אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בש 1143/07

החלטה בתיק בש 1143/07

תאריך פרסום : 23/10/2007 | גרסת הדפסה
ב"ש
בית המשפט המחוזי נצרת
1143-07
22/02/2007
בפני השופט:
גבריאלה (דה-ליאו) לוי

- נגד -
התובע:
געבאס אנס
הנתבע:
מדינת ישראל
החלטה

בפני ערר על החלטת בית משפט השלום בנצרת (כב' השופט יונתן אברהם), בב"ש 4125/06 (ת.פ. 2356/06), מיום 20.8.06. לפיה דחה בית משפט קמא את בקשת העורר להחזרת תפוס לפי סעיף 34 לפקודת סדר הדין הפלילי מעצר וחיפוש (נוסח חדש) תשכ"ט-1969.

כנגד העורר הוגש כתב אישום, אשר תוקן ביום 25.9.06, כאשר העבירות בהן הואשם העורר בכתב האישום המתוקן הינן; הסעה שלא כדין - עבירה לפי סעיף 12א לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952 (להלן: " חוק הכניסה לישראל"). ועבירה של התחזות כעובד ציבור - עבירה לפי סעיף 283(1) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: " חוק העונשין").

יצוין כי כתב האישום המתוקן מפנה לסעיף 12 ג לחוק הכניסה לישראל ואולם מעובדות כתב האישום עולה כי מדובר בעבירה של הסעה שלא כדין לפי סעיף 12 א לחוק הכניסה לישראל.

לטענת העורר עם מעצרו ביום 8.6.06 נתפס גם הרכב שבו הסיע את השב"חים - רכב מסוג ג'.אם.סי, מ.ר. 2448615 (להלן: " הרכב") וניתן בו ביום צו האוסר שימוש ברכב, וזאת עד ליום 6.7.06. מאז תפיסת הרכב ועד היום, למרות פקיעת הצו, מוחזק הרכב בידי משטרת ישראל.

העורר טוען כי הרכב לא דרוש עוד כמוצג בתיק העיקרי ועל כן אין כל צורך בהחזקתו עד תום בירור הראיות וסיום המשפט, מה גם שהראיות בתיק הוגשו בהסכמה כאשר עובדת ההסעה ברכב אינה מוכחשת על ידי העורר. על כן, לטענת העורר, טעה בית משפט קמא עת לא הורה על שחרור הרכב.

בין לבין הודה העורר בכתב האישום המתוקן וזאת במסגרת הסדר טיעון בין הצדדים, וגם בשל כך טוען העורר כי אין יותר צורך בהחזקת הרכב על ידי המשטרה.

עוד טוען העורר כי למרות שבכתב האישום נכתב כי בכוונת המשיבה לבקש את חילוט הרכב, הרי שבקשה זו אינה נסמכת על הוראות הדין, שכן אין התייחסות בחוק הכניסה לישראל לאדם שמבצע את העבירה בפעם הראשונה ושהרכב אינו בבעלותו. על המשיבה מוטל הנטל להראות מכוח מה היא מבקשת את חילוט הרכב, ומשלא עשתה כן יש להורות על שחרור הרכב.

לטענת המשיבה מדובר ברכב שבו בוצעה עבירה של הסעת שב"חים, עבירה אשר בביצועה הודה העורר. בהודעת העורר בפני המשטרה, העורר נשאל מפורשות אם הרכב נמצא בבעלותו והעורר אישר שהוא רכש את הרכב יומיים עובר לתפיסתו. המשיבה ציינה כבר בגוף כתב האישום כי בכוונתה לבקש את חילוט הרכב.

כמו כן, לטענת המשיבה מכוח סעיף 12 א (1) לחוק הכניסה לישראל ניתן לבקש את חילוט הרכב אשר שימש לצורך הסעת שב"חים כחלק מהעונש שהתביעה תבקש להטיל על הנאשם. המטרה בתפיסת הרכב במקרה זה, הינה הבטחת שמירתו של הרכב לצורך חילוטו בסוף ההליך, ועל כן בדין ניתנה החלטת בית משפט קמא הדוחה את בקשת העורר לשחרור הרכב.

כאמור לעיל, העורר הודה בכתב האישום המייחס לו עבירה של הסעה של כדין - עבירה על סעיף 12א לחוק הכניסה לישראל והתחזות לעובד ציבור עבירה לפי סעיף 283(1) לחוק העונשין. 

בפני בית משפט קמא ביקש העורר את החזרת הרכב מכוח סעיף 34 לפקודת סדר הדין הפלילי מעצר וחיפוש (נוסח חדש) תשכ"ט-1969 (להלן: " פקודת סדר הדין הפלילי") וכאמור בקשתו נדחתה.

בית משפט קמא סמך החלטתו על ס' 12א1 לחוק הכניסה לישראל בו נקבע הכלל כי בית המשפט ימנע מלהורות על החזרת הרכב, והחריג לכלל זה הינו קיומן של נסיבות מיוחדות, אשר לדעת בית משפט קמא לא התקיימו במקרה דנן.

בפתח הדברים אתייחס לטענת העורר שהוא אינו בעל הרכב. טענה זו נטענה בפני בחצי פה במהלך הדיון בפני, אך מעיון בהודעת העורר במשטרה מיום 8.6.06, עולה לכאורה תמונה שונה. בחקירתו במשטרה אומר העורר במפורש כי הרכב הינו בבעלותו ורשום על שם אדם אחר אשר ממנו הרכב נקנה אך יומיים טרם תפיסתו, עוד אמר העורר כי הוא זה שמשתמש ברכב. על כן, בשלב זה דין טענת העורר לפיה הרכב אינו נמצא בבעלותו להידחות על הסף.

סעיף 12א1 לחוק הכניסה לישראל קובע כדלקמן:

"(א) חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982  (בחוק זה - חוק סדר הדין הפלילי), ופקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט-1969 (בחוק זה - פקודת סדר הדין הפלילי), יחולו על תושב זר החשוד בעבירה לפי סעיף 12(1) בשינויים אלה.." (ההדגשה שלי)  

משמע הוראות חוק סדר הדין הפלילי ופקודת סדר הדין הפלילי יחולו רק על תושב זר המואשם בעבירה עפ"י ס' 12(1), היינו עבירה של כניסה לישראל או שהייה בה בניגוד לחוק.

מעיון בכתב האישום ניתן לראות כי העורר אינו תושב זר אלא תושב ישראל ובעל מספר ת.ז. ישראלית, ועל כן לא ניתן להחיל עליו את ההוראות הקבועות בסעיף 12א1 לחוק הכניסה לישראל, מעבר לכך שאינו מואשם בעבירה עפ"י ס' 12 (1) לחוק אלא בעבירה עפ"י ס' 12(א)(ג)(1).

ע"כ הוראת ס' 12א'1 אינן חלות על העורר כפי שקבע בית משפט קמא, ולא ניתן להחזיק מכוחו את הרכב.

על כן יש לבחון האם ניתן להצביע על מקור סמכות אשר לפיו רשאי בית משפט להורות על חילוט הרכב הנדון;

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ