אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בש 10731/05

החלטה בתיק בש 10731/05

תאריך פרסום : 30/09/2009 | גרסת הדפסה
ב"ש
בית משפט השלום באר שבע
10731-05
03/01/2006
בפני השופט:
אקסלרד ישראל

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
חג'ג' אברהם
עו"ד דיויס
החלטה

לפניי בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים כנגדו.

כתב האישום מייחס למשיב עבירות של תקיפה בנסיבות מחמירות, איומים והטרדה.

נרשם בכתב האישום, כי בתאריכים שונים השתמש המשיב במתקן בזק, דהיינו בטלפון, באופן שיש בו כדי לפגוע, להפחיד, להטריד, ליצור חרדה ולהרגיז שלא כדין את המתלוננת - גרושתו. נטען כי המשיב שלח למתלוננת הודעות לטלפון הנייד שלה כדוגמת ההודעות הבאות: "כל יום תתעוררי בבוקר ותבכי על היום של אתמול", "על הנאות בעולם הזה משלמים בסבל בעולם הבא", "אני חוצפן? ואני מתאפק להיות נחמד איתך. על המעשים שלך אין כפרה טפשה", "אין לך כבוד לילדים שלך בטח שלא יהיה לך כבוד לעצמך", "את אוהבת שאני מלכלך עלייך. תעני לי איפה הילדה", "ממתי נהיית שפן, או שזה רק לידו כל הזמן ענית יפה מה קרה?".

עוד נטען כנגד המשיב,  כי במספר הזדמנויות שונות הוא התקשר אל המתלוננת בטלפון, קילל אותה בביטויים שפורטו בכתב האישום ואיים בביטויים כגון "... אני עוד אחפש אותך", "... זבל, אני עוד אמצא אותך".

עוד נרשם בכתב האישום, כי בתאריך 23.12.05 במועדון בבאר שבע תקף המשיב את גרושתו בכך שתפס אותה בחוזקה בזרועה השמאלית וגרם לה כאבים.

על רקע הדברים דלעיל מבקשת המדינה לעצור את המשיב עד לתום משפטו.

לעניין ההטרדה בטלפון טען בא כוח המשיב, כי המתואר בכתב האישום אינו מגיע לגדר הטרדה כמשמעותה בסעיף 30 לחוק התקשורת (בזק ושידורים), תשמ"ב - 1982 (להלן: "חוק התקשורת"). בתמיכה לטענתו הפנה אותי בא כוח המשיב לרע"פ  10462/03 וטען כי העבירה מתייחסת לא רק לאופן הפיסי בלבד של השימוש במתקן בזק, אלא שיש להשקיף על השימוש במתקן כמכלול אחד של צורה ותוכן. דהיינו, טוען בא כוח המשיב, כי על מנת לקבוע כי התקיימה עבירה לפי סעיף 30 דלעיל, יש להתייחס גם לתוכן השימוש במתקן הבזק.

עיינתי בתיק החקירה, ממנו ניתן ללמוד על תוכן המסרים ששלח המשיב למתלוננת ושל שיחות הטלפון שלו עמה וסבור אני, כי יש בתוכן של אלה, לכאורה, סממנים של פגיעה או הטרדה. הראיות בתיק החקירה מצביעות על כך שלכאורה ביצע המשיב עבירות של הטרדה כמשמעותן בסעיף 30 לחוק התקשורת.

עוד קיימות בתיק החקירה ראיות לכאורה לאמירות בטלפון כגון: "... אני עוד אמצא אותך", "... אני עוד אחפש אותך", ומכאן אני למד כי קיימות ראיות לכאורה לביצוע עבירות איומים.

אשר לעבירת התקיפה, קיימת עדותה של המתלוננת, כי בעת שהותה במועדון תפס אותה המשיב בזרועה השמאלית בחוזקה. עדותה זו של המתלוננת נתמכת גם בעדותה של חברתה, ויש באלה די כדי להביא למסקנה כי קיימות ראיות לכאורה למעשהו זה של המשיב. אינני מקבל את טענת בא כוח המשיב כי אין מעשים אלה מקימים עילת מעצר. סעיף 21(א)(1)(ג)(5) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), תשנ"ו - 1996 (להלן "חסד"פ מעצרים") קובע חזקת מסוכנות במקרה של אלימות פיסית בין בני זוג. לא מצאתי בחומר הראייתי, כי חזקת המסוכנות נסתרה. ואולם מבלי להמעיט בחומרת מעשהו לכאורה של המשיב במועדון, אין ספק כי אין המדובר הוא במעשה אלימות אשר מקובל לדרגו בין מעשי האלימות החמורים והקשים בין בני זוג. לכך השלכה, במקרה דנן, על ההחלטה אם להורות על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים אם לאו, שהרי ברור כי אלימות קשה וחמורה מצביעה בדרך כלל על רמת מסוכנות גבוהה.

המבקשת טענה, כי למשיב רישום פלילי מכביד בעבירות סמים, אלימות, מרמה, איומים, הטרדה ונהיגה בזמן פסילה. ואולם ההרשעה האחרונה של המשיב בגין העבירות דלעיל היתה בשנת 1996, דהיינו לפני כ-10 שנים.

מכל האמור לעיל אני קובע, כי קיימת עילת מעצר כנגד המשיב בשל מסוכנותו, ואולם בהתחשב ברמת המסוכנות ובנסיבות העניין, אינני סבור כי יהיה זה נכון להורות על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים כנגדו.

אני מורה על שחרורו של המשיב מן המעצר בתנאי סעיף 48(א) רישא לחסד"פ מעצרים ובתנאים הנוספים הבאים:

  1. נאסר על המשיב ליצור קשר עם המתלוננת, בין במישרין ובין בעקיפין, בטלפון, במסרים סלולריים או בכל דרך אחרת. תאום ביקורי הבת המשותפת אצל המשיב וכל דבר אחר הקשור בבת המשותפת  ייעשו באמצעות בא כוח המשיב בלבד, ובמידה והדבר אפשרי, באמצעות מרכז הקשר.  למרות האמור לעיל, יהא רשאי המשיב ליצור קשר עם המתלוננת באמצעות גורמים מקצועיים כגון עובדים סוציאליים, ב"כ המשיב וב"כ המתלוננת, אחותו של המשיב הגב' שמחה אוזן.
  2.  נאסר על המשיב להתקרב אל המתלוננת, אל ביתה ואל כל מקום בו היא תימצא במרחק שיהיה קצר מ-1000 מטר.
  3. המשיב יחתום על התחייבות עצמית בסך 30,000 ש"ח וימציא ערבות צד ג' בסך 20,000 ש"ח של בנו מר עופר חג'ג'.

בכפוף למילוי התנאים דלעיל ישוחרר המשיב מן המעצר.

זכות ערר כחוק.

ניתנה היום ג' בטבת, תשס"ו (3 בינואר 2006) במעמד הצדדים.

                            

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ