אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בש 1374/06

החלטה בתיק בש 1374/06

תאריך פרסום : 18/10/2007 | גרסת הדפסה
ב"ש
בית המשפט המחוזי נצרת
1374-06
27/02/2006
בפני השופט:
סגן הנשיא נסים ממן

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד פרייברג
הנתבע:
יוסף בן מוחמד שהואן
עו"ד אמג'ד דראושה
החלטה

            הבקשה שבפני עניינה מעצר עד תום ההליכים שהוגשה נגד המשיב יחד עם כתב אישום. כתב האישום מייחס לו עבירות של חבלה בכוונה מחמירה לפי סעיף 329[א][1] לחוק העונשין התשל"ז - 1977 וחבלה ופציעה בנסיבות מחמירות לפי סעיפים 334 + 335[א][1] לחוק הנ"ל.

            עובדות המקרה כמתואר בכתב האישום הן כדלקמן: ביום 11.2.06 סמוך לשעה 02:00 נסעו ארבעה אנשים במכונית מכיוון עפולה לכיוון נצרת בדרכם לכפר ריינה. בהיותם ליד צומת בית החולים "העמק", עצר לידם רכב מזדה נהוג בידי המשיב [בכתב האישום צויין בטעות כי הרכב מסוג מיצובישי]. בין המשיב לארבעת הנוסעים היו חילופי דברים ואח"כ המשיכו שתי המכוניות בנסיעה. בהגיעם סמוך לצומת הכפר איכסאל, נצמד המשיב עם מכוניתו למכוניתם של הארבעה וסימן להם לעצור. המכונית נעצרה ובמקביל הגיעה למקום מכונית נוספת מסוג מיצובישי, מתוכו יצאו שני אנשים שזהותם אינה ידועה והחלו להכות שלושה מבני הרכב באמצעות כבלים להתנעת רכב. מיד לאחר מכן ניגש המשיב למתלונן, בילאל והדאני, שהוא אחד הנוסעים, שלף סכין שהיתה ברשותו ודקר בה אותו בבטנו. חאלד זערורה, חברו של המתלונן שהיה עימו, הבחין במעשה וניסה להוציא את הסכין מידו של המשיב, אך גם הוא נפצע. המתלונן נפצע באופן קשה בבטנו והועבר לבית החולים, אושפז למספר ימים ועבר ניתוח בבטנו. על סמך עובדות אלה מיוחסות למשיב העבירות שפורטו לעיל.

בידי המבקשת ראיות שהן בעיקר הודעותיהם של ארבעת נוסעי המכונית הפרטית. לא אפרט כאן את כל הדברים, ואומר כי הם מספרים סיפור די אחיד הומוגני, כמעט ללא סתירות, סיפור שלמעשה הוכנס לתוך כתב האישום ותואר לעיל. לא יכול להתעורר ספק לגבי זהותו של הדוקר, שכן הוא היה במקום [להלן אפרט מהי גרסתו לעניין זה] כך ששמו וזהותו ידועים היום.  הוא נראה על ידי העד חאלד זערורה כשהוא מוציא סכין ודוקר בו את בילאל. הישאם זערורה גם הוא מספר כיצד המשיב דקר את בילאל. הפצוע בילאל מספר כי נהג המזדה [שהוא המשיב] הוציא סכין ודקר אותו, והוסיף כי הוא יכול לזהות אותו ואף הצביע עליו בפני השוטרים. כאן המקום לומר כי המשטרה הגיעה למקום תוך דקות ובהגיעה לשם המשיב עדיין היה שם. הסניגור טוען כי אין ליתן אמון בהודעות העדים המתלוננים והמתלונן, כיוון שארבעתם היו שיכורים. טענה זו אין לקבל בשלב זה והיא תתברר בעת שמיעת המשפט.

            נראה לי כי די בהודעות אלה כדי לקבוע שתשתית הראיות נגד המשיב טובה לכאורה.

            המשיב עצמו בהודעות שמסר במשטרה, מכחיש כי היה עימות בינו לבין ארבעת הנוסעים בצומת מול בית החולים. הוא גם מכחיש את הדקירה המיוחסת לו בצומת איכסאל. גירסתו היא שבהתקרבו לצומת איכסאל ראה התקהלות של אנשים.  הוא עצר במקום לבדוק מה קורה וראה אדם פצוע שותת דם. הוא סבר כי הדבר הנכון ביותר לעשותו באותו הרגע הוא לקחת את הפצוע לבית החולים. בהודעה הראשונה מספר המשיב כי הכניס את הפצוע למכוניתו במטרה להסיעו, אולם לפתע גילה כי מפתחות המכונית אינם במקומם וגם ראה כי מישהו נשכב על מכסה המנוע במטרה למנוע ממנו לנסוע. בהודעה מאוחרת יותר הוא חוזר בו בחלק מהסיפור וטוען כי רק ניסה להכניס את הפצוע למכונית אך לא הצליח, אבל בכל מקרה המפתחות נלקחו ממנו כיוון שבטרם ניסה להכניס את הפצוע למכונית קפצו אנשים על המכונית ונשכבו על מכסה המנוע.

באשר לגרסת המשיב הייתי אומר כי היא אפשרית לכאורה, אולם אין היא יכולה לסתור את הראיות לכאורה שבידי המאשימה וזאת עוד לפני שבדקנו אותה על כל היבטיה. אומר במאמר מוסגר כי מוזר בעיני שהמשיב, שהגיע למקום במקרה, מתנדב לקחת במכוניתו פצוע שאין לו קשר איתו וכאשר חבריו נמצאים לידו. המשיב לא יכול להסביר מדוע נטלו חבריו של המתלונן את מפתחות מכוניתו, אם לדבריו נוכחותו שם היתה תמימה ומקרית וכל כוונתו היתה לסייע לפצוע.

באשר לעילת מעצר נטען כי הוכחה עילת המסוכנות הסטטוטורית לאור טיב העבירה וחומרתה. לא מצאתי מקום לקבוע כי הוכחה גם עילת מעצר שעינינה חשש לשיבוש הליכי משפט.

למשיב אין הרשעות קודמות והוא מתפרנס מעבודה בתחום המזגנים. נסיבה זו עושה אותו לכאורה מתאים לשחרור בחלופת מעצר ראוייה. כאמור, אני סבור כי עילה מעצר הוכחה אולם על בית המשפט לשקול גם האם יש מקום לשחרר את המשיב בחלופת מעצר. שמעתי הצעה שהמשיב יוחזק בבית הוריו בהשגת אחיו שהוא מתמחה במשפטים, אולם חסרים עדיין פרטים לענין זה ומן הראוי לקיים דיון נפרד בכך.

המשך הדיון בחלופת מעצר ייעשה בנפרד.

החלטה זו ניתנה היום כ"ט בשבט, תשס"ו (27 בפברואר 2006) במעמד הצדדים.

ניסים ממן, סגן נשיא

בש001374/06מירב

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ