אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בש 1020/05

החלטה בתיק בש 1020/05

תאריך פרסום : 13/08/2008 | גרסת הדפסה
ב"ש, פ
בית משפט השלום תל אביב-יפו
1020-05,7442-99
15/03/2005
בפני השופט:
יעל הניג

- נגד -
התובע:
לוקשביץ מיכאל
הנתבע:
פרקליטות מחוז ת"א - פלילי
החלטה

בקשה לעיון חוזר מטעם נאשם.

רקע והליכים

1.         המבקש הואשם בתיק העיקרי עוד בשנת 1999 בקבלת דבר במרמה, בזיוף מסמכים בכוונה לקבל באמצעותם דבר, בשימוש במסמכים מזויפים ובגניבה בידי מורשה (להלן - " התיק"). הגם שהמשפט נפתח בראשית שנת 2000, הותלו ההליכים בתיק עקב העלמות המבקש, העדרותו מהמשפט וכשלון ביצוע צווי הבאה נגד המבקש.

2.         ביום 25.10.04 אותר המבקש, נעצר וההליכים בתיק חודשו. בהחלטתי מיום 29.11.04 הוריתי על מעצר המבקש עד תום ההליכים בתיק (להלן - " ההחלטה"). בבסיס ההחלטה - העדר יכולת ליתן אמון במבקש. עוד נקבע בהחלטה כי המבקש יקבל טיפול במר"ש ויפוקח על ידי רופא מתקן הכליאה כנדרש במצבו הרפואי (סכרת) וכי אין במצבו הרפואי כדי לחסנו מהליכי מעצר.

3.         במסגרת דיון בעררו של המבקש על ההחלטה קבעה ערכאת הערעור ביום 9.1.05 שניים: האחד, לא טעה בית המשפט כשמצא לא ליתן אמון במבקש. השני, להורות על בדיקה פסיכיאטרית של המבקש לאור בקשתו ולאור חוות דעת פרטית בענין סכרת ממנה סובל המבקש (להלן - " חוות דעת פסיכיאטרית"). הענין הוחזר לבית משפט זה לבחינה לאחר קבלת חוות הדעת הפסיכיאטרית.

4.         ביום 7.2.05 פנה המבקש בבקשה הנוכחית. כבר ביום 10.1.05 קבע ד"ר כספי מטעם הפסיכיאטר המחוזי כי המבקש כשיר לעמוד לדין זאת במסגרת דיווח על בדיקה פסיכיאטרית ראשונית שנערכה בבית המעצר. קביעה זו כשלעצמה לא נתקפה על ידי המבקש ולמעשה אינה במחלוקת.

טענות הצדדים

5.         בשני הדיונים העניניים שהתקיימו לאחר קביעתו של ד"ר כספי טען המבקש כי הקביעה נעשתה בחופזה, לא הוגשה במועד עליו הורתה ערכאת הערעור, כי אין בה התייחסות להשפעת מצבו הנפשי של המבקש (לחץ עקב המעצר) על מחלת הסכרת ממנה סובל הוא ועל בריאותו. המבקש מפנה לאותה חוות דעת פרטית מאת פרופ' רביד מומחה ברפואה פנימית אשר הוגשה לערכאת הערעור (להלן - חוות דעת רביד"). במהלך הדיונים קיבלו טענותיו של המבקש נופך רפואי ספציפי וכעת טענתו היא כי תנאי המעצר מדרדרים את בריאותו ומחריפים את מחלת הסכרת ממנה סובל. לשיטתו בית המעצר והמר"ש אינם ערוכים לטפל בבעיותיו, ערכו בדיקות שטחיות בלבד, מחריפים אותן, פוגעים בזכויות יסוד שלו ועל כן על בית המשפט לתקן ולאזן מחדש המצב על ידי עיון בהחלטה ושחרורו לחלופת מעצר בביתו ובפיקוחו ערב מוצע.

6.         עמדת המשיבה כי דין הבקשה להדחות. במישור הפסיכיאטרי, על בחינתו הורתה ערכאת הערעור, נקבע חד משמעית כי המבקש כשיר לעמוד לדין ובכך הסתיים תפקידו של בית משפט זה ככל שהורתה ערכאת הערעור. במישור הרפואי, הבקשה אינה עומדת בתנאים הנדרשים בדין לצורך עיון חוזר בהחלטה, הטענות המבקש צריכות להישמע במסגרת עתירת אסיר, הטענה בדבר השלכות המצב הרפואי על צדקת המעצר נדחתה כבר בהחלטה ולא שונתה בערר, לא קמו נסיבות חדשות לאחר ההליכים המשפטיים הקודמים, המבקש גרם באופן התנהלותו להתארכות ההליכים בתיק,חוות דעת רביד בהיותה "חוות דעת ראשונית" אינה בגדר ראיה לצורך הבקשה, עורכה לא נחקר ולא יכול היה להחקר עליה במסגרת ההליך הנוכחי, המבקש עצמו סרב להתאשפז במר"ש ואין לו להלין על שלטונות בית המעצר בגין העדר טיפול רפואי במחלת הסכרת ממנה סובל. זאת ועוד אף מחוץ לבית המעצר (אם תתקבל הבקשה) לא צפוי למבקש אשפוז אלא טיפול בידי רופא המשפחה וכזאת יוכל לקבל גם בבית המעצר.

המצב המשפטי ומסגרת הדיון

7.         על פי סעיף 52 (א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים) תשנ"ו - 1996 (להלן - " חוק המעצרים"):

עצור, משוחרר בערובה או תובע רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה לעיון חוזר, בענין הנוגע למעצר, לשחרור או להפרת תנאי השחרור בערובה, לרבות בהחלטה לפי סעיף זה, אם נתגלו עובדות חדשות, נשתנו נסיבות או עבר זמן ניכר מעת מתן ההחלטה.

התנאים לעיון חוזר בהחלטה נבחנים ככל ענייני מעצר  אינדיבידואלית, כל מקרה לגופו לרבות מדידת חלוף "זמן ניכר מעת מתן ההחלטה". אין להוציא מכלל אפשרות כי לעיתים חלוף שבועות ספורים יהוו "זמן ניכר" כנדרש בסעיף וההיפך. השאלה המרכזית שישאל בית המשפט של מעצר הינה האם חל צורך מהותי לשנות מההחלטה נושא לבקשת העיון ובאיזונים שנערכו במסגרתה. נזכור כי אף לשון הסעיף אינה קובעת רשימה סגורה של תנאים לעיון חוזר שהרי באה היא "לרבות" ולא "למצות". עוד נזכור כי חוק המעצרים הינו נגזרת יישומית חשובה ביותר של חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, בפרט סעיף 8 שבו, על דרישות המידתיות שבו וככל הנדרש הדבר אף "הוצהר" בסעיף 1 בחוק המעצרים. על בית המשפט העוצר חובה מכוח סעיף 11 בחוק היסוד להקפיד על יישום הוראות חוק היסוד בפרט ביחס לעצור הנתון לשליטתו.

8.         חובה זו על בית המשפט העוצר לקיים אף אם קיימים הליכים ספציפיים בדמות "עתירת אסיר". לעולם חובת השקילה ושיקול הדעת מסורים לבית המשפט העוצר ולא ראוי לו להתנער ממנה (והשוו - לענין יציאת עצור לחופשה - בש"פ 5874/02, פד"י נו (5) 865).

9.         בעניינו של עצור הלוקה במחלה כרונית (כגון סכרת) על בית המשפט העוצר לבדוק, לשוב ולבדוק, כפוף לתשתית מתאימה וללא שימוש דווקני ב"מד זמן", האם מטופלות בעיותיו הרפואיות המורכבות של העצור כראוי במסגרות המעצר או שמא הוחמר מצבו של המבקש ונפגעה בריאותו כתוצאה מתנאי המעצר.  על כן לא הקפדתי עם המבקש לאחר החזרת עניינו מערכאת הערעור ולא תחמתי אותו למסגרת הצרה שהותירה ערכאת הערעור.

10.       לאחר עיון בחומר שהועמד לרשותי ותוך שנתתי דעתי על כך שחוות דעת רביד וכן מזכרו בכתב יד לא נערכו על פי דיני הראיות מצד אחד ומצד שני - תשובות רופאת שב"ס מיום 21.2.05 ומכתב רופא בית המעצר מיום 9.2.05 אינם מספקים, אף לא התייחסות הפסיכיאטר המחוזי כפי החלטת ערכאת הערעור אני מורה על השלמות דחופות כדלקמן:

לפסיכיאטר המחוזי - מה השלכות מצבו הנפשי של המבקש (בהינתן כשרותו לעמוד לדין) על מחלת הסכרת שלו, זאת אם הדבר בתחום מומחיותו של הפסיכיאטר.

לרופאי שב"ס / בית המעצר - האם ניתן לאזן את מצבו הרפואי (סכרת ולחץ דם) של המבקש במסגרת המעצר, מר"ש או בית המעצר עצמו והאם עומדים לרשות המבקש בממסגרת זו באופן ובתדירות נדרשת רופא מטפל, רופא מומחה אנדוקרינולוג ואמצעים תרופתיים ומעקביים כפי שהיו עומדים לרשותו במסגרת אמבולטורית חיצונית, הכל בהתייחס למכתב ד"ר קרלר רופאת שב"ס מיום 21.2.05.

המזכירות תשלח החלטה זו בדחיפות לפסיכיאטר המחוזי וכן למפקד בית המעצר. תשובות הנמענים יומצאו לתיק בית המשפט עד לדיון הבא, אשר נקבע בזה ליום 23.3.05 בשעה 9.00. המבקש עצור ויובא לדיון הבא על ידי הליווי.

ניתנה היום ד' ב אדר ב, תשס"ה (15 במרץ 2005) במעמד ב"כ המבקשת עו"ד רונית קרביץ וב"כ המשיב עו"ד שמקביץ.

המשיב עצמו אינו נוכח לדברי ב"כ הוא אינו חש בטוב הוא עבר אירוע של סכרת בלילה הוא מביע את התנצלותו.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ