אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בש 1212/07

החלטה בתיק בש 1212/07

תאריך פרסום : 30/07/2007 | גרסת הדפסה
ב"ש
בית המשפט המחוזי חיפה
1212-07
06/03/2007
בפני השופט:
ר. שפירא

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
1. טאהא בן פתחי זידאן ת"ז 023148992 יליד 1967
2. וסים בן מוחמד עודה ת"ז 036377539 יליד 1979

החלטה

כנגד המשיבים הוגש כתב אישום המיחס להם עבירת רצח לפי סעיף 300(א)(3)+(4) + סעיף 29 וכן עבירות של קשירת קשר לפשע, לפי סעיף 499(א) וניסיון הצתה, עבירה לפי סעיף 448 רישא + סעיף 25 + סעיף 29, הכל לפי חוק העונשין. ביחד עם כתב האישום הוגשה גם בקשה זו שבפני בה עותרת המאשימה להורות על מעצרם של שני המשיבים עד לתום ההליכים.

כתב האישום מתאר אירוע בו פנה אחר בשם מחמוד טאהא, שנשפט בנתיים, למשיב 2 וביקש ממנו להצית מונית השייכת לאחד בשם אליאס, איתו הוא מצוי בסכסוך על רקע של עסקי מוניות. המשיב 2 גייס למשימה את המשיב 1 וביחד יצאו לביתו של אותו אליאס כדי להצית את המונית. כאשר התקרבו למונית כשהם מצוידים בחומר דליק הופתעו ע"י אביו של אליאס. השניים ניסו להימלט ואולם האב השיגם ואז דקרו אותו 8 דקירות שגרמו למותו.    

למען הסדר יצויו כי מחמוד טאהא הנ"ל הודה במסגרת הסדר טיעון בכתב אישום מתוקן בעבירות של קשר לפשע ונסיון הצתה ונגזרו עליו 12 חודשי מאסר בפועל ו-12 חודשי מאסר מותנה (ת"פ 6004/07 של בית המשפט המחוזי בחיפה, מיום 27/2/07). יצוין כי הרשעתו וגזר דינו של הנ"ל ניתנו רק ביום 27.2.07 ובהתאם טרם ידוע לבימ"ש זה כיצד יבוא הדבר לידי ביטוי בעדותו שלו. עם זאת, הדבר נלקח בחשבון, ככל שהדבר נוגע לסיכוי המאשימה להוכיח את חלקו הראשון של האירוע, דהיינו, יציאת שני המשיבים לביצוע ההצתה בשליחותו של אותו מחמוד טאהא.

בפני טענו ב"כ המשיבים ארוכות בע"פ ובכתב לעניין תשתית הראיות שבפני בית המשפט. נראה כי ניתן לאומר על מכלול הטענות שהוצגו בפני, שרובן יפות להתברר בהליך העיקרי, כי נכונים בהתאמה המחויבת דברים שנאמרו בש"פ 9790/05 אוסאמה פרעוני נ' מדינת ישראל   תק-על 2005(4), 863: " די לקרוא את הודעת הערר המפורטת שהגיש בא כוח העורר, עו"ד פלדמן ועל אחת כמה וכמה את חומר הראיות אותו העמיד עו"ד פלדמן באדיבותו, לרשותי מראש, כדי להגיע למסקנה שיש ראיות לכאורה."

מעבר לאמירה, סבור אני כי יש בחומר הראיות כדי לבסס את עילת מעצרם של שני המשיבם עד לתום ההליכים. אבהיר להלן.

בחומר החקירה עדויות מפורטות של המשיב 1 המתאר הן בעדות והן בפני מדובב את השתלשלות האירוע כולו וכן כי הוא והמשיב 2 דקרו את המנוח. המשיב 2 אישר בעדותו את ההגעה לזירה לשם ביצוע הצתה ואולם הכחיש מעורבות בדקירה.  בת משפחה של המנוח, מרי בסילא, העידה כי ראתה שניים תוקפים את אביה. אליאס בסילא עצמו ראה רק אדם אחד דוקר את אביו והבחין באחר נמלט. קטי בסילה הבחינה אף היא שאחד התוקפים נמלט תוך כדי המאבק עם האב והשני דוקר את המנוח.  קיימות עוד עדויות של נוספים ששמעו מהמשיב 1 כי הוא והמשיב 2 נסעו לבית המנוח במטרה להצית את מונית בנו וכי דקרו את המנוח.

אצין כבר כעת כי מחומר הראיות נראה כי רק אחד ביצע את הדקירות בפועל. לא מצאתי ממצאי מעבדה כי שני סכינים נפרדות פגעו במנוח. עוד מוכן אני להניח, כבר בשלב זה, כי אחד מהמשיבים, ככל הנראה משיב 2, נמלט מהזירה ויתכן שעיקר הדקירות בוצעו לאחר שכבר נמלט מהמנוח וניתק עימו מגע פיזי. בכל אלו אין כדי לשנות את המסקנה בדבר קיומה של תשתית ראיות המבססת, לכאורה, סיכוי של ממש להרשיעם במיוחס להם ובכל מקרה תשתית ראיות המקימה עילת מעצר. 

אף ללא עבירת רצח סבור אני כי יש די בחומר הראיות כדי לבסס עילה למעצרם של שני המשיבים. אין חולק וזאת מאשרים שני המשיבים בעדויותיהם, כי הם יצאו לבצע מעשה הצתה בשליחותו של אחר. להם עצמם לא היה כל סכסוך עם אותו אליאס ולמעשה היו נכונים להצית את מוניתו, החונה ליד בית מגורים, וזאת בשעות הלילה. מכאן ששניהם היו נכונים לסכן בדרך של הצתה את אלו הדרים בבית ונמים את שנתם.

נפסק לא אחת כי עבירת הצתה היא עבירה מסוכנת וזאת מאחר והמצית יודע היכן פורצת האש ואולם אינו יודע עד להיכן תגיע. מכאן שהמצית מעיד על עצמו כי הוא מוכן לסכן ציבור בלתי ידוע של אנשים ברכוש ובנפש. ראה:

בש"פ 3080/06 אליהו (אלי) לפיד נ' מדינת ישראל, תק-על 2006(2), 1007;
בש"פ 498/06, פלוני נ' מדינת ישראל, תק-על 2006(1), 1696;
בש"פ 5072/02, אשרף מוחמד כבהה נגד מדינת ישראל, תק-על 2002(2), 2644;
בש"פ 7554/98, אהרון שמואל קורנבליט נ' מדינת ישראל, תק-על 98(4), 554.

מכאן שלטעמי די בעבירת הקשר והנסיון לביצוע הצתה, עבירות שיש בעניינן תשתית מוצקה, כדי לבסס עילה למעצרם של שני המשיבים.

ואולם מעבר לכך, שני המשיבים הגיעו אל הזירה וכאמור התפתח עימות אלים עם המנוח, שהפתיע אותם. מוכן אני להניח כי משיב מס' 2 החל להמלט ומשיב מס' 1 הוא זה שדקר בפועל. בנסיבות המקרה, כאשר מדובר בעבירה של רצח שהיא לא בדרך של מעשה בכוונת תחילה אלא בדרך של עבירה הגורמת להמתה תוך כדי עבירה אחרת, כי אז יש לראות את אותו אדם שהגיע לזירה ונקלע לעימות כשותף להמתה, גם אם העימות התפתח באופן בלתי מתוכנן כאשר הוא עצמו אינו מבצע את הדקירות. אעיר לעניין זה כי מאחר ומדובר ב- 8 דקירות הרי שלפחות כלפי הדוקר קמה גם חזקת כוונה לגרימת תוצאה של מוות. ואולם לגבי האחר, וככל הנראה מדובר במשיב 2, סבור אני כי בנסיבות העניין ניתן לייחס לו אחריות לגרימת מותו של המנוח וזאת מכוח דיני השותפות. לכל היותר, יקבע בבוא העת, כי יש לייחס לו עבירה של סיוע לרצח. ואולם לעת הזו אין צורך להכריע בעניין ודי בכך שניתן לקשור אותו מכוח דיני השותפות למעשה שגרם למותו של המנוח ויש די בחומר הראיות כדי להוכיח את זיקתו למעשה, גם אם לא דקר בפועל.

לא מצאתי מקום להתייחס למכלול הטענות שהעלו ב"כ המשיבים. אציין רק כי רובם ככולם הם מסוג הטענות שיש לברר במסגרת ההליך העיקרי. אעיר רק כי הטענה בדבר הגנה עצמית וזאת בהתייחס לעובדה שהמנוח יצא לעברם כאשר באו להצית את המונית ואף רדף אחריהם היא טענה שאין לה בסיס עובדתי או משפטי. אדם אינו יכול להגיע לזירה במטרה לבצע פשע וכאשר הוא מותקף על ידי בעל הבית המגן על עצמו לטעון טענה של הגנה עצמית.

בסיכומו של דבר, וגם בהביאי בחשבון את כל האמור לעיל, סבור אני כי בשלב זה יש די בחומר הראיות כדי לבסס סיכוי של ממש להרשעת שני המשיבים בעבירת הקשר ובעבירת ההצתה וכן סיכוי של ממש להרשיע את שניהם בעבירת הרצח או לכל הפחות אחד מהם בעבירת רצח והשני בעבירה של סיוע לרצח. לשלב דיוני זה שבפני, כי אין בית המשפט קובע " ממצאים מרשיעים או מזכים" ואין הוא עוסק בסיכום הראיות ובהכרעה באשמה. על בית המשפט להעריך את סיכויי ההרשעה וזאת בשים לב לערכן הראייתי הגולמי של הראיות שבפניו. מדובר בהערכת הסיכויים הגלומים בראיות, כאשר על בסיס כל אלה על בית המשפט להעריך את סבירות הסיכוי להרשעה. ראה:

בש"פ 8087/95, זאדה נ. מדינת ישראל, פ"ד נ(2), 133, 148-149 ;

בש"פ 1915/95, חליל אבו עיסא נ. מדינת ישראל, תק-על 95(2), 221 ;

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ