אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בש 090177/05

החלטה בתיק בש 090177/05

תאריך פרסום : 08/01/2006 | גרסת הדפסה
ב"ש, פ
בית המשפט המחוזי בתל אביב
090177-05,040016-04
28/02/2005
בפני השופט:
נגה אהד

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד דבוש
הנתבע:
עלי אבו-רמדאן
עו"ד חאלד סואלחי
החלטה

1.     בפני בקשה למעצר עד תום ההליכים שהוגשה כנגד המשיב על-פי סעיף 21(א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: " חוק המעצרים").

יחד עם הבקשה הוגש כנגד המשיב כתב-אישום, המייחס לו עבירות של תקיפת קטין בידי אחראי הגורמת חבלה חמורה ואיומים. התקיפה בוצעה כנגד בתו של המשיב, ילידת 92', מנישואיו הקודמים.

2.     על-פי עובדות כתב-האישום שהוגש כנגד המשיב, שני אחיו ואביו, כאשר הבקשה מתייחסת למעצרו של המשיב בלבד עד תום ההליכים, ס.א., ילידת  92', מתגוררת בבית המשיב מזה ארבע שנים, יחד עם אשתו הנוכחית וארבעת ילדיהם הקטינים.

במחצית השניה של שנת 2004 תקף המשיב, יחד עם הנאשם 2, את הקטינה, בביתו של הנאשם 2, כאשר המשיב בועט בה וחובט בה בכסא עשוי מפלסטיק. כתוצאה מכך, נגרמו לקטינה שריטות בגבה ושבר באחת משיניה הקדמיות.

באוקטובר 2003 יצאה הקטינה אל אימה הביולוגית לביתה, בלא רשות המשיב. משהגיע המשיב לקחתה - איים עליה כי אם לא תיכנס למכונית יגרור אותה בשיער, וכשהגיעו לבית של המשיב, תקף אותה בבעיטה ושתי סטירת בפניה.

ביום 29.12.2004 תקף המשיב את הקטינה, בעט בה, היכה אותה בפניה בידו התותבת, חבט בראשה במכשיר טלפון נייד, נטל סכין בידו והניפה כלפי הקטינה. הקטינה צעקה והסתתרה מאחורי אשת המשיב. אשת המשיב, דרשה ממנו כי יניח את הסכין מידיו. לאחר מכן לקח המשיב את הקטינה במכונית, בהיותם ברכב היכה אותה ואיים עליה כי יהרוג אותה וזה יומה האחרון. ניידת משטרה שעברה במקרה במקום הפסיקה את איומיו, והוא נסע חזרה לביתם. בהגיעם סמוך לבית, הוציא המשיב סכין שהייתה מונחת בין רגליו על ריצפת הרכב, ואמר לו כי " בא לו להרוג אותה עכשיו". כשעלו לבית, בעט המשיב בקטינה והיכה בראשה באמצעות מכשיר הטלפון הסלולרי. זמן קצר לאחר שהגיעו לביתם הקטינה והמשיב, הגיעו הנאשמים 2, 3 ו- 4, ונאשמים 3 ו- 4 תקפו את הקטינה במכות בפניה ובאוזנה, נאשם 3 הפיל אותה על הריצפה ודרך על גבה, וכולם איימו, כי אם תתלונן יקברו אותה חיה.

3.     ב"כ המבקשת מציינת כי בידה ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של המשיב, ביניהם עדות הקטינה בפני חוקרת ילדים, קלטת-וידאו ותמונות המתעדות חבלות על פניה וגופה של הקטינה, תעודה רפואית מבית-החולים "וולפסון" והודעת אימה הביולוגית של הקטינה.

במעשיו, הקים המשיב את חזקת המסוכנות הקבועה בסעיף 21(א)(1)(ג)(5) לחוק המעצרים.

למשיב עבר פלילי. בשנת 93', ניסיון השחתת גוף, היזק מכוון בחומר נפיץ ונשיאת נשק, ובגין כך ריצה ארבע וחצי שנות מאסר; בדצמבר 94', הורשע בעבירות סמים ונגזר עונש של שמונה שנות מאסר, בחופף לעונש שהוזכר לעיל; בשנת 99' שוחרר מהכלא לאחר חנינת הנשיא.

שחרורו של המשיב בנסיבות אלה, יהא בו כדי לסכן את הקטינה ואימה הביולוגית, ועשוי להשפיע על העדות, ועל-כן מתבקש מעצרו של המשיב עד תום ההליכים.

4.     לטענת ב"כ המשיב, טעונה עדותה של הקטינה סיוע, ואין בידי ראיות התביעה סיוע שבא לחזק את גירסתה; קיימות סתירות מהותיות בין עדות המתלוננת לעדות אימה הביולוגית; מחדלי חקירה; לקטינה מניע בהגשת התלונה, והוא רצונה ללכת להתגורר אצל הסבתא, שהיא אם האם הביולוגית של הקטינה.

כנגד סעיף 3 בכתב-האישום, שהוא סעיף כוללני ובניגוד להוראת סעיף 85 לחסד"פ, מצוי דו"ח סוציאלי מיום 10.12.2003, כשהמדינה לא ניסתה להתמודד עימו ולא חקרה את הקטינה כמתבקש.

מוסיף וטוען ב"כ המשיב לאפלייה של ממש בין המשיב לנאשמים 2, 3 ו- 4, כשאלה מואשמים עם המשיב באותם סעיפים ממש, חלקם באירוע חמור יותר; הקטינה עצמה מציינת כי מי שפגע בה בגב, השכיב אותה על הריצפה ודרך עליה זה הדוד ולא האבא; המשטרה שחררה את הנאשמים 2, 3 ו- 4, וגם מטעם זה יש להורות על שחרורו של המשיב לחלופת מעצר.

5.     חוק המעצרים מסמיך את בית-המשפט להורות על מעצרו של נאשם עד תום בירור דינו. התנאי הראשון להפעלת סמכות זו, תלוי בקיומן של " ראיות לכאורה להוכחת האשמה".

המבחן לקיומן של "ראיות לכאורה" הוא זה שנקבע ב- פרשת זאדה, בש"פ 8087/95, פ"ד נ(2), 133 על-ידי כב' השופט ברק, כדלקמן:

"השאלה אינה אם חומר הראיות המצוי בידי התביעה מוכיח "לכאורה" את אשמת הנאשם מעבר לספק סביר. המבחן הינו אם בחומר החקירה שבידי התביעה מצוי פוטנציאל ראייתי אשר בסיום המשפט יהא בכוחו להוכיח את אשמת הנאשם כנדרש במשפט פלילי".

שאלת המהימנות, כך נפסק, אינה נדונה בשלב הזה, ובהעדר כרסום משמעותי כעולה מתוך חומר החקירה, מתקיימת "נוסחת מעצר" שעניינה ראיות לכאורה.

6.     לאחר שמיעת טענות הצדדים וכן לאחר עיון בתיק החקירה, מצאתי כי יש באלה כדי לבסס תשתית ראייתית נגד המשיב, באשר למיוחס לו בכתב-האישום, כל זאת כמפורט להלן.

הודעת סוזאן אבו-רמדאן חאג' - אימה של הקטינה - מיום 2.1.2005 שעה 10:44:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ