אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בש 10666/07

החלטה בתיק בש 10666/07

תאריך פרסום : 22/09/2009 | גרסת הדפסה
ב"ש
בית משפט השלום באר שבע
10666-07
26/12/2007
בפני השופט:
ד. מגד- סגן נשיא

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד אייל זיכרמן
הנתבע:
איאד דבסאן
עו"ד עידו פורת
החלטה

1.         נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו את העבירות כדלקמן: גניבת רכב, עבירה לפי סעיף 413 ב (א) לחוק העונשין תשל"ז - 1977 (להלן: "החוק"),  גניבה מרכב, עבירה לפי סעיף 413 ד (א) לחוק, פריצה לרכב כוונה לגנוב, עבירה לפי סעיף 413 ו סיפא לחוק, הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו, עבירה לפי סעיף 275 לחוק, ונהיגה בפסילה, עבירה לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה.  בכתב האישום נטען, כי בתאריך 5.12.07 בשעה 22:00 התפרץ המשיב לרכב, ונטל ממנו ארנק שהכיל מסמכים, כרטיס אשראי, דלקן ו - 2,000 ש"ח במזומן.  עוד נטען, כי בתאריך 6.12.07, בשעה 01:50 הגיע המשיב, בעודו נוהג ברכב למחסום שמעה במיתר. כשנתבקש ע"י השוטרת נטלי רחמיאן (להלן: "רחמיאן"), לעצור, נמלט מהמקום בעודו נוהג בפראות.

2.         בבקשה זו עותרת המבקשת לעצור את המשיב עד תום ההליכים המשפטיים.  הבקשה נסמכת על הודעת מתלונן, הבעלים של הרכב, דוחו"ת פעולה שערכו שוטרים, טענה לגבי חזקה תכופה ותעודת הזהות של המשיב .  עוד נטען בבקשה, כי למשיב עבר פלילי מכביד בעבירות רכוש, אלימות וסמים וכן בריחה ממשמורת חוקית.  תלויים ועומדים כנגדו שני מאסרים מותנים, האחד בן 10 חודשים נשוא ת.פ. 1925/04 בית משפט שלום רחובות והשני בן 8 חודשים נשוא ת.פ. 1057/06 בית משפט לתעבורה בבאר-שבע.

3.         הסניגור טען, כי הראיות שלכאורה שבתיק החקירה פגומות ואינן משתלבות זו בזו עד שאין מנוס מלשחרר את המשיב, שלא בתנאים מגבילים, למעט הבטחת התייצבותו בבית המשפט להמשך הדיונים. להלן אתייחס לראיות שלכאורה.

4.         דומה שרחמיאן הינה עדת התביעה העיקרית. גרסתה הלכאורית כוללת דו"ח פעולה שכתבה מיד לאחר האירוע (להלן-"הדוח") ושתי הודעות, הראשונה מתאריך 16/12/07 והשניה שנמסרה כעבור יומיים. רחמיאן כתבה בדוח, כי ביקשה  מהנהג (להלן - "הנהג"), שישב לבדו ברכב, תעודה מזהה  והוא אכן הציג בפניה תעודת זהות, התואמת את פרטיו האישיים של המשיב.  מאידך, בהודעתה  הראשונה ציינה, כי לוחם מג"ב, ששמו נסים צרור, הוא שנתן לה את התעודה. כאן המקום לציין, שהחוקרים לא טרחו לגבות מצרור הודעה. רחמיאן התבקשה לתאר את הנהג והשיבה שאינה זוכרת, ואולם היא זכרה שמדובר ברכב  מסחרי בצבע לבן ועליו כיתובית אדומה "אוטוקאר". היא הסבירה, כי בזמן הארוע עמדה בעמדה הרחוקה יותר, הפונה לשטחי הרשות, בעוד הנהג הגיע מתחום ישראל. מתרשים שערכה עולה כי שלושה מטרים הפרידו בינה לבין צרור. מאידך, מהתרשים לא ברור מה היה המרחק שהפריד בין צרור לבין הנהג. בהודעתה השלישית נשאלה מדוע צרור היה צריך למסור לה את התעודה, והאם היתה מרוחקת מהרכב עד כדי כך שנאלץ לעשות כן. היא השיבה, כי עבדה יחד עם צרור במחסום, כי הוא טיפל בנהג  ומסר לה את התעודה בעוד היא רושמת את פרטי הנהגים, אותם היא בודקת באמצעות מכשיר קשר מול המסוף. מהמקום בו  עמדה ראתה את הנהג. היא הוסיפה, כי השוטר מוטי אוקנין ראה את הנהג לאחר הבדיקה במסוף ואף הורה לו לעלות על אי התנועה להמשך הבדיקה. 

5.         אוקנין ערך זכרון דברים בתאריך 16/12/07, בו כתב, כי  היה עסוק עם נהג אחר, אבל הבחין כי הנהג היה לבדו ברכב וכי שוטרת מג"ב זיהתה אותו על פי תעודת זהות. כעבור יומיים מסר אוקנין הודעה, בה טען, כי יצא מתוך הנחה שהנהג מסר לרחמיאן את התעודה , אך לא ראה איך קבלה אותה. הוא גם אישר את דבריה האחרונים של  רחמיאן, כמפורט לעיל. החוקר הציג לאוקנין את תעודת הזהות ואוקנין השיב, כי הוא מזהה בה את המשיב וסייג דבריו בכך , שבעת שהמשיב נהג ברכב לא- חבש את הכובע שצולם בתמונה שבתעודת הזהות.

6.         בשלב בו מתבקש מעצר נאשם עד תום ההליכים, בית המשפט אינו עוסק בבחינת מהימנותן או משקלן של הראיות, שכן ככלל המקום לשקילתם של אלה הוא בהליך העיקרי המתנהל בעניינו של הנאשם.

בבש"פ 6500/07 מדינת ישראל נ' שפיק עבד אל קדר (פורסם באתר נבו), נכתב: "כי בשלב בו עומדת על הפרק הכרעה בדבר מעצרו של פלוני עד לתום ההליכים, בית-המשפט אינו עוסק בבחינת מהימנותן או משקלן של הראיות שכן ככלל, המקום לשקילתם של אלה הוא בהליך העיקרי המתנהל בעניינו של הנאשם (בש"פ 7962/06 שטרית נ' מדינת ישראל תק-על 2006(4), 199 ,עמ' 200, בש"פ 6432/06 קגרמניין נ' מדינת ישראל ,תק-על 2006(3), 3112, ב"ש 1110/83 סגל נ' מדינת ישראל, פ"ד לח(1) 6, 10). בצד האמור, ברי כי גם בית-המשפט הדן בבקשה למעצר עד לתום ההליכים אינו יכול להתעלם מפגמים הנטענים לפניו. עליו לבחון האם חומר החקירה שבידי התביעה הוא בעל פוטנציאל ראייתי להוכחת אשמתו של הנאשם והאם הפגמים הנטענים פוגעים בערכן הלכאורי של הראיות:

"המבחן הינו אם בחומר החקירה שבידי התביעה מצוי פוטנציאל ראייתי אשר בסיום המשפט יהא בכוחו להוכיח את אשמת הנאשם כנדרש במשפט פלילי. אכן, לעתים קרובות חומר החקירה הקיים אינו כליל השלמות. גירסאות העדים, שעליהן סומך האישום, לעתים קרובות אינן תואמות זו לזו. אפשר אף שיש בו עדויות סותרות. לעתים העדויות ניתנות לפירושים שונים. לא פעם תתעוררנה שאלות שהעדויות אינן משיבות עליהן. אין בכל אלה בלבד כדי לשלול את ערכן כ"ראיות לכאורה להוכחת האשמה". אמת, בשל אותן סתירות ושאלות ייתכן כי קיים עתה ספק סביר באשמת הנאשם, אך קיומו של ספק סביר עכשווי באשמת הנאשם אינו שולל מהראיות את אופיין הלכאורי. השאלה הינה אם אותן סתירות ושאלות - לאחר שיעברו את כור ההיתוך של המשפט עצמו - יוכלו לשמש בסיס להרשעת הנאשם. אם יש בהן פוטנציאל ראייתי זה, כי אז הן מהוות "ראיות לכאורה להוכחת האשמה" (בש"פ 8087/95 זאדה נ' מדינת ישראל, פ"ד  נ(2) 133,  151).

7.         השאלה  המרכזית העומדת לדיון בתיק העיקרי הינה האם המשיב זוהה. כבר בשלב זה לא אוכל להתעלם מכך שחומר הראיות הלכאורי מעורר מספר תמיהות. הראשונה נעוצה בסתירה המשמעותית שנתגלעה בגרסת רחמיאן בדו"ח, לפיה קבלה מהנהג את תעודת הזהות, בניגוד להודעותיה בהן טענה כי צרור מסר לה אותה. תמיהה נוספת מתבקשת מכך, שרק בהודעתה השניה ורק לאחר שנשאלה ספציפית לגבי אוקנין, טענה כי ראה את הנהג. תמיהה אחרת מתבטאת בכך,  שלמרות שאוקנין היה מעורב לכאורה באירוע וזיהה לכאורה את המשיב, הוא כתב זכרון דברים רק 10 ימים לאחר מכן, כשאין בנמצא הסבר מדוע כבש את גרסתו.

יתרה מזאת -  החקירה לוקה במספר נקודות חשובות, הימנעות מלחקור מיד  בראשיתה את כל השוטרים שנכחו במקום ובמיוחד את צרור, ובתרשים שאינו נותן תמונה ברורה על המרחק שהפריד בין רחמיאן לנהג. היה גם מקום לשקול  עריכת מסדר זיהוי תמונות לפחות. ככלל, מתקבל הרושם, שהחקירה התנהלה טלאי על טלאי, כשבכל שלב מנסים החוקרים למלא את החללים שהותירו בשלב הקודם.

8.         בה בעת, לא ניתן לומר על תמיהות אלה כי הן מערערות את התשתית הראייתית באופן שניתן לקבוע כבר עתה כי הגרסאות אינן אמינות על פניהן וכי לא קיימות ראיות לכאורה המקימות סיכוי של ממש להרשעה. יתרה מזאת - טענת המשיב, כי נמנע ממנו לקבל תעודת זהות חדשה בעטיה של שביתה במשרד הפנים, חלף זו שאבדה לפני חודש, (תיק מעצר 436/07 בימ"ש השלום קרית גת) אינה עולה בקנה אחד עם זכ"ד שערך השוטר שמואל גרסיה, בו צויין כי חודשים רבים משרד הפנים לא שבת.

9.         מכל מקום, התמיהות דלעיל ומחדלי החקירה גורעים מעוצמתן של הראיות הלכאוריות ומשפיעות על הבקשה. לכן, בשלב זה, בהתחשב במסוכנות הנשקפת מהמשיב נוכח מהות העבירות המיוחסות לו בכתב האישום ועברו הפלילי המכביד, הוא ישאר במעצר.

קובע המשך הדיון להצגת חלופת מעצר בתנאי מעצר בית מלא להיום בשעה 13:00.

המשיב יובא ע"י שב"ס.

ניתנה היום י"ז בטבת, תשס"ח (26 בדצמבר 2007) במעמד הצדדים.

ד. מגד, שופט

סגן נשיא

לאחר הפסקה:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ