אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בש 1318/08

החלטה בתיק בש 1318/08

תאריך פרסום : 23/06/2009 | גרסת הדפסה
ב"ש, פ
בית המשפט המחוזי חיפה
1318-08,7018-08
27/02/2008
בפני השופט:
ר. שפירא

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
1. אחמד בן סלים שחאדה
2. חייר בן נימר גאזי

החלטה

בפניי מונחת בקשה למעצרם של המשיבים עד לתום ההליכים המשפטיים לאחר שהוגש נגדם כתב אישום, המונה שני אישומים כאשר באישום הראשון מיוחסות לשניהם עבירות של קשר לפשע בניגוד לס' 499(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז- 1977 (להלן: "חוק העונשין"); החזקת סכין שלא כדין, עבירה בניגוד לס' 186 + ס' 29 לחוק העונשין ושוד בנסיבות מחמירות עבירה בניגוד לס' 402(ב) + ס' 29 לחוק העונשין ואילו באישום השני יוחסו להם עבירות של שיבוש מהלכי משפט עבירה בניגוד לס' 244 לחוק העונשין. באישום השני יוחסו בנוסף לנאשם 1 בלבד, עבירות של הדחה בחקירה בנסיבות מחמירות, עבירה בניגוד לס' 245(א) לחוק העונשין והטרדת עד עבירה בניגוד לס' 249 לחוק העונשין.

א.   כתב האישום וטענות הצדדים:

באישום הראשון נטען, כי ע.ע יליד שנת 1978 הוא בעל מסעדה בחדרה (להלן: "המתלונן"). בין המתלונן לבין הנאשם 1 היכרות קודמת והנאשם 1 היה מבקר לעתים את המתלונן במסעדה שבבעלותו. עוד נטען, כי הנאשמים חברים ומתגוררים באותה שכונת מגורים בנצרת.

בלילה שבין התאריכים 18.1.08- 19.1.08 (ליל סוף השבוע, בין שישי לשבת) קשרו הנאשמים קשר לשדוד את המתלונן באיומי סכין, כשיגיע לביתו בסיום ליל העבודה שלו במסעדה עם הפדיון  של העסק.

במסגרת הקשר הצטיידו הנאשמים ברכב דיהסטו אפורה מ.ר. 9637707 השייכת לארוסתו של הנאשם 1 (להלן: "הדיהסטו"), בכובעי גרב שחורים, ובסכין מתקבעת שאורך להבה כתשעה ס"מ (להלן: "הסכין"), ויצאו בנסיעה מנצרת לאזור חדרה, כשהנאשם 1 נוהג בדיהסטו. בהיותם באזור חדרה התקשר הנאשם 1 מספר פעמים מהטלפון הנייד שלו לטלפון הנייד של המתלונן, אמר לו שהוא רוצה לבקר אותו ושאל  מתי בבוקר הוא מסיים לעבוד. המתלונן השיב לנאשם 1 שהוא מסיים לעבוד בשעה חמש ושלושים- שש בבוקר.

במסגרת הקשר הגיעו הנאשמים בדיהסטו לאזור המגורים של המתלונן, החנו אותה במרחק מה והמתינו במקום להגעת המתלונן. סמוך לשעה 05:45 הגיע המתלונן למקום כשהוא נוהג במכוניתו, החנה את המכונית במקום החנייה מתחת לבניין המגורים שלו, ופתח את דלת המכונית על מנת לצאת ממנה.

כשהבחינו הנאשמים במתלונן מגיע לקרבת בניין המגורים שלו, הם יצאו מהדיהסטו והתקדמו רגלית, כשהם רעולי פנים ומזוינים בסכין, לעבר המקום בו החנה את מכוניתו. בטרם הספיק המתלונן לצאת מהמכונית הגיעו הנאשמים למקום.  אחד הנאשמים נעמד בצדה הימני של המכונית על מנת לאבטח את ביצוע השוד, להתגבר על התנגדות מצד המתלונן ולמנוע הפרעות ותקלות במהלך השוד. הנאשם השני תפס במתלונן בעודו יושב במושב הנהג, הצמיד את הסכין לצווארו, דחף את ראשו כלפי מטה, לכיוון מושב המכונית ונשען עליו בגופו כדי למנוע ממנו אפשרות לזוז. תוך כדי כך אמר הנאשם (לא נרשם מי מהם) למתלונן שלא יזוז, שאל איפה הכסף ומשהשיב לו המתלונן שאין לו כסף, איים עליו הנאשם (כנ"ל) שיקבל כדור בראש ושישחט אותו. לאחר מכן נטל הנאשם (כנ"ל) מכיסיו של המתלונן ומהמכונית סכום כסף כולל של כ- 13,600 ש"ח, מכשיר פלאפון, צרור מפתחות הכולל מפתח המכונית ותעודת זהות של המתלונן, ונמלטו מהמקום בדיהסטו, כשהנאשם 1 נוהג בה.

בגין האמור  לעיל ייחסה המאשימה לנאשמים את העבירות המפורטות באישום הראשון.

באישום השני נטען כי, כמחצית השעה לאחר ביצוע השוד המתואר באישום הראשון, נעצרו הנאשמים בדיהסטו, כשהם מחזיקים במרבית סכום הכסף ובמכשיר הפלאפון ששדדו מהמתלונן. בהודעות הראשונות שנגבו מהמנאשמים הם הכחישו את העבירות שיוחסו להם. בהמשך הוארך מעצרם של הנאשמים על ידי בית המשפט לצורך המשך החקירה.

בתאריך 21.1.08 בשעות הבוקר, בשיחה שהתקיימה בין שני הנאשמים במסגרת מעצרם, פנה הנאשם 1 אל הנאשם 2, ביקש ושכנע אותו שיעזור לו בכך שייקח על עצמו בלבד את האחריות  לביצוע השוד ויאמר לחוקרים שהנאשם 1 אינו מעורב בביצועו. בתמורה התחייב הנאשם 1 להעביר לנאשם 2 סכומי כסף מצטברים בגובה 35,000 ש"ח, לסייע כספית למשפחתו של הנאשם 2 ולדאוג לתשלום עבור קנטינה לנאשם 2 בתקופת מעצרו ומאסרו.

הנאשם 2 הסכים להצעתו של הנאשם 1 והשניים סיכמו ביניהם את פרטי הגרסה שימסרו לחוקרי המשטרה גרסה המפלילה את הנאשם 2 בלבד בביצוע השוד ומסירה מעל הנאשם 1 את האחריות לביצועו.

בהמשך לאמור לעיל מסרו הנאשמים לחוקרי המשטרה שלמה סאלם ורמי יוספיאן בתאריך 21.1.08 הודעות שקריות. הנאשם 1 מסר בחקירתו שהנאשם 2 הפתיע אותו כשהחליט לבצע את השוד ושהנאשם 2 ביצע את השוד לבדו ועל אף התנגדותו של הנאשם 2. הנאשם 2 מסר בחקירתו שביצע את השוד ללא ידיעתו וללא מעורבותו של הנאשם 1.

בתאריך 22.1.08 סמוך לשעה 10:00 התקשר הנאשם 1 מטלפון ציבורי בבית מעצר קישור לטלפון הנייד של המתלונן וביקש מהמתלונן שיסלח לו ושיעזור לו. המתלונן ניתק מייד את השיחה. דקות ספורות לאחר מכן שב הנאשם 1 והתקשר לטלפון הנייד של המתלונן, בניסיון לשוחח עמו אך המתלונן לא ענה לשיחה.

בגין האמור לעיל ייחסה המאשימה לנאשמים את העבירות שפורטו לעיל באישום השני.

ב"כ המאשימה טענה לקיומן של ראיות לכאורה. בין היתר היא הפנתה להודעת המתלונן, הודעות הנאשמים וזכ"ד של השיחות שהתקיימו ביניהם, איכון הפלאופנים ולעובדה, כי המשיבים נתפסו בסמוך לביצוע השוד כשברשותם מרבית סכום הכסף וחפצים שונים התאומים את חפציהם של שני השודדים בפועל. כמו כן, היא טענה כי במקרה דנן קמה חזקת המסוכנות הקבועה בס' 21(א)(1)(ג)(4) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה- מעצרים)- התשנ"ו- 1996 (להלן: "החוק").

ב"כ הנאשם 1 אף כי הסכים לקיומן של ראיות לכאורה הוא ציין כי אלה אינן בעוצמה המצדיקה את מעצרו של הנאשם 1 עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו. ב"כ הנאשם 1 טען כי יש לקבל את גרסתו של הנאשם 1 כי הוא לא היה מעורב במעשה השוד שכן גרסתו מוצאת תימוכין בגרסתו של המתלונן ובראיות אחרות בתיק, כך לטענתו. בשים לב לכך, ב"כ הנאשם 1 חלק על כל האישומים המיוחסים לנאשם 1 באישום הראשון.

באשר לאישום השני, ב"כ הנאשם 1 לא חלק על קיומה של ההקלטה, אך טען כי הנאשם 1 מסר את גרסתו וזו היא " האמת שלו" (כך במקור).

ב"כ הנאשם 1 טען, כי הנאשם 1 לא ניסה להניא את הנאשם ממסירת האמת, אדרבא, הוא ניסה כל העת להובילו לכך כי ימסור את האמת.

בשים לב לטענות אלה והטענות שפורטו בכתב, טען ב"כ הנאשם 1 כי לא קמה כל עילת מעצר כנגד הנאשם 1 ומכאן שיש להורות על שחרורו. בהמשך נטען, בין היתר, כי עברו של הנאשם 1 אינו מכביד וכי הוא בן למשפחה נורמטיבית. כן נטען כי בין משפחת המשיב 1 לבין משפחת המתלונן נערכה סולחה ומכאן שהוא ביקש להורות על שחרורו של המשיב 1 לחלופת מעצר.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ