אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בש 1345/06

החלטה בתיק בש 1345/06

תאריך פרסום : 12/11/2007 | גרסת הדפסה
ב"ש
בית המשפט המחוזי נצרת
1345-06
02/05/2006
בפני השופט:
1. הנשיא מנחם בן דוד
2. סגן הנשיא נסים ממן
3. אברהם אברהם


- נגד -
התובע:
אבו אחמד ראיף
הנתבע:
מדינת ישראל
החלטה

הנאשם עומד בפנינו לדין בגין ביצוע מעשה רצח ועבירות נלוות. על פי הנטען בכתב האישום הוזעק הנאשם ביום 27/9/2004 על ידי אחד נעים סורי, (להלן "נעים"), לדירה מסוימת בנצרת עילית. כשהגיע למקום, ברכבו, הוא מצא בדירה את נעים ולידו, שכוב על הרצפה, את המנוח עזמי הווארי, (להלן "המנוח"). הווארי היה פצוע בראשו.

נעים סיפר לנאשם כי זה עתה ירה בראשו של המנוח באקדח שהחזיק ברשותו מתוך כוונה להורגו. נעים ביקש מהנאשם כי יסייע בידו להיפטר מהמנוח. הנאשם נענה והשניים הובילו את המנוח ברכבו של הנאשם לשטח המיועד להשלכת פסולת. השניים השליכו את המנוח מהרכב, נעים ירה יריה נוספת בראשו ומסר האקדח לנאשם. הנאשם בתורו ירה שתי יריות בראשו של המנוח במטרה לוודא את מותו. כתוצאה מהיריות, כך כתב האישום, מת המנוח מפגיעה מוחית קשה. בהמשך פעלו נעים והנאשם להעלים סימנים מרשיעים מהדירה ומהרכב.

הנאשם כופר באישומים המיוחסים לו ומשפטו מתנהל בפנינו. נעים עומד לדין בתיק מקביל בפני מותב אחר. נדבך מרכזי במסכת ראיותיה של המאשימה מצוי בשיחותיו המוקלטות של הנאשם עם שני מדובבים שהוכנסו לתאו במהלך החקירה כשהחשוב מביניהם הוא זה המכונה "יוסף", שלהלן יקרא "המדובב". מסתבר כי במהלך החקירה הוכנסו השניים לתאו של הנאשם. הם פעלו בשליחות המשטרה כשתפקידם לדובב את הנאשם אודות מעשיו וחלקו בפרשת הרצח. שיחותיהם של השניים עם הנאשם הוקלטו ובהמשך תומללו.

סרטי ההקלטה והתמלילים הוגשו כראיה וגם שמענו את עדותו של יוסף אשר שימש כאמור כמדובב המרכזי מבין השניים. כבר עתה ברור כי הראיות שהופקו במהלך פעולת הדיבוב הן הראיות המכריעות שעלה בידיה של המשטרה לאסוף כנגד הנאשם. המדובב העיד ונחקר ארוכות אודות מהלך פעולת הדיבוב, שארכה שעות רבות. הוא העיד בזהות בדויה ובתחפושת בגדרה של תעודת החסיון שהוצאה על ידי השר לבטחון פנים אשר אסרה גילוי וחשיפת כל פרט שעשוי לחשוף את זהותו של המדובב. המדובב העיד בפנינו במהלך שני ימים רצופים.

לאחר הישיבה הראשונה הגיש ב"כ הנאשם את העתירה הנוכחית שתכליתה הסרת החסיון מעל זהותו של המדובב וחשיפת פרטים הנוגעים לקשריו עם משטרת ישראל. העתירה הובאה בפנינו בבוקר יום הדיון השני שאז החלטנו, בכורח הנסיבות, שעדותו של העד תימשך ולאחריה נידרש לעתירה הנוכחית. ממילא ועל פי תוצאות החלטתנו כאן וככל שהדבר יהיה מוצדק נוכל להתיר זימונו בשנית של המדובב. המדובב סיים איפוא מתן עדותו בכפוף להחלטתנו כאן.

לצורך מתן ההחלטה בעתירה שמענו את טיעוני ב"כ בעלי הדין. המאשימה, אין צורך לומר, מתנגדת לחשיפת זהותו של המדובב. לשיטתה היא מסרה לבקשת ב"כ הנאשם, במסגרת העתירה הנוכחית, אינפורמציה נוספת אודות המדובב, ככל שצריכה ויכולה היתה לעשות, מבלי לחשוף את זהותו ומכאן ואילך יש לדחות את העתירה.

לאחר ששמענו את טיעוני ב"כ בעלי הדין התכנסנו ושמענו, בלא נוכחותם, הסברים מפי נציג המשטרה אודות טעמי החסיון. כל החומר המצוי בידי המאשימה ושחשיפתו מבוקשת מונח בפנינו.

לאחר שבחנו את טיעוני בעלי הדין והראיות בהן מדובר להלן החלטתנו.

נקודת המוצא לדיון מעוגנת כמובן בהוראת הדין הרלבנטית המוצאת את ביטויה בסעיף 45 לפקודת הראיות [נוסח חדש] התשל"א - 1971 והמורה כי אין אדם חייב למסור ובית המשפט לא יקבל ראיה שגביה הוצאה תעודת חסיון "אלא אם מצא בית המשפט הדן בדבר, על פי עתירת בעל הדין המבקש גילוי הראיה, כי הצורך לגלותה לשם עשיית צדק עדיף מן הענין שיש שלא לגלותה".

הוראה זו זכתה לעיסוק נרחב בפסיקה הידועה שלהלן עיקריה.

האפשרות למנוע גילויה של ראיה חסויה שחשיפתה עלולה לפגוע בעניין ציבורי חשוב נתונה לשר אלא ששיקול הדעת הסופי בעניין הוא של בית המשפט הדן בעניין, ראו בספרו של השופט קדמי, על הראיות כרך 2 בעמ' 876.

במסגרת שיקול הדעת המסור לבית המשפט, (בעתירה לגילוי ראיה לפי סע' 46), על בית המשפט לאזן בין שני אינטרסים מנוגדים. מחד גיסא קיים האינטרס, העומד ביסוד ההליך הפלילי כולו, והוא גילוי האמת, כדי שהחף מפשע יזוכה והאשם יחויב בדינו. מאידך גיסא עומד השיקול, כי טובת הציבור דורשת לעתים את חסיונו של חומר חקירה, אשר חשיפתו עלולה לפגוע בביטחון המדינה או באינטרס ציבורי חשוב, ראו ב"ש 838/84 ליבני נ' מ"י שפורסם בפד"י ל"ח (3) עמ' 729. באיזון בין שני האינטרסים, עשיית צדק מזה ועניין ציבורי חשוב או בטחון המדינה מזה, גובר הצורך בעשיית הצדק. כלומר, על בית המשפט להורות על גילוי ראיה החיונית להגנה גם אם הפגיעה בעניין הציבורי או בביטחון היא חמורה, ראו ע"פ 889/96 מאזריב נ' מ"י שפורסם בפד"י נ"א (1) עמ' 433.

איזון השיקולים בסוגיית גילוי ראייה חסויה הוא, לעיתים, מורכב ורב השלכות, אולם לעולם כפוף הוא לעקרון לפיו מקום שראיה חיונית היא להגנתו של הנאשם, כי אז אין להותיר לגביה החסיון ויש להורות על גילוייה, גם אם הדבר עלול להביא לכך שהצורך בגילוי יביא לביטולו של ההליך הפלילי ולזיכויו של נאשם, כדי שלא לחשוף ראייה שגילוייה עלול לפגוע באינטרס חיוני של המדינה, ראו בש"פ 4857/05 טלי פחימה נ' מ"י שפורסם בתק-על 2005 (3) עמ' 479. הדברים נאמרו בקשר לחיסיון לטובת המדינה אך מקל וחומר חלים הם על חיסיון לטובת הציבור.

ראיה חיונית מהי? מדובר בראיה העשויה לעורר ספק באשמת הנאשם, בין באופן ישיר, על ידי ביסוס טענות הגנה, ובין באופן עקיף, על ידי כרסום משקלן של ראיות התביעה. חיוניות הראיה נקבעת על סמך בדיקה פרטנית של המקרה הנדון לרבות כתב האישום, חומר הראיות הכולל וחזית המריבה בין התביעה לנאשם. יש להכריע בחיוניותה להגנת הנאשם של עדות חסויה על סמך ההנחה כי היא תניב את המידע שהוא מבקש להציג באמצעותה, ובלבד שקיים פוטנציאל ראייתי לנכונותה של הנחה זו ואין היא מופרכת, ראו ע"פ מזאריב נ' מ"י הנ"ל. בית המשפט יכריע באשר לחיוניותה של עדות חסויה להגנת הנאשם, לפי השאלה, האם בעדות זו מצוי פוטנציאל ראייתי, שעשוי - על פי קנה-מידה אובייקטיבי - לעורר ספק סביר באשמת הנאשם, ראו ע"פ 621/01 מ"י נ' חמדאן שפורסם בפ"ד נה(2), 823. יש לבחון באופן פרטני ובקפידה רבה את הראיה החסויה "בעיניו של סניגור" המבקש לגלות כל בדל ראיה ואפילו בדוחק במטרה לסייע לנאשמים. 

במהלך הדיון שקיימנו בנוכחות נציג המשטרה והדברים עלו בחלקם גם במהלך הדיון הפומבי, למדנו לדעת כי המדובב מרצה מאסר ממושך בגין מספר עבירות מין ובמהלך מאסרו הוא משמש בידי המשטרה מעין "מדובב מקצועי". מעת לעת הוא נקרא לסייע לה בפענוח מעשי עבירה שונים באמצעות דיבובם של חשודים. הוא מבצע מלאכה זו כנגד קבלת תמורה כספית ששיעורה מושפע גם מהישגיו ומהצלחותיו במהלך פעולות הדיבוב. שוכנענו כי אם תיחשף זהותו האמיתית של המדובב חייו ושלומו יעמדו בסכנה.

כנגד שיקול זה עלינו לבחון השיקול האחר העומד כאן לבחינה כפי שעמדנו על כך לעיל. שאלה זו חריפה כאן במיוחד לנוכח הנתון הבא שעתה העת להציגו. על פי שיטת עבודתה הידועה של המשטרה ולפחות בחקירת עבירות חמורות, מקובל ונהוג להקליט את שיחותיהם של המדובבים עם החשודים וכך נעשה גם כאן. בנסיבות כאלה אין חשיבות, וודאי לא רבה, לשאלת מהימנותו של המדובב בעיני בית המשפט שהרי לא מפיו "יחיה" בית המשפט ולא על פי דברו "יקום" דבר. המדובב משמש במקרה הרגיל רק כגורם המעורר את הנחקר לפתוח את סגור ליבו, לספר ולמסור את גירסתו כשזו מוקלטת מבלי שלמדובב עצמו יכולת להשפיע על ההליך הטכני של ההקלטה עצמה. דברי החשוד המוקלטים ולא דברי המדובב הם פרייה של פעולת הדיבוב והם הראיה כך שאין משקל לשאלת מהימנותו של המדובב וניתן להשאיר אותו באלמוניותו מבלי שהדבר יפגע בזכויותיו של הנאשם ובמלאכת עשיית הצדק. אלא שבענייננו מצב הדברים שונה וכאן נניח נדבך עובדתי נוסף.

כפי שלמדנו ממהלך עדותו וחקירתו של המדובב בפנינו ומטיעוני ב"כ בעלי הדין, קיים ניואנס נוסף שאינו קיים בפעולת דיבוב שגרתית. מסתבר כי בקטעים מסוימים אין שומעים את קולו ודבריו של הנאשם אלא דווקא את אלה של המדובב אשר לדבריו חוזר על דברים שהוא עצמו שמע מפי הנאשם, מעין הד לדברי הנאשם, כאשר לפי דברים אלה ואם אכן הם נאמרו קודם לכן מפי הנאשם באוזניו של המדובב, אך לא נקלטו במכשיר ההקלטה, יש בהם הודאה מצידו של הנאשם כי ירה בראשו של המנוח ביודעו כי הוא עדיין בחיים. אין צורך להכביר מילים לשם הדגשת חשיבותה של נקודה זו לקידום והוכחת גירסתה של המאשימה, מה עוד שאין לה ביסוס בראיה אחרת.

למעלה מן הצורך נציין כי ב"כ הנאשם כופר בטענה כי מרשו אמר או סיפר למדובב את אותם דברים שהאחרון מביא לכאורה בשמו. בנקודה מכרעת זו הופך המדובב מכלי עזר "טכני", שתפקידו לגרות הנאשם לפתוח את סגור ליבו, לעד חיוני המעיד על דבר התוודותו של הנאשם בפניו, טענה המוכחשת על ידי האחרון.

בנסיבות אלה הופכת שאלת מהימנותו של המדובב לשאלת מפתח במשפט ובאספקלריה זו יש לבחון עתה את העתירה שבפנינו. מטבע הדברים "התחמושת" שבה יכולה ההגנה להעזר על מנת לבחון או לערער את מהימנותו של עד תביעה מורכבת גם ולעיתים, כמו כאן, בעיקר, מבחינת עברו הפלילי של העד ומהתנהלותו והתנהגותו בעבר, בעיקר בהליכים ובמעמדים משפטיים או ארועים פליליים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ