אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בש 10402/07

החלטה בתיק בש 10402/07

תאריך פרסום : 28/12/2008 | גרסת הדפסה
ב"ש
בית המשפט המחוזי ירושלים
10402-07
02/01/2008
בפני השופט:
משה סובל

- נגד -
התובע:
1. דודו ג'אבר
2. סיני ג'אבר

עו"ד אריאל הרמן
עו"ד ראובן בר-חיים
הנתבע:
מדינת ישראל
עו"ד יעל שניידר

עניינה של החלטה זו בבקשת הסניגוריה לפי סעיף 74(ב) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982, להורות לתביעה להעמיד לעיונה תרשומת ראיון שנערך על ידי התובעת ביום 11.12.07 עם עד התביעה המרכזי, שאדי אבו-גוש (להלן - המתלונן). הסניגוריה סבורה כי תרשומת זו מהווה חומר חקירה הנוגע לאישום, ומשכך חומר בר-עיון  על פי סעיף  74(א) לחוק.

הסניגוריה אינה מתעלמת מהכלל הרואה בתרשומת ראיון בין תובע לבין עד תביעה, הנערך כהכנה לעדותו של העד בבית המשפט, משום תרשומת פנימית שאיננה חומר חקירה. אולם, טוענת הסניגוריה, התרשומת הספציפית בה עסקינן מתייחדת בכך שבעקבות הראיון אותו היא מתעדת, הופנה המתלונן על ידי התובעת למשטרה למתן הודעה נוספת על ארבע ההודעות הקודמות אותן מסר, ובאותה הודעה חמישית (שנגבתה ביום הראיון) סתר המתלונן את כל הודעותיו הקודמות ומסר בניגוד להן עדות מפלילה נגד שני הנאשמים (העומדים לדין בעבירה של חבלה חמורה). בהיות ההודעה החדשה שינוי מהותי של מערך הראיות, סבורה הסניגוריה כי יש לראות בראיון שקדם לה והוביל לגבייתה משום תחילתה של ההודעה. לטענת הסניגוריה, בלא לדעת מה נאמר בראיון תהיה ההודעה חלקית וקטועה, והגנת הנאשמים תצא נפגעת.

התביעה מתנגדת לבקשה. לדברי התובעת, במהלך ראיון שגרתי אותו ערכה למתלונן לקראת מתן עדותו בבית המשפט, מסר הלה גרסה לגבי המעורבות של הנאשם 2 באירוע, השונה באופן מהותי מהגרסה אותה הוא מסר קודם לכן במשטרה. בנסיבות אלה הפסיקה התובעת את הראיון בשלב מוקדם, והפנתה את המתלונן למשטרה על מנת שתיגבה ממנו הודעה שם. הדבר נעשה בהתאם לנוהג המקובל במצבים כאלה, ועל מנת למנוע דרישה למסירת תרשומת הראיון לסניגוריה ואולי אף חקירת עורכת הראיון על התרשומת. לדעת התובעת, ההודעה שנגבתה מהמתלונן במשטרה מיד לאחר הראיון משקפת את כל המידע הנוסף אותו מסר בראיון מעבר להודעותיו הקודמות במשטרה. מאחר שההודעה החדשה נמסרה לסניגוריה, חזרה תרשומת הראיון למעמד של תרשומת פנימית גרידא, שאינה מוסיפה על חומר החקירה ואינה אמורה להיות מועברת לעיון הנאשם.

בהתאם לסעיף 74(ד) לחוק, מסרה התביעה לעיוני העתק מהתרשומת המדוברת. כן עיינתי בחמש הודעותיו של המתלונן במשטרה.

עיון זה לימדני כי התרשומת מכילה בתוכה מידע מהותי שמסר המתלונן לראשונה בעת הראיון, ועליו לא חזר בהודעתו המאוחרת במשטרה. בין היתר, נזכרת בתרשומת פעולה נוספת המיוחסת על ידי המתלונן לנאשם 2 בנוגע למהלך האירוע נשוא האישום (פרט לדקירה), שאינה נזכרת בהודעה כלשהי של המתלונן במשטרה, לרבות הודעתו האחרונה. כמו כן, קיימת בתרשומת תוספת לעניין כלי הדקירה שלטענת המתלונן שימש את הנאשם 2, שאינה מופיעה בהודעה במשטרה. לבסוף, קיימת בתרשומת התייחסות חדשה (מחוקה בקו) של המתלונן לזיהוי של הנאשם 2, ממנה חזר המתלונן תוך כדיהראיון. זאת בניגוד לרושם המתקבל משורות 2-4 להודעתו האחרונה של המתלונן במשטרה, לפיו השינוי בראיון היה אך מהודעותיו הקודמות במשטרה, כאשר בראיון עצמו הוצגה על ידו עמדה עקבית.

במצב דברים ייחודי שכזה לא ניתן לדבוק בכלל המסווג תרשומת של ראיון עד כתרשומת פנימית שאינה מהווה חלק מחומר החקירה (ראו לכלל זה: בש"פ 687/00 מסיקה נ' מדינת ישראל; בש"פ 9849/06 קרוכמל נ' מדינת ישראל). סיווג כזה נכון למצב הרגיל, בו הראיון לא הוביל לתפנית מהותית בגרסת העד ואין בתרשומת פרטים מהותיים שאינם נזכרים בהודעות העד במשטרה. כידוע, המבחן לגבי סיווגו של חומר המצוי ברשות התביעה כחומר חקירה הוא "מבחן הנגיעה של החומר לאישום - מבחן הרלוונטיות". לא עוד אלא ש"להגדרת 'חומר חקירה' יש לתת פירוש מרחיב כדי ליתן לסניגוריה הזדמנות הוגנת להכין את הגנתה" (בש"פ 5425/01 אל חאק נ' מדינת ישראל, פ"ד נה (5) 426, 429-430). הרעיון המקופל במבחן זה הנו ש"בבסיסה של זכות העיון עומדת זכות היסוד של נאשם למשפט הוגן; ועל-כן - מצווה בית המשפט לדקדק עם התביעה ולהרחיב יריעתו של 'חומר חקירה' באופן שהגנתו של הנאשם לא תתקפח" (בש"פ 6022/96 מדינת ישראל נ' מזור, פ"ד נ(3) 686, 688). חובת השמירה על מניעת קיפוח הגנת הנאשם תובעת ריסון מרובה בכל הנוגע להערכת מידת התועלת אותה עשוי הסניגור להפיק מחומר הנוגע לאישום שלא הובא לידיעתו. בידוע כי "אין חקר לתבונת סנגור מוכשר, ואין לנחש כיצד היה יכול לנצל את החומר הנמצא לפניו" (ע"פ 35/50 מלכה נ' היועץ המשפטי, פ"ד ד 429, 433). לפיכך "אל לתביעה להפעיל שיקול דעת במה ראוי לו לסניגור לעשות שימוש להגנתו ובמה לא, ויש להשאיר לו אפשרות להזקק לכל חומר רלוונטי אשר עשוי לשמש להגנתו על פי שיקול דעתו המקצועי" (בש"פ 9322/99 מסארווה נ' מדינת ישראל, פ"ד נד(1) 376, 381). כל עוד אין בתרשומת של ראיון העד מידע מהותי המהווה חידוש לדברים שאמר העד בהודעותיו במשטרה, לא מתעורר חשש לקיפוח הגנת הנאשם. לא כך משעה שתרשומת הראיון כוללת בתוכה מידע מהותי חדש, שלא קיבל ביטוי בהודעות במשטרה. במצב דברים כזה, תרשומת הראיון אף היא בגדר חומר חקירה בו זכאית הסניגוריה לעיין. כפי שנאמר בע"פ 4855/02 מדינת ישראל  נ' בורוביץ, פ"ד נט(6) 776, 846:

"אם העד מוסיף בראיון, מיוזמתו, פרטים עובדתיים חדשים, העשויים להיות רלוונטיים לכתב האישום ומהותיים, בין לחיזוק עמדת התביעה ובין לתמיכה בהגנת הנאשם, מוטל על התובע לשקול אם בנסיבות העניין מן הראוי להפנות את העד להשלמת חקירה. מכל מקום, מוטל על התובע לתעד את אותם פרטים נוספים ומהותיים שמוסר העד בראיונו, ולהעבירם, מבעוד מועד, לידיעת הסניגוריה".

בהתאם לגישה זו דחה בית המשפט העליון ערר על סירוב להעמיד לעיון הנאשם תרשומת של ראיון שנערך למתלוננת בפרקליטות, לא לפני שבית המשפט עיין בתרשומת ובהודעה הנוספת שנגבתה בעקבותיה מהמתלוננת במשטרה, ומצא כי "אין בתרשומת מידע נוסף או אמירות נוספות שעשויות לשנות את התמונה או לסייע לעורר בהגנתו" (בש"פ 687/00, לעיל). רק לנוכח ממצא זה נקבע שם כי "אין הצדקה לחרוג במקרה זה מן הכלל, המקובל גם על בא-כוח העורר, לפיו תרשומת של ראיון פרקליט עם עד אינה חלק מחומר החקירה". מכלל לאו אתה שומע הן: הימצאותם של מידע נוסף או אמירות נוספות בתרשומת העשויים לסייע לנאשם בהגנתו, בלא שאלו קיבלו ביטוי בהודעות במשטרה, עשויה לשמש טעם טוב ומספיק לסטייה מהכלל. במקרה מסוים כזה, התרשומת נחשבת לחומר חקירה הגם שהיא פרי פעילות של הפרקליטות. כבר שנינו כי "גם הפרקליטות מבצעת - במהלך החקירה המשטרתית - ולאחר קבלת תיק החקירה לרשותה, פעולות בעלות אופי חקירתי" (בג"ץ 6972/96 התנועה למען איכות השלטון נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד נא(2) 757, 780-781).

אני מקבל אפוא את הבקשה ומורה לתביעה לאפשר לסניגוריה לעיין ולהעתיק את תרשומת הראיון עם המתלונן מיום 11.12.07.

החומר שמסרה התביעה לעיוני יועבר למזכירות בנפרד מהתיק, ויוחזר על ידי המזכירות לתביעה.

ניתנה היום כ"ד בטבת תשס"ח (2 בינואר 2008) בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים באמצעות הפקסימיליה.

משה סובל, שופט

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ