אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בש 1088/05

החלטה בתיק בש 1088/05

תאריך פרסום : 27/08/2008 | גרסת הדפסה
ב"ש
בית משפט השלום תל אביב-יפו
1088-05
05/05/2005
בפני השופט:
אמסטרדם יהודית

- נגד -
התובע:
די אייץ' אל (ישראל) בע"מ
הנתבע:
1. מעמ מכס נתב"ג
2. גל אלון
3. ד"ר כרמי הרשקוביץ

החלטה

הבקשה שבפני, מטעמה של המבקשת, היא כי בית המשפט יורה למשיבה 1 (להלן:" המשיבה"),

להעמיד לעיונה את כל חומר החקירה המצוי בתיק חקירת המכס, שבעניינו הוגש כתב-אישום נגד הנאשם אלון גל ב- ת.פ. 5493/03 (להלן:" המשיב"), וכן לאפשר לה לעיין ולצלם את הסדר הטיעון אליו הגיעו המשיבים, ואת כתב-האישום המתוקן שבתיק הנ"ל.

לטענת ב"כ המבקשת, מרשתו נזקקת לחומר החקירה לצורך ההליך האזרחי שהיא מנהלת נגד המשיב.

לדבריו, בת.פ. 5493/03 לא ניתן צו איסור פירסום, וכן לא הוצא כל חיסיון המונע צילום מסמכי בית המשפט , ההליך הפלילי שהתנהל בדלתיים פתוחות - הסתיים, ועל כן אין במסירת המסמכים המבוקשים כדי להשפיע על ההליך הפלילי.

בבקשה המקורית שהגישה המבקשת היו שני משיבים בלבד: מדינת ישראל באמצעות הלשכה המשפטית של מכס נתב"ג ע"י היוה"מ עו"ד גילה גרזון והנאשם אלון גל באמצעות בא-כוחו עו"ד אביגדורי.

מאחר וההחלטה המתבקשת עלולה לפגוע באינטרס של אחר, שאף הוא הואשם ב- ת.פ. 5493/03 - ד"ר כרמי הרשקוביץ, הורה בית המשפט לב"כ המבקשת, להעביר עותק מבקשתו לד"ר הרשקוביץ ולבא-כוחו עו"ד קליין, וזאת על מנת לקבל את עמדתם בעניין. 

עו"ד סמרה ממשרד עו"ד קליין הודיעה בכתב לבית המשפט, כי מרשה - ד"ר הרשקוביץ מתנגד לבקשה, וכי בינו ובין המשיב אין כל יחסי יריבות, וחשיפת החומר בעניינו, תביא לטענתו, לפגיעה חמורה בפרטיותו.

ב"כ המשיבים האחרים התנגדו אף הם, כפי שיפורט להלן.

מעיון בבקשה עולה, כי המבקשת העוסקת במתן שירותי בלדרות בינלאומית נתבעה על ידי שלוש חברות לשלם להן פיצוי בסך 86,890$ , וזאת בגין אובדן וגניבת שני מטענים בתאריך 3.6.00 או בסמוך לו, שהכילו רכיבים אלקטרוניים לציוד מחשבים (ראה: ת.א. 19308/01 של בית משפט השלום ת"א).

כמו כן, המבטחת של אחת החברות (הפניקס חברה לביטוח בע"מ) הגישה נגד המבקשת ביחד עם נתבעת נוספת תביעת שיבוב לתשלום פיצוי בסך 48,243$, וזאת בגין אובדן משלוח בתאריך 5.4.00 או בסמוך לו (ראה: ת.א. 34844/01 של בית משפט השלום ת"א).

ב"כ המבקשת ציין בבקשתו, כי מרשתו כפרה באחריותה לנזקי התובעות בכתבי-ההגנה שהגישה בתיקים הנ"ל, ולחילופין טענה, כי המטען והמשלוח נעלמו מחזקתה כתוצאה מגניבתם בידי עובדה לשעבר - המשיב, והגישה נגדו הודעת צד ג' בכל אחת מהתביעות על מלוא סכום התובענה.

ב"כ המבקשת אף ציין, כי התשתית הראייתית שנאספה כנגד המשיב כוללת בין השאר צילומים של המשיב שצולמו במערכת טלביזיה במעגל פנימי במחסנים של ממ"ן המצביעים על התנהלות המשיב בענין המשלוחים שנגנבו. כמו כן הוצג אישור על הגשת תלונה למשטרה על ידי המבקשת בתאריך 20.7.00 בגין גניבת רכיבי מחשב משטח ממ"ן.

בעקבות חקירת המשטרה, הוגש נגד המשיב כתב-אישום בת.פ. 3483/03 של בית משפט השלום ברמלה, בו מיוחסת לו גניבה של 2 חבילות משלוח שהכילו רכיבי מחשב בשווי של כ- 80,000$ (ראה נספח ז' לבקשה).

ב"כ המבקשת גורס, כי שיטת ההברחה שננקטה על ידי המשיב כפי שהתגלתה בחקירת המכס, שימשה אותו גם בעת שגנב המטען  והמשלוח נשוא התובענות כנגדה (שיטה שעניינה לטענתו, טיפול בניירת, הפקת תעודות אחזקה, הצמדתה למשלוח המקורי, והוצאת המשלוח מממ"ן ללא בדיקת המכס), ועל כן המבקשת נזקקת לדבריו, לחומר החקירה שנאסף על ידי המכס כדי להצביע בתביעות האזרחיות על "שיטה ומעשים דומים" שננקטו על ידי המשיב.

מהנספחים לבקשה דנן עולה, כי כתב-האישום המקורי שהוגש נגד המשיב בת.פ. 5493/03 - כבר מצוי בידי המבקשת (ראה: נספח ו' לבקשה), וכן מצוי בידה כאמור, גם כתב-האישום שהוגש בת.פ. 3483/03 של בית משפט השלום ברמלה שאוזכר לעיל.

ב"כ המבקשת הוסיף, כי פנה למשיבה על מנת שתאפשר לו לצלם את חומר החקירה בתיק המכס, וכן לעיין ולצלם את כתב-התביעה המתוקן, והסדר הטיעון אליו הגיעה עם המשיב, אך ב"כ המשיבה התנגדה לבקשתו בטענה כי חל במקרה דנן חסיון בהתאם להוראת סעיף 231 א' לפקודת המכס [נוסח חדש] המאמץ את הוראת סעיף 142 (א) לחוק מע"מ תשל"ו - 1975.

לטענת ב"כ המבקשת, על אף שהוא סובר, כי לא חל חיסיון במקרה דנן, הוא פנה "מחמת הזהירות" לשר האוצר בעתירה להסרת החיסיון.

לאחר הגשת טיעוני ב"כ המבקשת, התקבלה החלטת שר האוצר (מתאריך 13.3.05) ולפיה נדחתה העתירה לגילוי מידע ממקורות המס, וזאת "לנוכח הרציונלים העומדים בבסיס החיסיון, חובת הסודיות, והעקרונות שנקבעו על ידי בית המשפט העליון בפרשת זילברמן (ע"א 68/88 פד"י מ"ב (2) 383))".

בטרם התקבלה החלטת שר האוצר, ציין ב"כ המבקשת בטיעוניו בכתב, כי לבית המשפט הסמכות לקבוע, כי חובת הגילוי עדיפה לשם עשיית צדק, ואין מקום לאפשר למי שחטא וגנב (המשיב) ליהנות מהגנת החיסיון.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ