אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בש 130/08

החלטה בתיק בש 130/08

תאריך פרסום : 17/08/2009 | גרסת הדפסה
ב"ש, פ
בית המשפט המחוזי נצרת
130-08,8-08
07/02/2008
בפני השופט:
עאטף עיילבוני

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד אביטל שרוני
הנתבע:
פואד בן מוסטפא סבייחאת
עו"ד ראיד עומרי מהסניגוריה הציבורית
החלטה

הקדמה :

בפני בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו בת.פ. 8/08, במסגרתו יוחסה לו עבירת שוד - עבירה לפי סעיף 402 (א) לחוק העונשין, תשל"ז- 1977.

כתב האישום :

מן המפורט בכתב האישום עולה, כי ביום 16/1/08 שוטט המשיב באזור התעשייה בעפולה. בשלב מסוים, הבחין במתלוננת כשהיא עושה את דרכה מרח' יהושוע לכיוון שד' מנחם בגין בעודה נושאת על כתפה השמאלית תיק, או אז הגיח במהירות מאחוריה ומשך בחוזקה את תיקה, חרף התנגדותה ותוך שהיא זועקת לעזרה.

עפ"י עובדות כתב האישום, עובר אורח בשם יהודה ראובן (להלן: "יהודה"), אשר שמע את זעקות המתלוננת והבחין אותה עת במתרחש, החל במרדף אחר המשיב ממקום האירוע, ובחלוף פרק זמן קצר תפס את המשיב כשבידיו תיקה של המתלוננת.

מעובדות כתב האישום עוד עולה, כי לאחר שתפס את המשיב, אחז יהודה בגופו במטרה לעכבו, ברם המשיב התנגד לאחיזה וניסה להימלט. לאחר שחדל להתנגד, הובל המשיב ע"י יהודה לתחנת המשטרה בעפולה ונמסר לידי השוטרים.

טענות הצדדים :

לטענת המבקשת, בידיה ראיות טובות, לכאורה, להוכחת המיוחס למשיב בכתב האישום, ובכלל זה בידיה הודעת המתלוננת, אשר זיהתה את המשיב כמי שביצע את העבירה, עדותו של יהודה, שהיה עד ראיה לאירוע, דלק אחר המשיב ותפס אותו לאחר מעשה כאשר תיקה של המתלוננת בידיו, וכן הודעתו של אדם נוסף בשם שמעון רוימי (להלן: "שמעון") שבאמצעות רכבו נערך חלק מהמרדף אחר המשיב ואשר יחד עם יהודה הוביל את המשיב לתחנת המשטרה לאחר שנתפס. כן מפנה המבקשת לזיכרון דברים מיום 20/1/08 ולדו"חות שוטרים, המחזקים אף הם את טענתה בדבר ראיות לכאורה כנגד המשיב.

באשר לעילת מעצר טוענת המבקשת, כי חומרת העבירה המיוחסת למשיב מצמיחה את חזקת המסוכנות הקבועה בסעיף 21 (א)(1)(ג)(4) ל חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), תשנ"ו- 1996 (להלן: "חוק המעצרים"), וכן מדגישה, כי בנסיבות המקרה דנא, משיכת התיק מהמתלוננת מקימה עבירת שוד ולא עבירת גניבה בלבד.

כן מוסיפה המבקשת וטוענת, כי על מסוכנותו של המשיב ניתן ללמוד גם מנסיבות ביצוע העבירה, אשר בוצעה בנבזות ותוך התגרות ישירה במתלוננת ויצירת סיכון ממשי לשלומה הגופני והנפשי, וכי גם עברו הפלילי המכביד של המשיב, לרבות ביצוע עבירת שוד קודמת ביום 15/5/06, מעיד אף הוא על מידת מסוכנותו, כאשר ברקע לכל האמור עונש מאסר על תנאי העומד ותלוי נגד המשיב וכן הליך פלילי המתנהל כנגדו בגין עבירות אלימות נוספות שביצע לכאורה, נתונים אשר אף בהם לא היה כדי להרתיע את המשיב מלשוב ולבצע מעשים פליליים.

אשר על כן, עותרת המבקשת בבקשתה דנא להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המתנהלים נגדו בת.פ. 8/08.

מאידך, סניגורו של המשיב טוען, כי התשתית הראייתית בתיק חלשה, ולחילופין, כי קיימים סדקים וסתירות בעדויות המצויות בתיק, אשר מצדיקים דחיית הבקשה.

לטענת סניגורו של המשיב, מנוסח עדותו של שמעון ניתן להסיק כי עד הראיה יהודה לא יכול היה להיות בקשר עין רציף ומלא עם המשיב, שכן בהודעתו ציין שמעון כי יהודה הפנה אותו לכיוון הבריחה של המשיב בלבד, כאשר הטענה היא שהבחירה בנוסח דברים זה מרמז על כך שבשלב מסוים ניתן היה להצביע על כיוון הבריחה בלבד ולא ישירות על המשיב, דבר הסותר את הודעתו של יהודה כי במהלך כל המרדף שמר על קשר עין רציף עם המשיב.

כן מוסיף הסניגור כי אותו שמעון לא ציין שבעת תפיסתו של המשיב נמצא בידיו תיק כלשהו, כך שגם טענת המבקשת בדבר תפיסת התיק בידיו של המשיב לאחר האירוע מוטלת בספק.

בנוסף, מפנה הסנגור לסתירה בעדויותיהם של יהודה ושמעון בשאלה האם המשיב התנגד לעיכוב בידי יהודה לאחר שנתפס, אם לאו, וכן לסתירה בעדויות שונות של יהודה באשר למרחק ממנו הבחין באירוע, כאשר פעם אחת ציין כי היה במרחק של 20 מטר ופעם אחרת ציין כי עמד במרחק 200 מטר מזירת האירוע.

עוד מבקש הסנגור כי בית המשפט יתעלם מזיהויו של המשיב ע"י המתלוננת בתחנת המשטרה, שכן לטענתו ייתכן והזיהוי היה פסול, מה גם שעצם האפשרות לבצע זיהוי אינה עולה בקנה אחד עם דבריה של המתלוננת בהודעתה לפיה הרגישה במשיכת התיק מאחור, כך שלשיטתו של הסנגור, מעדותה של המתלוננת ניתן להסיק כי כלל לא ראתה את פניו של מבצע העבירה.

כן מוסיף הסנגור, כי קיימות סתירות במזכרי המשטרה השונים, בין היתר בשאלה האם זיהויו של המשיב ע"י המתלוננת היה ספונטני, אם לאו, וכן בתיאור צבעו של התיק נשוא המקרה.

בסיכומם של דברים, טוען הסניגור, כי לנוכח העובדה שקשר העין עם מבצע העבירה אבד, לא ניתן לשלול את האפשרות לפיה אדם אחר הוא שגנב את התיק וכי המשיב נקשר לאירוע בטעות, ובנסיבות אלה, לנוכח חולשת הראיות בתיק והסתירות שפורטו על ידו, יש לשחרר את המשיב לחלופת מעצר, אותה יספק בהמשך, במידת הצורך.

ראיות לכאורה:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ