אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בש 1231/06

החלטה בתיק בש 1231/06

תאריך פרסום : 27/09/2006 | גרסת הדפסה
ב"ש, פ
בית המשפט המחוזי חיפה
1231-06,5018-06
13/02/2006
בפני השופט:
ר. שפירא

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
1. פואד בן זיאד עמאר (פופו) - ת"ז 039743158 יליד 1984
2. איהאב בן אחמד מנסור - ת"ז 037794567 יליד 1983

החלטה

כנגד שני המשיבים הוגש כתב אישום המייחס להם עבירות שעניינן סחר בנשק, כל זאת בת"פ 5018/06 של ביהמ"ש המחוזי בחיפה. ביחד עם כתב האישום הוגשה בקשה להורות על מעצרם של שני המשיבים עד תום ההליכים. זו הבקשה שבפני.

ביום 7.2.06 הודיע משיב מס' 1 על הסכמתו להעצר עד תום ההליכים והחלטה ניתנה בהתאם. כעת, נותר לדון בעניינו של המשיב מס' 2.

העבירות המיוחסות למשיב מס' 2 הן עבירה של קשר לפשע, עבירה לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, עבירות בנשק לפי סעיף 144(א,ב)(רישא) + (ג)(1) + סעיף 29 לחוק העונשין; עבירות בנשק לפי סעיף 144(ב2) + (ג)(1) + סעיף 29 לחוק העונשין; קבלת נכסים שהושגו בפשע עבירה לפי סעיף 411 + סעיף 29 לחוק העונשין. על פי עובדות כתב האישום קשרו שני המשיבים קשר עם סוכן משטרתי למכור לו אקדח ובצעו את עיסקת המכירה. הנשק שנמכר הוא נשק צה"לי ומכאן שהגיע אל המשיבים בפשע.

אין, למעשה, מחלוקת על קיומן של ראיות המבססות סיכוי סביר להוכחת האישום. אמנם, בא כח המשיב 2 הודיע לביהמ"ש כי יחלוק על קיומן של ראיות לכאורה,  ואף הגיש טיעון כתוב לענין זה ואולם, בדין זנח טיעוניו. עיסקת המכירה של הנשק לסוכן תועדה וצולמה על ידי המשטרה, כך שלא היה כל מקום מלכתחילה לטעון כנגד קיומן של ראיות לכאורה. מעבר לכך, מצויה גם כמובן עדותו של הסוכן עצמו, אשר סיפר את השתלשלות עיסקת המכר. מכאן, שלא היה מקום מלכתחילה להעלות טענות כנגד התשתית הראייתית, וטוב עשה הסניגור כאשר זנח טיעוניו.

בפני מיקד הסניגור את טיעוניו בכך שעיקר עיסקת הסחר בוצעה על ידי המשיב מס' 1 ומשיב 2 רק נלווה למשיב 1, כאשר חלקו בעיסקה שולי. ענין זה אין בו כדי להשפיע על עצם הראיות כנגדו, זאת מאחר וחומר הראיות קושר את שני המשיבים לבצוע העיסקאות. אוסיף עוד כי על פי חומר הראיות המצולם, דווקא משיב 2 הוא זה שסופר את הכסף. הכחשותיו של משיב 2 בכל הנוגע לכל מעורבות באירוע, גם הן מהוות סיוע לתשתית הראייתית, מאחר שמדובר בשקר בוטה של נאשם, אשר מוכח באמצעים חיצוניים, במקרה זה הצלומים של העיסקה.  מכאן, שלא ניתן לומר על פי התשתית הראייתית כי חלקו של משיב זה פחות מחלקו של משיב מס' 1. בכל מקרה, עניין מערכת היחסים בין המשיבים מקומו לבירור בשלב שמיעת הראיות, ואין צורך להכריע בו כעת.

על אלו יש להוסיף כי ההלכה היא, לשלב דיוני זה שבפני, כי אין בית המשפט קובע " ממצאים מרשיעים או מזכים" ואין הוא עוסק בסיכום הראיות ובהכרעה באשמה. על בית המשפט להעריך את סיכויי ההרשעה וזאת בשים לב לערכן הראייתי הגולמי של הראיות שבפניו. מדובר בהערכת הסיכויים הגלומים בראיות, כאשר על בסיס כל אלה על בית המשפט להעריך את סבירות הסיכוי להרשעה. ראה:

בש"פ 8087/95, זאדה נ. מדינת ישראל, פ"ד נ(2), 133, 148-149 ;

בש"פ 1915/95, חליל אבו עיסא נ. מדינת ישראל, תק-על 95(2), 221 ;

בש"פ 7159/04, אבו ג'ילדן נ. מדינת ישראל ,תק-על 2004(3), 1767 ;

בש"פ 1119/04, סאלם זנון נ. מדינת ישראל, תק-על 2004(1), 1537.

סבור אני כאמור, כי קיימת תשתית המבססת סיכוי סביר להרשעתו של המשיב בעבירות שיוחסו לו, שביצוען תועד וצולם. העבירה היחידה בעניינה אין למעשה תשתית ראייתית ברורה והיא מבוססת על מכלול הנסיבות, היא העבירה המייחסת לו קבלת נכסים שהושגו בפשע. לענין זה יהיה על התביעה להוכיח כי המשיב 2 ידע או היה עליו לדעת, שהאקדח צה"לי, ומכאן, שהיתה לו מודעות לכך שהאקדח שבידו חייב היה להגיע בדרך המהווה פשע. ענין זה, כאמור, טעון הבהרה ואולם, גם אם נתעלם מעבירה זו כליל, הרי שיש תשתית ראייתית להרשיעו בעבירות העיקריות שהן העבירות בנשק.

עבירות בנשק נמנות על אותן עבירות שיש בהן חזקת מסוכנות מכוח הוראת חוק. מעבר לחזקה הקבועה בחוק, הדבר הוא בידיעה שיפוטית כי נשק שסוחרים בו ללא רשיון, עלול למצוא עצמו מגיע לידים של גורמים פליליים או בטחוניים, ובכך לסכן את שלום הצבור. מי שסוחר בנשק ללא רשיון, מעיד על עצמו כי הוא מוכן לסכן את שלום הצבור. מכאן המסוכנות שנשקפת מהתנהגותו.

הלכה היא שבעבירות בנשק יש להורות על מעצר, למעט מקרים חריגים. ראה:

בש"פ 8237/05 עומר ארמין נ' מדינת ישראל, תק-על 2005(3), 3796, עמ' 3799;

בש"פ 6899/05 זיאד מטר נ' מדינת ישראל, תק-על 2005(3), 2982, עמ' 2983;

בש"פ 6496/05 קאסם כנאען ואח' נ' מדינת ישראל, תק-על 2005(3), 2082, עמ' 2083.

מכאן, שקיימת עילת מעצר מוצקה, הן מכוח הראיות והן מכוח ההלכה הפסוקה.

עם זאת, וגם כאשר קיימת עילת מעצר, חובה על בית המשפט לבחון אפשרות לשחרורו של נאשם לחלופה שפגיעתה בחירותו פחותה. כבר נפסק כי:

"האיזון הראוי בין זכות האדם לחירותו לבין הצורך להגן על שלום הציבור, המעוגן בסעיף 21(ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996, מחייב שלא לעצור נאשם - על אף קיומה של עילת מעצר, לרבות חששות לשיבוש הליכי משפט ולסיכון שלום הציבור - אם ניתן להסיר חששות אלה בדרך של שחרור בתנאים מגבילים, שפגיעתם בחירותו של הנאשם חמורה פחות.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ