אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בש 10/07

החלטה בתיק בש 10/07

תאריך פרסום : 29/07/2009 | גרסת הדפסה
ב"ש, עפ"א
בית דין ארצי לעבודה ירושלים
10-07,9-07
06/06/2007
בפני השופט:
1. שמואל צור
2. ורדה וירט-ליבנה
3. גליקסמן


- נגד -
התובע:
ישראל שרגא
הנתבע:
מדינת ישראל - משרד התעשיה המסחר והתעסוקה
החלטה

 

השופט שמואל צור

1.         ביום 22.11.04 הטילה המשיבה על המבקש קנסות מינהליים מכח הוראות חוק העבירות המינהליות, התשמ"ו-1985, בשל העסקת שלושה עובדים זרים בניגוד לחוק עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים), התשנ"א - 1991. ביום 10.11.04 פנה המבקש למשיבה בבקשה לביטול הקנסות. ביום 15.12.04, נשלח למבקש אישור על הגשת הבקשה לביטול הקנס והודע לו כי הוא לא רשאי להגיש בקשה להישפט עד לאחר קבלת תשובה בעניין הבקשה לביטול הקנס.

2.         ביום 8.8.05, לאחר שהמבקש קיבל דרישה לתשלום הקנס, הוא פנה אל מרכז הגבייה וטען כי מזה שמונה חודשים הוא לא קיבל תשובה לפנייתו לביטול הקנס ובשל כך אין באפשרותו להגיש בקשה להישפט. המבקש ביקש אפוא לבטל את דרישת תשלום הקנס עד למיצוי ההליכים בעניין בקשתו לביטול הקנס. ביום 25.8.05 השיב מרכז הגבייה למבקש כי, מעיון בתיק עולה כי עוד ביום 20.2.05 נשלחה לו הודעה כי בקשתו לביטול הקנס נדחתה וניתנה לו אפשרות להגיש בקשה להישפט בתוך חודש ימים. עוד נאמר כי הואיל והמבקש לא הגיש כל בקשה, הרי שאין בסמכות מרכז הגבייה לבטל או לעכב את הליכי הגביה. מכתב זה נשלח למבקש באמצעות דואר רשום, אך חזר עם הערה "לא נדרש".

3.         ביום 23.2.06 הגיש המבקש לבית הדין האזורי בחיפה בקשה להארכת המועד להגשת בקשה להישפט בשל קנס המינהלי שהוטל עליו בסכום של 60,000 ש"ח. בית הדין האזורי (השופטת אביטל רימון-קפלן ונציג ציבור מר שמואל ריניש; עב 646/06) דחה את הבקשה. בית הדין קבע כי לא מצא במסכת העובדות שהוצגו בפניו, כי המבקש הצביע על טעם סביר או הצדק ראוי, המצדיקים את האיחור בהגשת הבקשה להישפט וכי התנהלותו נגועה ברשלנות. בית הדין לא מצא נימוק מיוחד בעל חשיבות משפטית המצדיק קבלת הבקשה מעבר לטענות עובדתיות בעלמא שלא נתמכו בכל ראיה או ראשית ראיה. בית הדין קבע כי המבקש לא טען לנסיבות אישיות או לנסיבות יוצאות דופן אחרות אשר יש בהן כדי להיענות לבקשה, מעבר לטענה כוללנית כי מדובר בסכומים גדולים שלא יהא בידיו לעמוד בהם.

4.         על החלטה זו הגיש המבקש ערעור בתיק העקרי (עפא 9/07) ובמקביל הגיש בקשה לעיכוב הליכי הגבייה. בבקשה טוען המבקש כי עוד לפני מתן ההחלטה בבקשה להארכת מועד עיכב בית הדין האזורי את הליכי הגבייה עד למתן החלטה בבקשה גופה. המבקש טען כי סבר לתומו כי המשיבה תעכב את הליכי הגבייה עד להכרעה בערעור, אך על חשבונותיו הוטלו עיקולים. בנסיבות אלה, כך טוען המבקש, יש מקום להורות על עיכוב הליכי הגבייה עד להכרעה בערעור.

5.         המשיבה מתנגדת לבקשה לעיכוב ביצוע וטוענת כי לא הובאה כל תשתית ראייתית המלמדת כי חיובו של המבקש בתשלום הקנס יגרום לו נזק בלתי הפיך. לטענתה, הסיכויים לקבלת הערעור נמוכים, לא הוכח כי יגרם נזק של ממש שאינו ניתן לתיקון והנזק לכאורה הנובע מתשלום הקנס אינו בלתי הפיך.

6.         ככלל, אין מקום לעכב תשלומו של קנס שנגזר על נאשם, שכן "בניגוד לעונש מאסר, שריצויו אינו הפיך, קנס ששולם ניתן להשיב, אם יוחלט על ביטולו המלא או החלקי"  (ע"פ  1467/01  ג'אזי ווזווז נ' מדינת ישראל, תק-על 2001

(2), 885; רע"פ 2802/03 אלי סדון ואח' נ' מדינת ישראל, תק-על 2003(4); בש"פ 8574/96, ע"פ 8573/96 מרקדו נ' מדינת ישראל, תק-על 96(4), 61; רע"פ 2802/03 סדון ואח' נ' מדינת ישראל, תק-על 2003(4), 623). טעם נוסף לדחיית בקשה לעיכוב תשלום קנס הינו, השתהות המבקש עיכוב ביצוע עד למועד האחרון לתשלום הקנס (בש"פ 559/89 אבו לבדה נ' מדינת ישראל, תק-על 89(3), 552).

7.         לאחר שנתנו דעתנו לכלל נסיבות המקרה, להחלטתו של בית הדין האזורי ולטענות הצדדים, הגענו לכלל מסקנה כי דין הבקשה להדחות. המשיבה נקטה הליכי אכיפה לתשלום הקנס המינהלי שהושת על המבקש. בית הדין האזורי בחן ומצא כי הליכי האכיפה נגד המבקש היו כדין וכי אין עילה להארכת המועד. על פני הדברים החלטת בית הדין האזורי מבוססת וסיכויי הערעור אינם גבוהים. על המבקש הוטלו קנסות מינהלים בשל העסקת שלושה עובדים זרים שלא כחוק. טענת המבקש כי הליכי העיקול יגרמו לו נזק אינה בבחינת הצדקה לאי תשלום קנס המוטל כדין ועל כל פנים, טענה זו נטענה בעלמא, בלא כל פירוט או ראשית ראיה לדבר. מדובר בקנס המשולם לקופת המדינה, וככל שהמדינה תחוייב בהשבת הקנס, כולו או חלקו, לא יהא כל קושי להיפרע ממנה. בנסיבות אלה, איננו רואים מקום לחרוג מן הכלל האמור ולהורות על עיכוב הליכי הגבייה.

8.         סוף דבר - הבקשה נדחית, ללא צו להוצאות.

ניתנה היום כ' סיון, תשס"ז (6 יוני, 2007) בהעדר הצדדים.

_____________             ___________________              ______________

השופט שמואל צור            השופטת ורדה וירט-ליבנה              השופטת גליקסמן

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ