אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בש 1090/05

החלטה בתיק בש 1090/05

תאריך פרסום : 22/09/2008 | גרסת הדפסה
ב"ש, פ
בית משפט השלום תל אביב-יפו
1090-05,1731-05
15/02/2005
בפני השופט:
יעל הניג

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
ברוך רג'ואן
החלטה

בקשה למעצר עד תום ההליכים.

רקע, כתבי אישום והבקשה.

1.         המשיב מואשם בקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות ובשימוש במסמך מזויף בכוונה לקבל דבר במרמה בנסיבות מחמירות, עבירות לפי סעיפים 415 סיפא + 29 ו - 418 סיפא + 29 לחוק העונשין התשל"ז - 1977.

2.         כתב האישום המקורי הוגש כנגד המשיב ביום 5.9.99 ונמחק עקב עזיבתו של המשיב את הארץ עוד ביום 20.11.97.

3.         על פי כתב האישום שבפני, קשר המשיב קשר עם אדם בשם אשר אליאס (להלן "אליאס") ועם אחרים לקבל מבנק כספים במרמה בנסיבות מחמירות כנגד שיעבוד מקרקעין. המשיב הציג את אליאס בפני בעלים של חב' פריס בע"מ כיהודה וכטל, הבעלים האמיתי של המקרקעין. עוד מפרט כתב האישום מצגי שווא נוספים. אליאס והמשיב ביקשו מבנק דיסקונט הלוואה של 1,200,000 ש"ח בתואנה שהכסף דרוש לשם השקעה בחברה כבטוחה הציעו רישום משכנתא על המקרקעין. אליאס צירף לבקשת ההלוואה נסח של המקרקעין ודו"ח שמאי  בדבר שווי הנכס. על יסוד אלו ומסמכים נוספים נתן הבנק לאליאס מסגרת אשראי ואיפשר לו לפתוח חשבון בבנק ועוד נתן לו שני כרטיסי אשראי על שם יהודה וכטל. סה"כ קיבלו אליאס, המשיב ואחרים מהבנק 1,234,123 ש"ח כנגד שיעבוד המקרקעין ומשכון זכויות שכירות של דיירים במקרקעין.

            אחרי הדברים האלו ועל יסוד מסמך מזוייף, הנחזה להיות חתום בכזב על ידי הבנק ועוה"ד שלו, אושרה המשכנתא.

            עד כאן כתב האישום.

4.         המשיב נחקר במשטרה במאי 1997 ובתום החקירה שוחרר בערבויות.  תוקף הערבויות הוארך ב - 180 יום ביום 2.11.97 על ידי כב' השופט פלד. החלטה זו נותרה בעינה גם לאחר ערר שהוגש ונדחה.

5.         ביום 18.8.97 נעתר ביהמ"ש לבקשת המשיב ואישר לו לצאת מן הארץ לחודש ימים בלבד כפוף לערבויות נוספות.

6.         המשיב עזב את הארץ ביום 20.11.97 ולא שב  אלא כעת, עם שובו מאוסטרליה נעצר בשדה התעופה. כאמור לעיל, חלפו למעלה משבע שנים ממועד עזיבתו של המשיב את הארץ.

7.         ביום 5.9.99 הוגש כנגד המשיב  כתב האישום המקורי, המשיב כבר לא היה אז בארץ וביום 17.10.99 הוכרז המשיב על ידי כב' השופטת לידסקי כעבריין נמלט וכתב האישום המקורי נמחק. הערבויות שהפקיד המשיב חולטו בחלקן. כל הערבים עזבו את הארץ. שניים משותפיו של המשיב לכתב האישום המקורי נמלטו מן הארץ כאשר אליאס שב ארצה בזהות בדויה, נלכד הואשם, הורשע ונדון ל - 3 שנות מאסר ולקנס של 250,000 ש"ח.

המבקשת חששה בעבר מעזיבת המשיב את הארץ ולכן התנגדה לבקשתו מאוגוסט 1997 לצאת מן הארץ. על אף זאת התיר לו כאמור בית המשפט לצאת מן הארץ.

8.         כעת משנעצר המשיב, הוגש כנגדו כתב האישום הנוכחי והונחה הבקשה שבפני. המבקשת נוקבת בשתי עילות מעצר: האחת, מסוכנות לציבור לאור העבירות נשוא כתב האישום, והשניה חשש הימלטות מן הדין.

עמדת המשיב:

9.         בדיון שהתקיים עם הגשת הבקשה לא נדונה התשתית הראייתית הנדרשת לצורך הבקשה וב"כ המשיב ביקש לשחרר את המשיב כבר עתה לחלופת מעצר בבית אחותו זאת ממספר טעמים: האחד, לא קמה עילת מעצר של מסוכנות לציבור משום שעל בסיס אותם נתונים שוחרר המשיב בעבר בתחנת המשטרה ואין מקום כיום להקים את העילה מחדש רק עקב הנסיבות שנוצרו. השני, חשש ההימלטות מן הדין אינו כה דרמטי כפי שמציגה המבקשת - כאשר עזב המשיב את הארץ, עשה זאת על פי דין ובמסגרת צו של בית המשפט; באותו מועד טרם הוגש כנגד המשיב כתב אישום והוא לא יכול היה לדעת על הגשת כתב אישום כזה; המשיב בן 61, חולה במחלת לב ובמחלות נוספות ומצבו הרפואי דורש תזונה מיוחדת.

דיון:

10.       כאשר הוגש כתב האישום המקורי טרם באה לעולם הילכת רוסלן (בש"פ5431/98). הלכה זו מעצבת בצורה מפורשת עילת מעצר על בסיס עבירות רכוש שנעשו בנסיבות מחמירות כגון שיתוף פעולה של כמה עבריינים, תחכום, תעוזה, בהיקף ניכר וכדומה. כיום נתון המשיב למשטר הלכה זו. נקודת המוצא להחלטה זו היא כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת האשמה ככל שהדברים עוסקים בשחרור ממעצר כבר בשלב זה. אם כך קמה עילת מעצר של מסוכנות לציבור והעובדה שהמשיב שוחרר בעבר (טרם "נולדה" הלכת רוסלן) בתחנת המשטרה אינה מעלה ואינה מורידה.

11.       אכן המשיב יצא מן הארץ כחוק אך כאשר לא שב ארצה בהתאם לאותו צו שהתיר לו לצאת פעל לכאורה שלא כחוק. אם כך קמה עילת מעצר של חשש המלטות מן הדין על יסוד מעשיו של המשיב עצמו.

12.       שיקול נוסף הוא מימד הזמן. לשיקול שני פנים: האחד, בכל זאת חלף זמן רב מאז ביצוע המיוחס למשיב בכתב האישום והמשיב הגיע לגיל 61, אין בעברו הרשעות קודמות והוא התהלך חופשי תקופה משמעותית. השני, חלוף הזמן ומהלכיו של המשיב כאדם חופשי היו נתונים לחלוטין לשליטתו והוא נעצר רק כיום כאשר חזר מאוסטרליה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ