אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בש 118/05

החלטה בתיק בש 118/05

תאריך פרסום : 08/11/2007 | גרסת הדפסה
ב"ש
בית המשפט המחוזי נצרת
118-05
04/08/2005
בפני השופט:
זיאד הווארי

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד דן מרגלית
הנתבע:
מוחמד בן וליד טאטור
עו"ד פהים דאהוד
החלטה

1.         המשיב הועמד לדין בבית משפט זה בגין עבירות של חבלה בכוונה מחמירה, פציעה בנסיבות מחמירות, נסיון לפציעה בנסיבות מחמירות והחזקת סכין שלא כדין.

2.         בכתב האישום נטען, כי בתאריך 21/07/05 בסמוך לשעה 23:00, היה המשיב יחד עם בן דודו מחמוד טאטור (להלן: "מחמוד") בסמוך לכביש באזור המעין בכפר ריינה. למקום הגיעו ברכב מרואן סיידה (להלן: "מרואן"), יוסף סיידה (להלן: "יוסף") ובלאל סיידה (להלן: "בלאל"). בעקבות קללות שהוחלפו התפתחה קטטה בין המשיב ובן דודו מחמוד מצד אחד לבין בני משפחת סיידה הנ"ל מצד שני. במהלך הקטטה שלף המשיב סכין אותה החזיק בצמוד לרגלו ודקר את בלאל בירכו, לאחר מכן תקף המשיב את מרואן ובעזרת הסכין שהחזיק חתך אותו בראשו, דקר אותו בגבו ודקר אותו פעם נוספת בחזהו, כמו כן רדף המשיב אחרי יוסף במטרה לדקור אותו בסכין. כתוצאה מהדקירות של המשיב, נגרמו למרואן חתך בראש, חתך מעל השכמה שמאל וחתך באורך כ- 10 ס"מ בבית חזה שמאלי קדמי. בעקבות הפציעות, פונה לבית חולים ובניתוח דחוף שנערך לו אובחן קרע בסרעפת לאורך 5 ס"מ, דימום משמעותי בחלל הבטן וחתך בכבד. בהמשך עבר ניתוח נוסף ובמועד הגשת כתב האישום היה עדיין מאושפז בבית החולים. בלאל נפצע בירכו וטופל בבית החולים. כמו כן נחבלו בקטטה מחמוד ויוסף ונזקקו לטיפול רפואי.

3.         עם הגשת כתב האישום,הוגשה בקשה זו למעצרו של המשיב עד תום ההליכים.

4.         כידוע, ראשית כל עלינו תחילה לבדוק אם קיימות ראיות לכאורה שיש בהן סיכוי סביר כדי להביא בסופו של ההליך לידי הרשעת המשיב בעבירות המיוחסות.

העד המרכזי לאירוע הדקירה הוא בלאל, בהודעתו הראשונה מיום 22/07/05 סיפר כי כאשר נסעו הוא ובן דודו מרואן ברכב בתוך כפר ריינה, באותה עת הלכו המשיב ובן דודו מחמוד, מחמוד עשה לעברם תנועה מגונה באצבע. בעקבות זאת, הם חזרו למקום ושאלו מי עשה את התנועה ומחמוד השיב כי הוא שעשה את התנועה ואמר למרואן שירד והוא "יבעבס" אותו, מרואן ירד מהרכב, מחמוד התנפל עליו, בלאל תפס את המשיב שלא יתקוף את מרואן. בעקבות זאת, הוציא המשיב סכין מחגורה שהייתה ברגל שלו ודקר את בלאל ברגל ימין. בלאל הצביע לחוקר על הסימן. בעקבות הדקירה בלאל לא יכל לעמוד. בהמשך דקר המשיב באמצעות הסכין את מרואן מאחור, ולאחר שהסתובב מרואן, דקר אותו פעם נוספת. כתוצאה מכך נפל מרואן על הרצפה והם העלו אותו לרכב. בלאל נסע עם מרואן לבית החולים. לשאלת החוקר ציין בלאל כי יוסף היה איתם ברכב והתרחק קצת כדי להגן על אחיו, אולם המשיב רדף אחריו עם הסכין, אך יוסף ברח. לשאלת החוקר איך התגוננו, השיב בלאל: "הוא דקר אותי כדי שאני אשחרר אותו ומרואן היה לו מברג שדקר את מחמד. לא, לא, רק ביד שלו תקף אותו להגנה עצמית" (עמ' 3 שורות 16 - 13). לשאלת החוקר איך נשברה השמשה של הרכב, השיב בלאל כי המשיב שבר את השמשה הקדמית בצינור שנטל במקום. באשר למחמוד ציין בלאל, כי מחמוד לא עשה כלום.

בהודעתו השניה מיום 23/07/05 בה נחקר בלאל תחת אזהרה בתור חשוד במעורבות בקטטה במקום ציבורי, וכן בגרימת חבלה בנסיבות מחמירות, בחלק מהדברים חזר בלאל על הודעתו הקודמת והוסיף, כי איך שירד מרואן מהרכב, החל מחמוד לתקוף אותו באגרופים ומרואן ברח לרכב. לאחר מכן נטל מחמוד צינור מהמקום, באשר למשיב סיפר בלאל כי מייד אחרי שירד מהרכב הוא חיבק את המשיב מאחור כדי למנוע ממנו לתקוף את מרואן. בינתיים מחמוד שבר את השמשה של הרכב, מרואן יצא שוב מהרכב ולאחר שהמשיב דקר את בלאל ונפל, דקר גם את מרואן בגבו כאשר הסתובב מרואן, דקרו המשיב בחזה. לאחר מכן שניהם המשיב ומחמוד ברחו. לשאלת החוקר, חזר בלאל וסיפר כי המשיב דקרו ברגל על מנת להשתחרר ממנו. בהמשך שלל בלאל את הטענה כי עת שהמשיב הותקף ע"י מרואן ויוסף הוא החזיק במקל ושם אותו על צווארו של המשיב ולחץ חזק. כמו כן בלאל שלל את הטענה כי המשיב ומחמוד הותקפו על ידי מי משלושת המתלוננים. בנוסף שלל את הטענה כי הוא או מי שהוא אחר מהשלושה החזיק מברג. בהמשך לא ידע בלאל ליתן הסבר מדוע מחמוד נפצע וקיבל טיפול רפואי.

מרואן בהודעתו היחידה מיום 28/07/05 שניתנה תחת אזהרה כחשוד בהשתתפות בקטטה וכאשר היה עדיין מאושפז בבית חולים רמב"ם בחיפה, הוא סיפר כי כאשר נסע עם בלאל ויוסף ברכבו בנסיעה איטית בכביש הראשי בריינה, ראה שני בחורים ממשפחת טאטור שעמדו ליד הכביש בצד ימין ועשו להם תנועות מגונות, הוא עצר ופתח את הדלת על מנת לשאול למה עשו תנועות כאלה, אז בחור אחד מהבחורים כבן 20 שלא מכיר את שמו הפרטי רץ לעברו, שלף סכין מאזור רגלו הימנית או השמאלית והגיע אליו ודקרו עם הסכין בבית השיחי ביד שמאל וכן בראש ובגב, לא יכל לתאר את צבע הסכין או אורך הלהב של הסכין. בשלב זה ראה את הבחור השני שהיה איתו נוטל מקל ומנפץ את השמשה הקדמית של רכבו. לאחר מכן בלאל נהג ברכב והוביל אותו לבית החולים. באשר לאחיו יוסף, ציין מרואן כי עד כמה שזכור לו, יוסף ברח מן המקום. מרואן הוסיף כי גם בלאל נדקר בסכין ברגלו, אולם הוא לא ראה מי דקר אותו. ציין עוד, כי אין לו כל סכסוך עם שני הבחורים וכי המקום היה מואר וניתן לראות בוודאות את האנשים.

יוסף, אחיו של מרואן שהינו קטין (יליד 1990) בהודעתו מיום 22/07/05 שניתנה תחת אזהרה בתור חשוד במעורבות בקטטה ופציעה, סיפר תחילה כי מחמוד הוא זה שדקר את אחיו מרואן. לאחר מכן ציין כי אינו בטוח בשם, אולם הוא ראה מי דקר את אחיו מרואן בגב ובבטן, ולבסוף ציין כי לא ראה ממש מי דקר את אחיו, אולם ראה הרבה דם על בטנו של אחיו מרואן. בהמשך סיפר כי לאחר שאחיו מרואן יצא מהרכב, נטל מחמוד צינור באורך של כשני מטר ונתן לאחיו מרואן מכה בגב, יוסף ניסה להרחיק את מחמוד מאחיו ותוך דקה הגיעו עשרות אנשים ממשפחת טאטור וכולם התחילו לתת להם מכות. בהמשך יוסף דחף את מחמוד והאחרון ניגש אליו, קרע לו את החולצה ופצע אותו בחזה, לטענתו כנראה מבקבוק שבור, הוא לא ראה מה החזיק מחמוד ביד. יוסף הצביע לחוקר על סימן אדום בחזה שמאלי באורך של כ- 10 ס"מ. לשאלת החוקר סיפר יוסף כי היה ליד אחיו מרואן כשנדקר, אולם לא ממש צמוד אליו. לשאלת החוקר מי גרם לפציעתו של מחמוד, השיב יוסף כי אינו יודע מי עשה זאת, אולם שמע משוטרים שדיברו ביניהם כי מחמוד קיבל מכה ממקל בראש. לשאלת החוקר מה עשה עם החולצה שנקרעה, סיפר כי בבית חולים הסיר אותה ובן דודו מסר לו חולצה שלבש בעת מתן ההודעה. הוסיף כי נשרף כאשר היה קטן בגיל 3 שנים ועד היום יש לו צלקות של כוויות ישנות והחוקר הבחין זאת.

בהודעתו השניה מיום 24/07/05 נקב יוסף בשמות של שני הבחורים שהיו ליד הכביש והם המשיב ומחמוד, והוסיף כי מחמוד עשה להם תנועה מגונה, הם הסתובבו וחזרו אליהם. בהמשך סיפר כי מחמוד נטל צינור מהמקום והתכוון לתקוף את מרואן ובלאל, אולם הם תפסו את הצינור ביד והצינור פגע בעמוד החשמל. לאחר מכן התאספו אנשים במקום ויוסף הפריד. הוא ראה את מחמוד כאשר נתן לו מכה בחזה עם בקבוק שבור וקרע לו את החולצה והוא נפצע בחזה. לאחר מכן ראה אחד שהוציא סכין מרגלו וראה בוודאות שזה היה המשיב שרדף אחריו, אולם יוסף ברח ממנו. לאחר מכן סיפרו לו כי אחיו ובן דודו בבית החולים. לשאלת החוקר ציין יוסף כי לא ראה מי פצע את אחיו מרואן, אולם לא היה אף אחד באירוע עם סכין מלבד המשיב. בהמשך סיפר כי לא ראה בקבוק בידיו של מחמוד, אולם ראה את מחמוד ממרחק של פחות ממטר מחזיק בזכוכית קטנה שאין לה צבע. בהמשך שלל יוסף כי החזיק מברג באירוע.

חיזוק לעדויות המתלוננים ניתן ללמוד מהתיעוד הרפואי הקיים בחומר החקירה ממנו עולה, כי למרואן חתך בקרקפת שמאל, חתך נוסף מעל סקפולה שמאל, חתך כ- 10 ס"מ בחזה שמאלי קדמי, לבלאל פצע בירך ימין.

ראיות המבקשת הנ"ל כאמור מושתתות בעיקר על עדותו של בלאל אשר קושרת את המשיב לאירועים הנטענים בכתב האישום. מבלי להתיימר להכריע בשלב זה במהימנות גרסת בלאל, נראה לי כי עדותו של בלאל בכל הנוגע לדקירות נראית על פניה סבירה, הגיונית ומתקבלת על הדעת. לא עלו בעדותו סתירות מהותיות בכל הנוגע לדקירות אלה, אומנם עלו סתירות בעדותו בעניינים אחרים, כגון שבירת השמשה לרכבם כאשר בעדות אחת טען כי מי ששבר אותה היה המשיב ובעדות האחרת טען כי מחמוד הוא ששבר את השמשה, אולם סתירות אלה אינן כה מהותיות לעניין העבירות המיוחסות.

עדותו של בלאל נתמכת בעדותו של מרואן וכן בתיעוד הרפואי אשר מלמד על מיקום הפגיעות כפי שהצביעו עליהם בלאל ומרואן.

באשר לעדותו של יוסף, עדות זו על פניה נראית בעייתית, מכיוון שעלו בה סתירות ותהיות לעניין הדקירות שקיבלו מרואן ובלאל, עם זאת יוסף בשתי ההודעות שמסר סיפר כי לא ראה מי דקר את אחיו מרואן ואת בלאל, אולם ראה בוודאות את המשיב מחזיק בסכין מכיוון שרדף אחריו והתכוון לדוקרו. בנקודה זו עדותו מתיישבת עם גרסת בלאל. מכיוון שאנו בשלב של מעצר עד תום ההליכים, וכידוע בית המשפט אינו קובע מהימנות של עדים בשלב זה, לכן הנני סבור כי גם אם בית המשפט שישמע את התיק, לא יאמין ליוסף, הרי ניתן להרשיע את המשיב בעבירות המיוחסות על סמך עדות בלאל בצירוף הראיות התומכות שפירטתי לעיל, וללא כל היזקקות לעדותו של יוסף.

כנגד גרסת המתלוננים קיימות גרסאות המשיב ומחמוד. המשיב בהודעתו מיום 22/07/05 שניתנה תחת אזהרה כחשוד בעבירה של חבלה חמורה, הכחיש את מעורבותו בדקירות וטען כי אחד המתלוננים הוא אשר עשה להם תנועות מגונות, וכי אחד המתלוננים שישב ברכב מאחורה ירד כאשר החזיק ביד אחת מברג וביד שניה סכין, וכאשר החלו צעקות הדדיות בין הניצים הוא ניסה להוציא מאותו בחור את המברג והסכין, אולם לא הצליח מכיוון שאנשים שהגיעו למקום תפסו אותו והרחיקו אותו ממקום הקטטה. לאחר מכן הגיע אחד משלושת המתלוננים מאחורי המשיב החזיק אותו חזק מאחור עם מקל שהחזיק ביד ולא נתן לו לזוז, ובמהלך הקטטה היה המשיב עסוק להשתחרר מאותו מתלונן שהחזיק בו ולא ידע מי תקף את מי. לאחר מכן הגיעו אנשים והפרידו ביניהם, אז ראה את מחמוד נוזף דם, ולקח אותו לבית החולים.

בהודעה נוספת מיום 24/07/05 חזר המשיב על אותה גרסה ושלל את מעורבותו בדקירות. הוסיף כי עת שניגש לבן דודו מחמוד לאחר שהשתחרר, ראה אחד משלושת המתלוננים נותן מכה באמצעות מקל על ראשו של מחמוד. ציין עוד, כי ראה מזווית עין שאותו מתלונן דוקר עם מברג ועל ידו עמד המתלונן האחר שהחזיק מקל.

לשאלת החוקר כי מחמוד בהודעתו הכחיש שדקר את מרואן ובלאל, באם יש לו הסבר איך נפצעו אנשים אלה, המשיב לא ידע ליתן הסבר כלשהו וטען כי יכול להיות שבזמן שהמתלוננים היו תוקפים את מחמוד, הם פגעו אחד בשני.

מחמוד בהודעתו מיום 22/07/05 שנגבתה ממנו עת היותו בבית החולים סיפר כי כאשר הסתובב הרכב בו נסעו המתלוננים לעברם, ירדו ממנו שלושת המתלוננים, אחד מהם היה עם מברג, השני עם סכין והשלישי עם מקל. לאחר וויכוחים אחד המתלוננים שרט אותו בפנים ליד עינו השמאלית של מחמוד צמודה לאף והחוקר הבחין בשריטה זו. המתלונן שהיה עם מברג דקרו בזרוע יד שמאל ובהמשך דקר אותו בגב וברגל. בעקבות זאת הוא נפל ארצה והבחור שדקרו ברח מן המקום, תוך כדי שהוא קם, אחד המתלוננים נתן לו מכה על ראשו עם המקל שהחזיק. הוסיף כי מי שדקר אותו עם מברג היה לו סימן של גוף שרוף, הכוונה ליוסף אשר ציין בהודעתו כי נשרף בגיל קטן ונותרו עד היום צלקות של כוויות ישנות, לשיטת מחמוד המשיב הוחזק על ידי אחד המתלוננים ולא ראה מה קרה איתו. מחמוד לא נתן כל הסבר לעובדה כי מרואן ובלאל נדקרו באירוע ושלל את הטענה כי החזיק סכין. טען עוד, כי גם לא ראה את המשיב מחזיק סכין, כמו כן הכחיש ששבר את השמשה של רכב המתלוננים.

בהודעתו השניה מיום 24/07/05 חזר מחמוד על גרסתו הקודמת כי לא תקף אף אחד מהמתלוננים. הוא הצביע על הפגיעות שקיבל בראשו ובגבו. חזר על גרסתו כי הבחור שדקר אותו עם מברג היה לו סימן של שריפה בצוואר.

מעיון בתיעוד הרפואי שניתן אודות מחמוד עולה, כי מחמוד אושפז בבית החולים מיום 22/07/05 - 24/07/05, אובחן אצלו חתך בראש מצד שמאל באורך של 2 ס"מ, סימן דקירה בגב אחורי מצד שמאל.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ