החלטה בתיק בש"א 20996/06

1.         המבקש הגיש כנגד המשיבה תביעה בגין רשלנות רפואית שגרמה לנזקי גוף. בתמציתו של דבר, הטענה היא כי רופאי המשיבה לא איבחנו את מחלת הסרטן בגופו של המבקש, למרות תלונותיו מאז שנת 2001. רק בשנת 2004 הבינו רופאי המשיבה שהמבקש חולה בסרטן.

2.         ההליכים המקדמיים בתיק החלו באמצע שנת 2005, וביום 7.5.06 התקיים קדם משפט שני, בו הוריתי על הגשת תצהירי עדות ראשית, ונקבעו מועדי הוכחות החל ביום 31.1.07.

3.         תצהירי המבקש הוגשו ביום 4.7.06, וביום 15.10.06 הוגשה הבקשה נשוא החלטה זו: תיקון כתב התביעה על ידי הוספת התייחסות לבדיקת ציסטוסקופיה שבוצעה ביום 31.10.01 בידי רופא המשיבה, ד"ר קסלר, כאשר הטענה היא שהרופא לא שם לב לאזהרה העולה מבדיקה זו, ולא ביצע מעקב צמוד ובקרה חוזרת לאחריה.

4.         אין ספק כי מדובר בעובדות ובמסמכים שהיו אמורים להיות ידועים למבקש ולבא-כוחו קודם לכן. כפי שנאמר בבקשה, רק בעת הכנת תצהירי עדות ראשית פנה המבקש למרכז רפואי הרצליה לשם איתור התיעוד הרפואי הנוגע לטענה שמבקשים להוסיף, ובעקבות פנייתו הומצא לו החומר. לו היה פונה קודם לכן, היה מקבל את החומר קודם לכן. יתר על כן, כפי שטוענת המשיבה החומר נשוא הבקשה הועבר לב"כ המבקש כבר ביום 17.2.06.

5.         מן האמור לעיל עולה כי אמנם בעת הגשת התביעה, ואף לאחר מכן, לא היה בידי המבקש החומר הרפואי המבסס את הטענה החדשה שמבקשים להוסיף. אולם, ניתן היה לקבל חומר זה קודם לכן, וגם לאחר שהתקבל, לא הזדרז ב"כ המבקש להגיש את הבקשה לתיקון כתב התביעה, כאשר מועד ההוכחות הראשון הוא 31.1.07, והמשיבה כבר הגישה את ראיותיה. יתר על כן, ניתן היה לבקש את תיקון כתב התביעה לפני שהסתיים קדם המשפט ביום 7.5.06, ובענין זה עומדת למבקש לרועץ הוראת תקנה 149(ב) לתסד"א.

6.         חרף האמור לעיל, אינני סבור שהעיכוב הבלתי מוצדק בהגשת בקשת התיקון צריך להכריע את גורל הבקשה, באופן ששאלה חיונית הנוגעת למחלוקת העיקרית בין הצדדים לא תתברר. בשלב זה טרם החלה שמיעת הראיות, ולא ייגרם למשיבה עיוות דין אם בקשת התיקון תתקבל, ויותר לה להגיש ראיות משלימות המתייחסות לנושא התיקון. כמובן שהמשיבה זכאית לתקן את כתב ההגנה לאור התיקון.

7.         ההלכה הידועה היא כי גישת בית המשפט בענין תיקון כתבי טענות היא מקלה וליברלית, ובלבד שהתיקון דרוש לשם דיון בשאלות האמיתיות השנויות במחלוקת. בתי המשפט מתירים תיקון כתב תביעה אפילו בשלבים מתקדמים של הדיון - לא כל שכן בטרם החלה שמיעת הראיות (ע"א 3092/90 אגמון נ' פלדבוי, פ"ד מו(3)  214, בעמ'  218; רע"א 9/84 אגודת ארתור רובינשטיין למוסיקה נ' החברה הממשלתית למטבעות בע"מ, פ"ד לח(1) 566). רשלנות שגרמה לאיחור בהגשת בקשת התיקון - אין בה כשלעצמה כדי להכשיל את הבקשה, כאשר היא נועדה להביא לדיון שאלה חיונית, וכאשר ברור כי לא יגרם נזק מהתיקון לצד שכנגד (רע"א 9/84 הנ"ל). אמנם הגשת הבקשה באיחור, לאחר שהתקיים קדם המשפט, מחייבת טעמים מיוחדים על מנת להיענות לה, והמבקש צריך להוכיח כי יגרם עיוות דין אם לא תתקבל הבקשה (י. זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית, עמ' 460; רע"א 3479/99 להב נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, תק-על 99(2) 649). אך גילויין המאוחר של העובדות העומדות ביסוד בקשת התיקון הוא טעם מיוחד המצדיק היעתרות לבקשה (רע"א 3479/99 הנ"ל, פיסקה 3). כך הם פני הדברים, גם אם גילוי מאוחר זה נבע מרשלנות.

8.         סיכומו של דבר: באיזון הראוי בין האינטרסים של הצדדים, נראה לי כי עדיף לנהוג בדרך שתביא לבירור של הסוגיות שהן באמת שנויות במחלוקת, בלא שייגרם למשיבה עיוות דין, למרות שהמבקש יכול היה להגיש את הבקשה קודם לכן.

9.         לפיכך, בקשת תיקון כתב התביעה מתקבלת. המשיבה רשאית להגיש כתב הגנה בתוך 30 יום. כמו כן רשאית המשיבה להגיש תצהירים משלימים או חוות דעת משלימות, ככל שאלו נדרשים על מנת להתייחס לנקודה נשוא התיקון, וזאת עד ליום 1.1.07. אין צו להוצאות.

10.      המזכירות תשלח העתק החלטה זו לב"כ הצדדים.

ניתנה היום ג' בחשון, תשס"ז (25 באוקטובר 2006) בהעדר הצדדים.