אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בש 1368/07

החלטה בתיק בש 1368/07

תאריך פרסום : 31/07/2007 | גרסת הדפסה
ב"ש
בית המשפט המחוזי חיפה
1368-07
21/02/2007
בפני השופט:
ר. שפירא

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
יוסף בן מוחמד תיתי
החלטה

כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של חבלה בכוונה מחמירה, עבירה לפי סעיף 329(א)(1) לחוק העונשין וכן עבירת איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין. ביחד עם כתב האישום הוגשה גם בקשה זו שבפני, בה עותרת המאשימה להורות על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים.

על-פי עובדות כתב האישום נוצר מפגש בין המתלונן ומספר מידידיו ובין המשיב, כאשר המתלונן הגיע למסעדה בכפר בענה, מקום מגורי שני הצדדים. כאשר ראה המשיב את המתלונן איים כי "יוציא לו את המח". בהמשך נוצר ביניהם מגע ואז שלף המשיב מכשיר חד ודקר את המתלונן 4 דקירות במקומות שונים בגוף. המתלונן הובהל לבית חולים שם אושפז למספר ימים ונגרמו לו חבלות חמורות.

אין למעשה מחלוקת אמיתית על קיומן של ראיות שיש בהן כדי לבסס, ולו לכאורה, סיכוי סביר להוכחת מעשה הדקירה. מעבר לעדויות המתלונן ומספר עדי ראיה מטעמו, הרי שהמשיב עצמו מודה כי דקר את המתלונן, אלא שלטענתו היה הדבר במסגרת של הגנה עצמית, לאחר שלמעשה המתלונן הוא זה שהביא את הסכין לזירה (לטענת המשיב). הסכין נפלה למתלונן מכיסו ואז הרים אותה המשיב, כך לדבריו, ודקר את המתלונן.

יאמר מיד כי טענת ההגנה העצמית נראית, לכאורה, קלושה. ראשית, תחילתו של הארוע האלים, על-פי העדויות, באיום שהשמיע המשיב כלפי המתלונן. על-פי העדויות, היה זה המתלונן שהחל בארוע האלים או לפחות בהתגרות. מעבר לכך, קיימות עדויות לפיהן אדם אחר, שהוא חבר של המשיב, תפס את המתלונן ואז, כאשר המתלונן אינו מסוגל להגיב, דקר אותו המשיב.

מעבר לכך, וגם אם אתעלם מעדויות אלו, שרובן נמסרו על-ידי עדים הקשורים למתלונן, לא ניתן להתעלם מריבוי הדקירות (ארבע), שדקר המשיב את המתלונן. ניתן היה לבסס, אולי, טיעון של הגנה עצמית, לו היה מדובר בדקירה בודדת שבהמשך אליה נמלט המשיב, המותקף, לטענתו, מהמתלונן. ארבע דקירות חורגות על-פי כל אמת מידה של הגנה עצמית, מהמידתיות הנדרשת בין המעשה שבוצע כהגנה ובין מידת הסיכון שנשקפה למותקף. ראה:

ע"פ 20/04, קליינר נ. מדינת ישראל, פ"ד נח(6) 80;

ת"פ (ירושלים) 114/01, פרקליטות מחוז ירושלים נ. רובולטה, פסק דין מיום 2/1/02, פורסם באתר נבו, פיסקה 13 לפסק הדין.

אשר על כן, וגם אם נקבל את גירסתו של המשיב, נראה כי אין בסיס משפטי לטענת ההגנה העצמית. מעבר לכך, טענה בדבר הגנה עצמית מקומה להתברר במסגרת ההליך העיקרי ולא לדיון בשלב המעצר לקבוע מסמרות בענין זה.

אין גם מקום בשלב מעצר לקבוע נחרצות קיומה של כוונה מיוחדת הנדרשת לענין סעיף 329 לחוק העונשין. מוכן אני להניח במסגרת שלב המעצר גם, כי העבירה הנכונה בה יש להרשיע את המשיב, תהיה עבירה לפי סעיף 333 + 335 לחוק העונשין. אין לענין זה כדי להשליך על עילת המעצר או על חזקת המסוכנות. הדוקר אדם צריך לצפות כי לדקירה יכולות להיות גם תוצאות קטלניות. אין הכרח שדקירה תהיה דווקא בפלג גוף עליון כדי שהתוצאה תהיה קטלנית. יש מקרים בהם דקירה בפלג גוף אחר, לכאורה, פחות רגיש, גורמת לנזק קטלני, למשל אם נפגע כלי דם מרכזי. מכאן, שהדוקר אדם מעיד על עצמו כי הוא נכון לגרום לנזק קטלני, ומכאן שמידת המסוכנות, ככל שהיא נשקלת בשלב המעצר, אינה נגזרת מהוראת החיקוק המיוחסת לדוקר. לא בכדי נפסק, כי הדוקר אדם מעיד על מסוכנותו ונועל בכך את דלתות בית המעצר אחריו, במובן זה שרק במקרים חריגים לא יעצר הדוקר עד לתום ההליכים. ראה:

בש"פ 6954/05 דוד חג'אג' נ' מדינת ישראל, תק-על 2005(3), 2054;

בש"פ 5379/06 הנוק מלסה נ' מדינת ישראל, תק-על 2006(3), 149;

בש"פ 5894/06 ניזאר מגיס נ' מדינת ישראל, תק-על 2006(3), 1600.

אשר על כן ובנסיבות אלו, איני נזקק גם להכריע בקיומה של תשתית ראייתית להוכחת הכוונה המיוחדת, אם כי סבור אני שיש בריבוי דקירות, גם אם באיברים פחות רגישים, כדי להצביע על כוונה מיוחדת לגרימת חבלה גופנית קשה. ואולם, גם אם סברתי שאין במקרה זה כוונה מיוחדת, גם אז יש בתשתית הראיות כדי לבסס סיכוי סביר להרשעה בעבירה לפי סעיף 333 + 335, וכאמור, סבור אני כי גם עבירה זו יש בה כדי להצביע על מסוכנות רבתי המקימה עילת מעצר.

על עילת המסוכנות מעצם המעשה יש להוסיף עוד עילת מעצר, הנובעת מהיותם של המתלונן והמשיבים בני אותו כפר, וכן בהיותם של חלק מעדי התביעה אנשים הקשורים למתלונן, חלקם אחר תושבי הכפר, וכולם מוכרים למשיב. מכאן, שקיים סיכון לנסיון להשפעה על עדים אם ישוחרר המשיב ממעצר.

אשר על כן ובסיכומו של דבר, סבור אני כי קיימת עילה מוצקה למעצרו של המשיב.

עם זאת, וגם כאשר קיימת עילת מעצר, חובה על בית המשפט לבחון אפשרות לשחרורו של נאשם לחלופה שפגיעתה בחירותו פחותה. כבר נפסק כי:

"האיזון הראוי בין זכות האדם לחירותו לבין הצורך להגן על שלום הציבור, המעוגן בסעיף 21(ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996, מחייב שלא לעצור נאשם - על אף קיומה של עילת מעצר, לרבות חששות לשיבוש הליכי משפט ולסיכון שלום הציבור - אם ניתן להסיר חששות אלה בדרך של שחרור בתנאים מגבילים, שפגיעתם בחירותו של הנאשם חמורה פחות.

ודוקו: מדובר בבדיקה אינדווידואלית בעניינו של כל נאשם ונאשם ולא בהסקת מסקנה כללית על-פי סוג העבירות המיוחס לו. יחד עם זאת, חומר הראיות שביסוד כתב-האישום משמש גם כראיה עיקרית, שעל פיה על בית-המשפט להחליט אם ניתן להסתפק בחלופת מעצר."

בש"פ 4414/97, מדינת ישראל נ' מוחמד סעדה ואח' , תק-על 97(2), 59.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ