביטוי בעת גזר הדין. אולם גם לה אין כל השלכה על שאלת עילת המעצר עד תום ההליכים. הסניגור טען כי המחשב הנייד הושב בסופו של יום ולא נעשה בו שימוש והוא מקווה שגם מכשיר המירס שהמשיב מס' 1 מודה בגניבתו יוחזר גם כן. גם נקודה זו תבוא לידי ביטוי בשלב גזירת העונש, ולא בשלב הנוכחי. עוד טען הסניגור כי המשיבים הם אנשים שהתנהגותם היתה נורמטיווית, כמו התנהגות יתר בני משפחותיהם. גם נסיבה זו כמו קודמותיה השפעתה על החלטת המעצר עד לתום ההליכים קטנה. 

הסניגור הציע כי המשיבים ישהו בתנאי מעצר בית בכפרם דלית אל כרמל אצל בני משפחה בדרגת קרבה זו או אחרת. צר לי, אולם לא אוכל לקבל הצעה זו בהיותה אך מס שפתיים שכן מה שעשו לכאורה המשיבים הוא מעשה חמור הפוגע בבטחונה של מדינת ישראל,  עד ששום חלופה מהסוג הזה או דומותיה לא תסייע להסיר את המסוכנות הנובעת מהם. המשיבים התנהגו כמי שבטחון המדינה הוא כקליפת השום בעיניהם. הם נצלו את המידע שהגיע למשיב מס' 1 כחייל בצה"ל לשם בצע כסף. הם עשו זאת יותר מפעם אחת ותוך כדי תכנון מוקדם. אין כל טעם מבורר ליתן בהם אמון ולשחררם. החשש שמא ישובו לסורם בדרך זו או אחרת, קיים.

            הסניגור טען כי הוצאו מן המחבוא רק 600 כדורים [ולא 1,000], וכי הם נורו על ידיהם לצורך צייד חזירים ולא נמכרו למשיב מס' 3. טענה זו כבודה במקומה מונח, אם כי היא סותרת את הסכמתו של הסניגור בפתח הדיון כי לא יטען כנגד קיומה של תשתית ראיות מספקת. מכל מקום הם מודים כי גנבו את הרובה ומכרו אותו למשיב מס' 3, ודי בכך כדי להקים עילת מעצר ולשלול כל רעיון בדבר חלופה. 

            אני מקבל את הבקשה ומורה על מעצר המשיבים 1 ו -2 עד תום ההליכים המשפטיים נגדם.

החלטה זו ניתנה והודעה היום כא' באדר, תשס"ו (21 במרץ 2006) במעמד התובעת, הסניגור והמשיבים 1 ו - 2.

ניסים ממן, סגן נשיא

בש001397/06מירב

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ