אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בש 1026/08

החלטה בתיק בש 1026/08

תאריך פרסום : 15/06/2009 | גרסת הדפסה
ב"ש, פ
בית המשפט המחוזי חיפה
1026-08,7001-08
21/01/2008
בפני השופט:
ר. שפירא

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
עבד בן אחמד מוראד
החלטה

בפניי בקשה למעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו לאחר שהוגש נגדו כתב אישום והמייחס לו עבירות של נשיאה והובלת נשק בניגוד לס' 144(ב) לחוק העונשין, התשל"ז- 1977 (להלן: "חוק העונשין"); מעשה פזיזות ורשלנות בנשק עבירה בניגוד לס' 338(א)(5) לחוק העונשין ויריות באזור מגורים עבירה בניגוד לס' 340א. לחוק העונשין.

א.   כתב האישום וטענות הצדדים:

בכתב האישום נטען כי ביום 21.12.07 בשעה 22:00 או בסמוך לה, התרחשה התקהלות רבת משתתפים בכיכר בכפר מנדא. בשלב מסויים הגיע הנאשם למקום בו היו אותה עת בני אדם רבים, שלף אקדח אותו החזיק שלא כדין, וירה שתי יריות.

הנוכחים במקום תפסו את הנאשם והוציאו מידו את האקדח.

בגין האמור לעיל ייחסה המאשימה לנאשם את העבירות המפורטות ברישה החלטה זו.

ב"כ המאשימה טענה לקיומן של ראיות לכאורה. בין היתר היא הפנתה לעדותם של מספר אנשים שנכחו בזירה ואשר זיהו את הנאשם בשמו לאחר שהסירו את הרעלה מעל ראשו והשתלטו עליו.

ב"כ המאשימה הפנתה לעברו הפלילי של הנאשם וטענה לקיומה של עילת מעצר של מסוכנות וחשש להשפעה על עדים וכי לא ניתן לשחרר את הנאשם לחלופת מעצר שתאיין את מסוכנותו.

ב"כ הנאשם טען, כי הנאשם לא הכחיש נוכחות בזירה אך טען, כי היה במקום אחר ולתמיכה בטענותיו הוא מסר שמותיהם של שניים אשר נכחו עמו באותה עת. לטענתו של ב"כ הנאשם, האנשים המעידים נגד הנאשם הם ממשפחת זידאן, משפחה שיש בינה לבין משפחת מוראד, עליה נמנה הנאשם, סכסוך קודם.

עוד ציין ב"כ הנאשם כי נערכה סולחה בין הצדדים הניצים וביקש לשחרר את הנאשם לחלופת מעצר.

ב.    דיון והכרעה:

לאחר עיון בחומר הראיות הנמצא בתיק החקירה אני קובע כי קיימות ראיות טובות לכאורה לסיבוך המשיב במיוחס לו בכתב האישום.

מהמזכר שנרשם ע"י השוטר דוד צסטלין מיום 23.12.07 עלה כי אדם בשם עלי זידאן התקשר אליו והודיעו, בין היתר, כי אדם בשם " עבד מגאלי ממשפחת מוראד" (לכאורה המדובר במשיב) ירה במהלך קטטה כשהוא היה רעול פנים והוא הצליח להוריד את הרעלה מעל אותו בנאדם ולזהותו. בהמשך העד הנ"ל מסר עדות מפורטת במשטרה בה הוא תיאר את אשר התחולל בזירה וכיצד האנשים תקפו לכאורה את המשיב, הסירו את הרעלה מעל ראשו וזיהוהו בשמו.

כמו כן, בתיק החקירה מצויה עדותם של סלים זידאן, מחמוד זידאן ומאג זידאן  אשר זיהו את המשיב בזירה וכמי שירה מאקדח שהיה ברשותו. כמו כן, יש לציין כי העד סלים זידאן זיהה את המשיב במסדר זיהוי.

לאמור לעיל, יש להוסיף את התעודה הרפואית שהייתה ברשות המשיב ושהוא מסר למשטרה, שממנה עולה כי על גופו זוהו סימני חבלה, דבר המאשש ומחזק את דברי העדים שזיהו אותו וטענו כי אנשים שנכחו בזירה תקפו אותו והפילוהו ארצה לאחר שירה את היריות, כל זאת במטרה להשתלט עליו.

הנאשם לא הכחיש כי נכח בזירה. יחד עם האמור, בפיו טענת אליבי כי היה בקרבת מקום ביחד עם שניים אחרים. כששמעו את היריות המשיב הגיע לזירה שם הותקף. המשטרה חקרה את אותם שני עדים ואלה אישרו את טענתו של המשיב. ואולם בכך אין כדי לקעקע את הראיות כנגדו. הלכה היא כי בית משפט אינו עוסק בקביעת "ממצאים מרשיעים או מזכים" ואף אינו עוסק בסיכום הראיות בתיק ובהכרעה באשמה. בית המשפט בשלב זה דן בהערכת ערכן הגולמי של הראיות שהצטברו בפניו ומעריך את סיכוי ההרשעה על בסיס זה (ראו: בש"פ 8087/95 זאדה נ' מדינת ישראל פ"ד (נ(2) 133, (1996)); בש"פ 7962/06 שטרית נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 9.10.06)) בבוא העת עדי האליבי ישמעו ע"י המותב שישב בתיק העיקרי ובית המשפט יחליט למי מהגרסאות להאמין.

בנסיבות אלה סבורני כי קיימות ראיות לכאורה לסיבוך המשיב בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום.

עבירות הנשק המיוחסת לנאשם מקימות חזקת מסוכנות כאמור בס' 21(א)(1)(ג)(2) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה- מעצרים)- התשנ"ו- 1996 (להלן: "החוק"). שימוש וירי בנשק באזור מאוכלס, במקום שבו ישנה התקהלות של רבבות, כל זאת שעה שאין למשתמש היתר כדין לעשות כן ואין לו את ההכשרה המתאימה לכך מלמד על מסוכנות לשלום הציבור. מסוכנות זו גוברת כאשר ברקע עומד סכסוך של חמולות והמשיב נמנה על אחת החמולות המעורבות בסכסוך. לפיכך מתקיימת במקרה דנן עילת מעצר של מסוכנות כאמור בס' 21(א)(1)(ב) לחוק.

בנוסף, קיים חשש של שיבוש מהלכי משפט כאמור בס' 21(א)(1)(א) לחוק, זאת בשים לב לנסיבות האירוע, ובשים לב לכך כי בתיק החקירה נמצא מזכר של רפ"ק איציק בן ישי לפיו העד סלים זידאן ביקש לחזור מעדותו ואף לציין, כי טעה בזיהוי, כל זאת בשל לחץ שהופעל עליו מצד משפחתו של המשיב או מטעמו.

גם כאשר קיימת עילת מעצר וכאשר מדובר בעבירות חמורות על בית המשפט לבדוק אם יש בחלופות המעצר כדי לענות על דרישות המעצר בפועל ואם לאו כקבוע בס' 21(ב) לחוק. כבר נקבע באחת הפרשיות:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ