אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בש 1361/06

החלטה בתיק בש 1361/06

תאריך פרסום : 27/09/2006 | גרסת הדפסה
ב"ש, פ
בית המשפט המחוזי חיפה
1361-06,5036-06
19/02/2006
בפני השופט:
ר. שפירא

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
מאדי בן עיסא סרור ת"ז 024769952 יליד 1969
החלטה

כנגד המשיב הוגש כתב אישום בת"פ 5036/06 של בית משפט מחוזי חיפה. ביחד עם כתב האישום הוגשה בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים כנגדו, זו הבקשה שבפני.

כתב האישום מיחס למשיב עבירות בנשק, עבירות לפי סעיף 144(ב) רישא ו - 144(ב) סיפא לחוק העונשין. על פי עובדות כתב האישום נסע הנאשם ברכב כשברשותו אקדח טעון במחסנית וכדורים, כל זאת ללא רשיון כדין.

אין חולק על קיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר. מעבר להסכמה שבין הצדדים נבחנו הראיות על ידי ואכן נראה כי יש בסיס מוצק להרשעתו של המשיב בעבירות המיוחסות לו. לא ארחיב את הדיון בהיות הדבר מוסכם.

המחלוקת שבין הצדדים הינה בנוגע לקיומה של מסוכנות ממשית, מעבר למסוכנות הקבועה בחוק והצידוק במעצר. לעניין המסוכנות מעלה התביעה טענה שאינה חלק מכתב האישום ושגם לא באה במסגרת מעשה המיוחס למשיב. אותו אקדח שנתפס ברשותו שימש בעבר לניסיון רצח של עבריין ידוע. החשש שמעלה ב"כ המאשימה הוא שמדובר באירוע שעלול היה להתפתח לקרב יריות נוסף, זאת אם לא היה המשיב נעצר. לכן גם המסוכנות הנשקפת ממעשיו. למעשה - מדובר בבקשת מעצר שעילתה חורגת מהראיות שבתיק אל עבר מידעים ועילות שענינן מניעת מעשה עתידי. 

עבירות בנשק נמנות על אותן עבירות שיש בהן חזקת מסוכנות מכוח הוראת חוק. מעבר לחזקה הקבועה בחוק, הדבר הוא בידיעה שיפוטית כי נשק שמחזיקים בו  ללא רשיון, עלול למצוא עצמו מגיע לידים של גורמים פליליים או בטחוניים, ובכך לסכן את שלום הצבור. מי שמחזיק בנשק ללא רשיון, מעיד על עצמו כי הוא מוכן לסכן את שלום הצבור. מכאן המסוכנות שנשקפת מהתנהגותו.

הלכה היא שבעבירות בנשק יש להורות על מעצר, למעט מקרים חריגים. ראה:

בש"פ 8237/05 עומר ארמין נ' מדינת ישראל, תק-על 2005(3), 3796, עמ' 3799;

בש"פ 6899/05 זיאד מטר נ' מדינת ישראל, תק-על 2005(3), 2982, עמ' 2983;

בש"פ 6496/05 קאסם כנאען ואח' נ' מדינת ישראל, תק-על 2005(3), 2082, עמ' 2083.

מכאן, שקיימת עילת מעצר מוצקה, הן מכוח הראיות, שאינן שנויות במחלוקת, והן מכוח ההלכה הפסוקה.

על זאת יש להוסיף את "עברו" של האקדח. אמנם אינני מוצא לנכון, במסגרת הליך זה, להתיחס לחשש שבבסיסו מידעים, להבדיל מראיות. יחד עם זאת וכאשר אוחז אדם באקדח ששימש לנסיון רצח, ואין לו הסבר סביר להמצאות האקדח בידו, גוברת חזקת המסוכנות מעצם היותו, לכאורה, בעל קשר כזה או אחר לאותו אירוע או למבצעי אותו אירוע. מכאן שהמסוכנות אינה תיאורטית בלבד אלא, לכאורה, ממשית.  

עם זאת, וגם כאשר קיימת עילת מעצר, חובה על בית המשפט לבחון אפשרות לשחרורו של נאשם לחלופה שפגיעתה בחירותו פחותה. כבר נפסק כי:

"האיזון הראוי בין זכות האדם לחירותו לבין הצורך להגן על שלום הציבור, המעוגן בסעיף 21(ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996, מחייב שלא לעצור נאשם - על אף קיומה של עילת מעצר, לרבות חששות לשיבוש הליכי משפט ולסיכון שלום הציבור - אם ניתן להסיר חששות אלה בדרך של שחרור בתנאים מגבילים, שפגיעתם בחירותו של הנאשם חמורה פחות.

ודוקו: מדובר בבדיקה אינדווידואלית בעניינו של כל נאשם ונאשם ולא בהסקת מסקנה כללית על-פי סוג העבירות המיוחס לו. יחד עם זאת, חומר הראיות שביסוד כתב-האישום משמש גם כראיה עיקרית, שעל פיה על בית-המשפט להחליט אם ניתן להסתפק בחלופת מעצר."

בש"פ 4414/97, מדינת ישראל נ' מוחמד סעדה ואח' , תק-על 97(2), 59.

וכן ראה:

בש"פ 3442/98, מדינת ישראל נ' אייל מלכא, תק-על 98(2), 1161 ,עמ' 1162, שם נאמר:

" כידוע, חומרת העבירה כשהיא לעצמה, אינה מצדיקה מעצר עד תום ההליכים, וגם כאשר קיימת חזקת מסוכנות, העולה מנסיבות המקרה, עדיין חייב בית המשפט לשקול אם חלופת מעצר עשויה להשיג את מטרת המעצר. במקרים רבים אין בידי הנאשם דרך להוכיח בראיות חיצוניות כי הוא לא ינצל את חלופת המעצר באופן שיסכן את בטחון הציבור, או ישבש את הליכי המשפט, או יפגע בדרך אחרת במטרות המעצר. לפיכך, במקרים כאלה חייב השופט לסמוך במידה רבה על הרקע של הנאשם, ובעיקר על הרקע העברייני ככל שהוא משתקף במרשם הפלילי, ועל התרשמות אישית מן הנאשם ומנסיבות המקרה".

הלכה היא כי על בית המשפט לבחון, אל מול הראיות ועילת המעצר, את המסוכנות הנשקפת מאפשרות השחרור של המשיב. כל מקרה ונסיבותיו וכל נאשם והמסוכנות האינדבידואלית הנשקפת, לכאורה, ממעשיו.  כבר נפסק  כי:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ