אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בש 1194/06

החלטה בתיק בש 1194/06

תאריך פרסום : 26/09/2006 | גרסת הדפסה
ת"פ, ב"ש
בית המשפט המחוזי חיפה
1194-06,5014-06
31/01/2006
בפני השופט:
ר. שפירא

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
אלכסי בניקוב מס' דרכון 303518261
החלטה

כנגד המשיב הוגש כתב אישום בת"פ 5014/06 של בית המשפט המחוזי בחיפה, המייחס לו חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 333 + 335(1) לחוק העונשין. ביחד עם כתב האישום הוגשה גם בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים.

בתמצית מתאר כתב האישום ארוע בו דקר המשיב את המתלונן בגבו מספר פעמים וזאת בהמשך לארוע חברתי שהתפתח תוך שתיית אלכוהול לריב בין השניים.

המשיב לא חלק על קיומן של ראיות לכאורה, אם כי טען בטיעוניו כי בין היתר הוא עתיד לטעון טענות של הגנה עצמית. עוד העלה טענות ככל שהדבר נוגע לנסיבות הכוללות של הארוע.

עיינתי בחומר הראיות. אין חולק על קיומן של ראיות לכאורה, לעצם דקירת המתלונן ע"י המשיב. מעבר לעובדה שהמשיב מודה בכך, יש מגוון של ראיות לענין זה.

עם זאת, סבור אני כי בסופו של יום יש בסיס בחומר הראיות להרשעתו של המשיב בעבירה של פציעה בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 334 + 335(1) לחוק העונשין, וזאת בשים לב לפגיעות בגבו של המתלונן, אשר סבור אני כי לא ניתן להגדירם כ"חבלה חמורה" כנדרש להרשעתו של אדם בעבירה לפי סעיף 333 לחוק העונשין.

מעבר לכך, ומבלי להתעלם מכל ההלכות בדבר תת תרבות הסכין, סבור אני כי יש לראות את נסיבותיו הכוללות של הארוע, לא כמעשה מכוון של אדם המצטייד בסכין במטרה לפגוע באחר, אלא בנסיבות הכוללות של ריב בין שני שיכורים, שכל אחד מהם נוקט באלימות נגד השני ובסופו של דבר מתפתח הארוע לכלל דקירות. אבהיר לענין זה כי אינני סבור שיהיה מקום לקבל טענות בענין הגנה עצמית וזאת בשים לב להעדר פרופורציה בין האמצעי שנקט המשיב לבין טיב הסכנה שנשקפה לו במהלך הארוע של הריב עם המתלונן, מה גם שמחומר הראיות עולה כי הכניס עצמו מרצון למצב של סכסוך עם המתלונן. יחד עם זאת, אציין כי גם אם סבור אני שאין מקום לטענת הגנה עצמית ככל שהדבר נוגע לאחריות הפלילית, הרי שנסיבותיו הכוללות של הארוע, לרבות העובדה שהמשיב עצמו הותקף, יובאו בוודאי בחשבון בבוא העת על ידי המותב שידון בתיק, ולו לענין ענישה בלבד. בסיכומו של דבר, ולאחר עיון בחומר הראיות, אינני סבור כי תיק זה נמנה על אותם ארועים של אלימות תוך שימוש בסכין הנדונים בדרך כלל, ויש לראות את המקרה בנסיבותיו הכוללות כאמור לעיל.

בסיכומו של דבר, סבור אני כי קיימת תשתית המבססת סיכוי סביר להרשעתו של המשיב בביצוע הדקירה, אם כי לטעמי בעבירה שחומרתה פחותה. בכל מקרה, הכרעה בסוגיות אלו של חומרת הפציעה וכן טענות ההגנה העצמית, מקומן בהליך העיקרי.

גם בחלופה שבית משפט סבור במסגרת הליך זה כי יש תשתית המגלמת את הסיכוי להרשעה, דהיינו עבירה לפי סעיף 334 + 335(1) לחוק העונשין, קיימת עילת מסוכנות, זאת מעצם טיבה של העבירה. מכאן גם שקיימת עילת מעצר.

עם זאת, וגם כאשר קיימת עילת מעצר, חובה על בית המשפט לבחון אפשרות לשחרורו של נאשם לחלופה שפגיעתה בחירותו פחותה. כבר נפסק כי:

"האיזון הראוי בין זכות האדם לחירותו לבין הצורך להגן על שלום הציבור, המעוגן בסעיף 21(ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996, מחייב שלא לעצור נאשם - על אף קיומה של עילת מעצר, לרבות חששות לשיבוש הליכי משפט ולסיכון שלום הציבור - אם ניתן להסיר חששות אלה בדרך של שחרור בתנאים מגבילים, שפגיעתם בחירותו של הנאשם חמורה פחות.

ודוקו: מדובר בבדיקה אינדווידואלית בעניינו של כל נאשם ונאשם ולא בהסקת מסקנה כללית על-פי סוג העבירות המיוחס לו. יחד עם זאת, חומר הראיות שביסוד כתב-האישום משמש גם כראיה עיקרית, שעל פיה על בית-המשפט להחליט אם ניתן להסתפק בחלופת מעצר."

בש"פ 4414/97, מדינת ישראל נ' מוחמד סעדה ואח' , תק-על 97(2), 59.

וכן ראה:

בש"פ 3442/98, מדינת ישראל נ' אייל מלכא, תק-על 98(2), 1161 ,עמ' 1162, שם נאמר:

" כידוע, חומרת העבירה כשהיא לעצמה, אינה מצדיקה מעצר עד תום ההליכים, וגם כאשר קיימת חזקת מסוכנות, העולה מנסיבות המקרה, עדיין חייב בית המשפט לשקול אם חלופת מעצר עשויה להשיג את מטרת המעצר. במקרים רבים אין בידי הנאשם דרך להוכיח בראיות חיצוניות כי הוא לא ינצל את חלופת המעצר באופן שיסכן את בטחון הציבור, או ישבש את הליכי המשפט, או יפגע בדרך אחרת במטרות המעצר. לפיכך, במקרים כאלה חייב השופט לסמוך במידה רבה על הרקע של הנאשם, ובעיקר על הרקע העברייני ככל שהוא משתקף במרשם הפלילי, ועל התרשמות אישית מן הנאשם ומנסיבות המקרה".

הלכה היא כי על בית המשפט לבחון, אל מול הראיות ועילת המעצר, את המסוכנות הנשקפת מאפשרות השחרור של המשיב. כל מקרה ונסיבותיו וכל נאשם והמסוכנות האינדבידואלית הנשקפת, לכאורה, ממעשיו.  כבר נפסק  כי:

"בדיקת המסוכנות מחייבת בחינתם של שני היבטים: האחד ענינו במעשה. במסגרת זו על ביהמ"ש לשקול האם המעשה כשלעצמו בנסיבותיו מעלה חשש כי הנאשם עלול לחזור על מעשים דומים, האם המעשה מגלה אופי רע ואלים או מעיד על מועדות. ההיבט השני מתמקד בעושה, עברו ואופיו. כאן אנו שואלים לנוכח אופיו, אישיותו או תכונותיו של העושה נשקפת ממנו סכנה לציבור או ליחידיו".                        (ההדגשות הוספו.ר.ש.)

בש"פ 6700/04 מדינת ישראל נ' תבאת גרה, תק-על 2004(3), 322.

כן ראה:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ