אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בש 10792/04

החלטה בתיק בש 10792/04

תאריך פרסום : 06/10/2009 | גרסת הדפסה
ב"ש, פ
בית משפט השלום באר שבע
10792-04,4597-04
10/03/2005
בפני השופט:
ד. מגד- סגן נשיא

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד פרקליטות מחוז דרום
הנתבע:
גייזריקמן אנדריי
עו"ד אריאתה מסלם - ס.צ
החלטה

נגד המשיב הוגש כתב אישום המחזיק 11 אישומים בעבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 415 סיפא לחוק העונשין תשל"ז - 1977. נטען בו, כי בחודשים נובמבר - דצמבר 2004 פנה אל אנשים שונים בתואנה כי הוא זקוק לסכומי כסף משום שאחותו כורעת ללדת, או שהוא אמור לנסוע לטיפול רפואי דחוף, וקיבל מכל אחד מהם סכומי כסף הנעים בין 100 ל - 400 ש"ח.  המבקשת עתרה לעצור אותו עד תום ההליכים המשפטיים. 

הסניגור לא חלק כי בחומר החקירה קיימות ראיות לכאורה המקימות עילת מעצר וביקש כי שירות המבחן יבדוק את האפשרות לשלבו בטיפול גמילה מסמים.  חרף התנגדות המבקשת, סברתי כי הוא ראוי להזדמנות, וביקשתי משירות המבחן לערוך תסקיר מעצר, שיתייחס לעוצמת מעורבותו בסמים ולסיכויי גמילתו.

בתסקיר מעצר ראשון נכתב, כי עלה לישראל בשנת 1993, לאחר שסיים בארץ מוצאו 9 שנות לימוד, התגייס לצה"ל, שירת שירות צבאי מלא בחטיבת "גבעתי", לא צרך סמים ולא היה מעורב בפלילים.  לאחר שחרורו, עבד תקופה קצרה והתמכר, בתוך זמן קצר, לסמים קשים. במהלך השנים האחרונות היה מעורב בפלילים, עבר עבירות רכוש, מרמה וסמים ונדון מספר פעמים למאסרים בפועל.  ממאסרו האחרון שוחרר אך לפני כ- 9 חודשים.

בשיחה עם קצינת המבחן טען, כי במהלך מאסרו האחרון הצליח להפסיק השימוש בסמים, פנה לשלטונות הכלא בבקשה לשלבו במסגרת גמילה, אך סורב נוכח תקופת המאסר הקצרה,  שלא איפשרה זאת. לדבריו, משום שנמנע מצריכת סמים, נשא את עונשו כאסיר עבודה.  הוא ביטא בפני קצינת המבחן תחושות בושה, כעס ואכזבה עצמית בשל התדרדרות חוזרת לסם ולפעילות עבריינית וביקש לאפשר לו להגמל.

שירות המבחן התרשם כי עסקינן בצעיר וורבלי, בעל נתונים אינטלקטואלים די גבוהים וקסם אישי מסויים, המגלה תובנה לכך שהשימוש בסמים לא פתר את בעיותיו הריגשיות ומתייחס כיום ביתר רצינות לאפשרות השתלבותו במסגרת סגורה. בד בבד, לא הסתיר את התלבטותו באשר להמלצתו. הוא קבע, שגם כיום קיימת רמת סיכון גבוהה להישנות התנהגות פורצת גבולות בעתיד, אם לא ישתלב בטיפול גמילה מעמיק ומהותי. בה בעת, מצא לנכון לציין, כי במסגרות המתאפיינות בגבולות ברורים, לרבות שירות המבחן, עבודה, צבא וכלא, הצליח לתפקד כראוי ולא צרך סמים.  לכן, ביקש לשוב ולבדוק את התאמתו לטיפול במסגרת קהילה סגורה.

בתסקיר מעצר נוסף, כתב,  כי המשיב ביצע את כל הבדיקות הרפואיות הנדרשות, נמצא מתאים לטיפול גמילה, במסגרת האישפוזית, ולאחר מכן, בקהילה טיפולית סגורה.  לכן, המליץ לשחררו לחלופת  מעצר במסגרות אלה.

ב"כ המבקשת התנגד תכלית התנגדות להמלצה, וטען כי אין מקום ליתן במשיב אמון, וכי אל לו לבית המשפט ליפול בפעם השלישית ברשתו, משום שהציבור אינו יכול לשמש "מעבדת נסיונות" (כלשונו) ולשאת בתוצאות העלולות להגרם מכשלון טיפול הגמילה.  הוא ביסס נימוקיו על עברו הפלילי של המשיב, הכולל את ת.פ. 3760/03, שבו קבע בית המשפט, כי חרף חרטה שהביע בתיק קודם בחודש אפריל 2002 בפני כב' השופט טהר-לב (ת.פ. 2102/02), חזר מיד לסורו והורשע בשורת  עבירות רכוש ומרמה. עבירות  אלה, בגינן הורשע,  דומות באופיין לעבירות המיוחסות לו בתיק דנא.    הוא תמך טענותיו בפסיקה, שאליה אתייחס בהמשך, שעיקרה, כי אין לשלוח נאשם להליך גמילה מסמים במסגרת המעצר, למעט מקרים חריגים, כשבה בעת יש לשקול את מידת המסוכנות הנשקפת ממנו ואת הסיכויים להצלחת הטיפול.  כן הפנה להחלטת כב' השופט ג'ובראן בבש"פ 163/05 שלמה זאדה נ. מדינת ישראל  (לא פורסם) בה קבע, כי רצונו של עורר להתחיל בהליך גמילה, אינו חריג לכלל ואין די בו להצדיק שחרורו בחלופת מעצר.

ב"כ המשיב טען כי הוא מבין כיום את מצבו, מה גם שנקרתה לו הזדמנות פז ראשונה להשתלב בטיפול גמילה מעמיק ורציני. הוא הסתמך על האמור בתסקיר, דהיינו כי ניתן להפיג את המסוכנות בעצם טיפול הגמילה. כן הוסיף וציין, כי המשיב נהג בעבר באופן נורמטיבי, התמכרותו היתה מהירה ועמוקה ואינה אורכת זמן רב יחסית. בנוסף טען, כי בית המשפט יצר בליבו ציפיות ולכן מן הראוי לממש אותן. לכן עתר לאמץ את המלצת שירות המבחן.

בהחלטה שניתנה לאחרונה בבש"פ 744/05 אופיר בושארי נ. מדינת ישראל (לא פורסם), פרט כב' השופט רובינשטיין את שתי המגמות הקיימות בבית המשפט העליון בסוגיה שבפנינו, דהיינו האם יש מקום להדרש ולצוות על טיפול גמילה כבר במסגרת המעצר, או שמא לדחותו לשלבים מאוחרים יותר, לאחר שהנאשם הורשע.  למסקנתו, ברוב רובם של המקרים, אכן לא יהווה שלב המעצר נקודת זמן נכונה לפתוח בהליך גמילה, הקוטע את הליך אכיפת החוק, כי החריגים לכלל זה אמורים להתבטא במקרים מיוחדים, בהם בית המשפט משתכנע כי הוא עושה צדק ואין בלתו או שהתקיימו נסיבות נדירות, שבהן מצוי האדם בו מדובר בעיצומו של הליך גמילה, או שהתקבל להליך כזה באורח אוטונומי לפני שהעבירות נעברו, ולא "גילה את האור" אך בשל אימת הדין, ושהרקע האישי כולל גיל צעיר ועבר לא מכביד.

כאמור לעיל, יש הסבורים, והם אינם מעטים, כי ניתן להתחיל בהליך גמילה כבר במסגרת המעצר.

בבש"פ 6991/02 אמנון בן עזרא נ. מדינת ישראל תק-על 2002 (3) 1020 קבעה כב' השופטת דורנר, כדלקמן:

"לדעתי גמילה במוסד סגור היא חלופה טובה למעצר.  מחד גיסא, הפיקוח במוסד סגור, מסיר את החשש להמשך הפעילות הפלילית שהיא עילת המעצר, ומאידך, עשוי פיקוח זה לנתק את הנאשם משימוש בסמים, שהם בדר"כ גם הגורם להידרדרותו לעבריינות. החודשים הרבים שעורר זה, בדומה לנאשמים אחרים, מבלה בין כותלי בית הסוהר בהמתנה לבירור משפטו, הם עצמם נימוק משכנע לניצול זמן זה לגמילה, שהיא אינטרס של החברה, ויש בה, כשלעצמה, גם כדי להגן על שלום הציבור".

על עמדתה זו חזרה כב' השופטת דורנר בהחלטות נוספות רבות. למשל בבש"פ 4640/01 פאוזי יוסף נ. מדינת ישראל תק-על 2001 (2) 208 קבעה כדלקמן:

"כיום מגלה העורר רצון להגמל מסמים.  אף שברור כי יסודו של רצון זה בחששו של העורר מפני העונש המצפה לו, הרי שענינו של הציבור הוא לאפשר לעורר להתקדם במסלול זה. חלופת המעצר עצמה שהוצעה - מוסד סגור שמדריכיו מקבלים על עצמם לדווח על כל הפרה מצד העורר את תנאי השחרור - מסירה את החשש מפני פעילות פלילית מצד העורר".

בבש"פ 3120/02 אברהם עמר נ. מדינת ישראל תק-על 2002 (2) 349, דן כב' השופט אנגלרד בעורר שיוחסו לו שני אישומים בעבירות של סחר סם מסוכן והחזקת סם מסוכן. אף שחזר על הכלל, כי אין בית משפט משחרר נאשמים ממעצר לצורך השתלבות במוסד גמילה טרם נגזר דינם, אלא במקרים חריגים,  קבע כי הוא מייחס משקל מיוחד לתסקיר המעצר, שהמליץ על שחרור למוסד גמילה בתנאים מגבילים והוסיף, כי מנהל המוסד התחייב להודיע על כל הפרה של תנאי השחרור.

בבש"פ 4839/03 דוד בוגזלו נ. מדינת ישראל תק-על 2003 (2) 2422,  החליט כב' השופט טירקל לשחרר עורר בערבות למסגרת גמילה סגורה חרף עבירות חמורות שיוחסו לו, לרבות נשיאת נשק שלא כדין (4 אישומים) ושוד בנסיבות מחמירות (3 אישומים).  בין היתר, נימק החלטתו בכך שהעורר הביע נכונות להתחיל בהליך גמילה ואף עבר מיוזמתו בדיקות רפואיות במטרה להתקבל לקהילה טיפולית סגורה.

בבש"פ 9598/02 מוחמד מגארי נ. מדינת ישראל תק-על 2002 (3) 278, דן כב' השופט חשין בעורר שיוחסו לו 3 אישומים של סחר בסם מסוכן מסוג הרואין, שהומלץ  לשחררו בחלופת מעצר למוסד סגור. למרות שבענינו הוגש תסקיר "שאינו מעודד במיוחד", קבע, כי "לעולם אין להתייאש מן התקווה", והורה לבחון אפשרות שחרורו לקהילה טיפולית.

התלבטתי הרבה לגבי המשיב.  בסיכומו של דבר, החלטתי כי יש מקום  להעמידו בניסיון גמילה.  כמובן שאינני מתעלם מהסיכון הנשקף ממנו הנובע מעברו הפלילי ומהתמכרותו העמוקה לסמים. ואולם, ראיתי לנכון לעשות כן בהתבססי על הנימוקים כדלקמן: מדובר בבחור צעיר בגילו, נורמטיבי וטוב ביסודו, הניחן בנתונים אינטלקטואלים, ששירת שירות צבאי מלא בחטיבה קרבית, ושהתמכרותו היתה מהירה ואינה אורכת שנים רבות. שוכנעתי, כי חל בו שינוי משמעותי, שהתבטא בתובנה למצבו, שהתגבשה לראשונה כבר בכלא, ושנמשכה בפגישותיו עם שירות המבחן. סוד גלוי הוא, שהסיכוי להגמל מסמים במסגרת קהילה סגורה, טוב לאין ערוך מגמילה מאחורי סורג ובריח. יתרה מזאת: כעולה מהתסקיר, במסגרות המצטיינות בגבולות ברורים, אינו צורך סמים.  לראשונה גם בני משפחתו התגייסו לעזרתו.  בשל כל אלה, ומשום שלעולם אין להתייאש מן התקווה, כמאמרו של כב' השופט חשין, אני מורה לשחררו בערבות בתנאים כדלקמן:

א.                  הוא יועבר ישירות מ"דלת לדלת" לאישפוזית היום בשעה 11:00, שם ישהה בתנאי "מעצר בית" מלא.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ