אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בש 10188/04

החלטה בתיק בש 10188/04

תאריך פרסום : 31/08/2009 | גרסת הדפסה
ב"ש
בית משפט השלום באר שבע
10188-04
10/01/2005
בפני השופט:
עידו רוזין

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד יגאל מינדל
הנתבע:
אלמוני
החלטה

לפני בקשה בהתאם לסעיף 212 לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965 (להלן: " החוק"), למתן צו הריסה ללא הרשעה כנגד מבנה שהוקם ללא היתר, כאשר נכשלו מאמצי המבקשת לנסות ולאתר הגורם שהקים את המבנה.

מהתצהיר שצורף לבקשה עולה כי לפני חודש 10/04, ביקר מפקח הועדה המחוזית לתכנון ובניה  מחוז דרום בנ"צ 181209/580710, וגילה מבנה עשוי פח, בשטח כולל כ - 25 מ"ר (להלן: " המבנה"), הנראה כמשמש למגורים,  בלא שהוצא לגביו היתר בניה, ובניגוד לחוק.

בהתאם לתקנות התכנון והבניה (סדרי הדין בהליכים למתן צווים על פי המבקש בלבד), התשמ"ג-1982, שהותקנו מכח החוק, ניתנה למבקשת הזכות להגיש בקשה זו, במעמד צד אחד בלבד.

יצויין, כי בהתאם לתקנה 2 לתקנות אלה, נקבע, כי תנאי למתן צו כאמור, במעמד צד אחד, יכול להינתן רק "אם ראה בית המשפט שאי אפשר או בלתי מעשי להזמין לדיון אדם העלול להיפגע ע"י ביצועו של הצו...".

בתצהיר שצורף לבקשה, נטען כי המבקשת אינה יכולה להוכיח מי ביצע את העבירה, או למצוא אותו וכי אף לאחר הדבקת התראה על המבנה, לא פנה אל המבקשת כל גורם לטעון כנגד ההריסה.

בנסיבות אלה, נתקיימו התנאים המצדיקים דיון בבקשה במעמד המבקשת בלבד.

תכליתו של צו הריסה לפי סעיף 212 הינו שמירת הסדר הציבורי ומניעת מטרד מהציבור בשל עצם קיומו של מבנה לא חוקי. לענין זה, קיימת הבחנה ברורה בין הסמכות ליתן צו הריסה לפי סעיף 205 לבין זו הקיימת בסעיף 212. בעוד שסעיף 205 מציג אמצעים נוספים לענישתו של עבריין הבניה, נקודת המוצא בסעיף 212 היא, כי אין ולא תהיה הרשעה ביחס לעצם הקמת המבנה וההריסה ללא הרשעה, אינה משום נקיטת אמצעים עונשיים כנגד עבריין הבניה, אלא מטרתה הסרת מכשול לרבים, שמירה על הסדר הציבורי ומניעת מטרד מן הציבור (ראה רע"פ 1253/00 חסיבה סבג נ' מדינת ישראל  דינים עליון, כרך נח עמ' 421). לפיכך, בעוד שצו הריסה לפי סעיף 205 מכוון כנגד העבריין, מכוון צו הריסה לפי סעיף 212 כנגד המבנה שהוקם שלא כחוק (ראה לענין זה דברי כב' השופט קדמי בע"פ 3490/97 אליהו יצחק נ. הוועדה המקומית לתכנון והבניה כפר סבא, פ"ד נב    (1) 136.

מאידך, לצורך מתן צו הריסה, ללא הרשעה, לא די בהוכחה כי נתקיימו התנאים המקימים סמכות לצוות על הריסה, אלא יש להוכיח, כי בנסיבות הענין קיים ענין ציבורי חשוב המצדיק מתן הצו [ראה לענין זה ע"פ 3490/97 הנ"ל וכן רע"פ 124/01 זאב ניקר נ. מדינת ישראל פ"ד נו (3) 151, ע"פ (ב"ש) 432/90  ג'יברין סלימאן נ. מדינת ישראל תקדין מחוזי 93 (2), 420 וע"פ (חיפה) 1051/98 ברייר נ. מדינת ישראל, דינים מחוזי כו' (10), 397].

אינטרס ציבורי כאמור, יכול להיות, בין היתר, בכך שבאי ביצוע ההריסה יוצא חוטא נשכר ולמניעת תוהו ובוהו שיוצרת הבניה הבלתי חוקית וכן בשל החשש, כי אי מתן צו ההריסה עלול להתפרש כמתן היתר בפועל, דבר שאין לו מקום במדינת חוק מתוקנת.

למרבה הצער, הפכו עבירות נגד חוקי התכנון והבניה לחזיון נפרץ, דבר המהווה פגיעה חמורה וישירה בשלטון החוק ובשורה ארוכה של פסקי דין הדגיש בית המשפט העליון, כי בשל עובדה זו מצווה בית המשפט שלא להשלים עם האמור ולנקוט מדיניות, שלא תאפשר לאנשים לעשות דין לעצמם (ראה לענין זה: ע"פ (ב"ש) 432/90 סלימאן  הנ"ל והאסמכתאות שפורטו בו).

לפיכך, כל עוד עומד מבנה כאמור על תילו ללא היתר, הרי שאין חשיבות של ממש מתי הוקם, והדרך הראויה לפעול כנגד העבירה במצב דברים כזה בו נבנה מבנה ללא היתר, בלא שידועים בעליו, היא הגשת הבקשה למתן צו הריסה ללא הרשעה, כפי שאכן עשתה המבקשת בענייננו (ראה לענין זה ע"פ 1253/00 סבג הנ"ל, והאסמכתאות שפורטו שם).

בענייננו, טוענת המבקשת כי המבנה נבנה על קרקע המיועד לייעור.

הואיל ונטען, כי המבנה נבנה ללא היתר, ועל רקע כל האמור לעיל, ניתן לקבוע, כי נתקיימו תנאיו של סעיף 212 וכי קיים ענין ציבורי במתן צו ההריסה.

לאור כל האמור לעיל, ניתן בזאת צו הריסה ביחס למבנה כהגדרתו לעיל.

המבקשת תגרום לכך כי עותק מצו ההריסה שניתן כאמור, יודבק על קיר המבנה הנ"ל וכי לא יוחל בביצוע צו ההריסה עד לחלוף המועד לערעור - כאמור בסעיף 250 לחוק.

בשולי הדברים, ממליץ בית המשפט, כי המבקשת תפעל לתיעוד פעולת ההדבקה.

ניתנה היום כ"ט בטבת, תשס"ה (10 בינואר 2005), בהעדר הצדדים.

                                                                                                _______________

                                                                                                   עידו רוזין,   שופט

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ