אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בש"א 10185/04

החלטה בתיק בש"א 10185/04

תאריך פרסום : 11/07/2005 | גרסת הדפסה
בש"א
בית המשפט העליון
10185-04
22/02/2005
בפני השופט:
אהרן ברק

- נגד -
התובע:
1. אליהו משה רון
2. פל-קל חברה להנדסה בע"מ

עו"ד ד' רוזנברג
עו"ד י' וולוובסקי
הנתבע:
1. ציון אברג'יל ואח'
2. קופת חולים מאוחדת
3. מ.ש מוצרי אלומיניום בע"מ
4. אריה - חברה לביטוח בע"מ
5. מדינת ישראל
6. עיריית ירושלים
7. הועדה המקומית לתכנון ובניה בעיריית ירושל
8. דן שפר
9. שמעון קאופמן
10. יעקב אדיב
11. אברהם עדי
12. דוד עדי
13. אורי ניסים
14. אפרים אדיב
15. טופ גן ורסאי ירושלים בע"מ
16. מחלוף ביטון
17. מ.ש.מ האליזה ירושלים בע"מ
18. הועדה המחוזית לתכנון ולבנייה מחוז ירושלי
19. המכון הלאומי לחקר הבניה
20. הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל
21. מכון התקנים
22. אורי פסח
23. היכל ורסאי בירושלים
24. שמעון רביבו
25. משה כהני
26. סהר ציון חברה לביטוח בע"מ
27. כלל חברה לביטוח בע"מ
28. מנורה חברה לביטוח בע"מ
29. לשכת המהנדסים האדריכלים והאקדמאים במקצוע
30. איגוד המהנדסים לבניה ותשתית בישראל
31. האגודה להנדסה אזרחית
32. מיקי בלילטי
33. מאיר בלילטי
34. שושנה עדי

עו"ד א' פוזנר
עו"ד ע' קריגל
עו"ד י' משיח
עו"ד א' קוזלובסקי
עו"ד א' סון
עו"ד א' לויט
עו"ד י' בניטה
עו"ד א' אקסלרד
עו"ד ע' מיכלין
עו"ד ד' גולדשטיין
עו"ד ע' שניצקי
עו"ד י' זריפי
עו"ד פ' נשיץ
עו"ד א' יוסף
עו"ד א' אמודאי
עו"ד נ' נחום
החלטה

בקשה לאיחוד הדיון בת.א. (מחוזי ירושלים) 6012/04 ובת.א. (מחוזי תל-אביב) 1298/02, לפי תקנה 7 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

1.        שני ההליכים שאיחודם מבוקש בבקשה זו הוגשו בעקבות הארוע הידוע כ"אסון ורסאי", בו התמוטטה (ביום 24.5.2001), בעיצומה של מסיבת חתונה, רצפתו של אולם ארועים שהיה ממוקם בקומה הרביעית במבנה בירושלים. כתוצאה מן ההתמוטטות נהרגו 23 אנשים ונפצעו מאות. כן חרב הבניין כולו, ועמו הקומות שמתחת לאולם הארועים, על תכולתן (להלן - הארוע). בעקבות הארוע הגישו (ביום 6.1.2004) 225 תובעים - פצועים ועזבונות ההרוגים (המשיבים 1) - תביעה רחבת-היקף לבית המשפט המחוזי בירושלים (ת.א. 6012/04) נגד שורה ארוכה של אנשים וגופים הנושאים, לטענת התובעים, באחריות לארוע (המשיבים 31-5). בין הנתבעים - מדינת ישראל ועיריית ירושלים, ועדות התכנון והבניה המקומית והמחוזית, הטכניון ומכון התקנים, בעלי "אולם ורסאי", מתכנניו ובוניו, חברות ביטוח וארגוני מהנדסים. כן נתבעו מפתח שיטת ה"פל-קל" והחברה ששיווקה מוצר זה. אלה האחרונים הם המבקשים בהליך שלפניי. תביעה זו מצויה כיום בעיצומם של הליכים מקדמיים מורכבים. במסגרתם, בין היתר, צורפו תובעים נוספים (ביניהם, המשיבה 2).

2.        כשנתיים קודם לכן (ביום 10.3.2002) הוגשה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב תביעה אחרת הקשורה לארוע (ת.א. 1298/02). זו הוגשה בידי חברת "מ.ש. מוצרי אלומיניום בע"מ" (המשיבה 3 בבקשה זו), שהחזיקה מפעל בקומת הקרקע ובקומת המרתף בבניין בו שכן "אולם ורסאי". על-פי התביעה, בעקבות הארוע אבד המפעל כליל. תביעה זו הוגשה אך נגד המבטחת של המפעל (המשיבה 4), בבקשה לתשלום סכומי ביטוח בגין הנזק שנגרם. המבטחת-הנתבעת הגישה, בתורה, הודעות צד ג' לצדדים נוספים (המבקשים, המשיבים 17-5 והמשיבים 34-32), בהם רבים מן הנתבעים בתביעה בירושלים. בעקבות זאת, באישור בית המשפט, צירפה המשיבה 3 (התובעת בתל-אביב) את כל אותם צדדי ג' גם כנתבעים ישירים בתביעתה. בתביעה בתל-אביב הוחלט, על-פי הסדר דיוני מוסכם, לפצל את ההליך, כך שראשית תידון שאלת הכיסוי הביטוחי (המחלוקת בין המשיבות 3 ו-4), ורק לאחר מכן תתברר החבות הישירה של יתר הנתבעים, בין כלפי המשיבה 4 (כצדדי ג') ובין כלפי המשיבה 3 (כנתבעים).

3.        לשתי התביעות משותפת, אפוא, קבוצה של חמישה-עשר נתבעים. אלה הם המשיבים 17-5, וכן שני המבקשים, אשר הגישו את הבקשה לאיחוד הדיון בשתי התביעות. הם מציינים, כי הן התביעה בירושלים והן התביעה בתל-אביב מעלות אותן שאלות יסודיות בדבר האחריות לארוע וחלוקתה בין האחראים השונים. לטענתם, נוכח היקף הפרשה וחשיבותה הציבורית, יש להימנע ככל הניתן ממצב בו תיתכנה פסיקות סותרות בשאלות אלה. איחוד הדיון יבטיח זאת, וכן יחסוך עלויות משמעותיות של התדיינות כפולה בשאלות מורכבות זהות. לכל הפחות מבוקש, כי יאוחד שלב הדיון העוסק בשאלת האחריות.

4.        מרבית המשיבים מתנגדים לבקשה. בכללם, התובעים בירושלים ובתל-אביב (המשיבים 1 ו-3), ורבים מן הנתבעים (המשיבים 5, 16, 17, 18, 21, 24, 25, 30, 32, 33). התנגדותם נובעת, ככלל, מטעמים דומים. כך, הם חולקים על הנחת המבקשים, כאילו שתי התובענות עוסקות ב"נושא אחד". הם מציינים, כי בעוד התובענה בירושלים עניינה תביעה נזיקית בגין נזקי גוף, הרי התובענה בתל-אביב היא ביסודה תביעה חוזית-ביטוחית בגין נזקי רכוש. לכן, לשיטתם, יסודות העילה שיצטרכו הוכחה בשתי התובענות שונים במהותם; ובכל מקרה אין חולק, שההתדיינות בין המשיבות 3 ו-4 בדבר תחולת חוזה הביטוח אינה נוגעת לצדדים להליך בירושלים. מטעם זה, הם מדגישים, החליט אף בית המשפט המחוזי בתל-אביב לפצל את הדיון, ולברר ראשית את שאלת הכיסוי הביטוחי. על רקע זה מציינים חלק מן המשיבים, כי אפשר שיהיה מקום לשקול את איחוד הדיון בשתי התובענות, אם וכאשר תגיע התובענה בתל-אביב לשלב בירור האחריות הנזיקית. המשיבים המתנגדים לבקשה מוסיפים, כי ההליך בירושלים הוא גדול ומסורבל במיוחד. בשל כמות התובעים והנתבעים בו, המבנה הדיוני שלו סבוך ביותר. בנסיבות אלה, איחודו עם התביעה הביטוחית המתנהלת בתל-אביב רק יכביד ויקשה. כן טוענים המשיבים כי הגשת הבקשה לאיחוד הדיון נגועה בשיהוי חמור, שלא הוצדק בנימוק ובתצהיר, וכי די בכך לדחות את הבקשה.

5.        משיבים אחדים תומכים בבקשה לאיחוד הדיון. בין אלה, הנתבעת המקורית בתביעה בתל-אביב (המשיבה 4), וכן המשיבים 8 ו-26. טעמיהם הם כטעמי המבקשים. המשיבים 19, 20 ו-27 הותירו את ההחלטה לשיקול דעת בית המשפט, בלא להביע עמדה. יתר הצדדים לא הגיבו לבקשה.

6.        לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובות לה, בתגובת המבקשים, וכן בחומר שצורף לטענות, באתי למסקנה כי מאזן הנוחות הכולל מצדיק קבלת הבקשה והוראה על איחוד הדיון בשתי התובענות. אמת, מדובר בשתי תובענות גדולות במיוחד, שיחייבו הליכים מורכבים ביותר של בירור עובדתי ומשפטי. במיוחד כך בכל הנוגע לתובענה בירושלים, בה מספר גדול מאוד של תובעים, הטוענים לנזקי-גוף שונים. צודקים גם המשיבים בטענתם, כי למחלוקת בין המשיבות 3 ו-4 בעניין הכיסוי הביטוחי, שנדונה בתל-אביב, אין דבר עם התביעה הנזיקית המתנהלת בירושלים. אולם על שיקולים אלה גוברת העובדה, שלשתי התובענות היבט משותף ממשי, הן במישור העובדתי והן במישור המשפטי. זהו ההיבט הנוגע לשאלת האחריות לנזקים שנגרמו בארוע, שהיא בסופו של יום השאלה העיקרית שצפויה להידון בשני ההליכים. גם אם אין חפיפה מלאה בין הסוגיות הנזיקיות הנדונות בשתי התביעות, הרי אין ספק שחלקים ניכרים מהבירור העובדתי שיידרש בשתיהן יהיו דומים מאוד, וכך גם היבטים משמעותיים של גזירת המסקנות המשפטיות. וכבר נקבע לא אחת, כי "די בכך שבין שתי תובענות קיימת השקה, גם אם לא חפיפה מוחלטת, בכדי לקבוע כי הן באותו נושא" (בש"א 574/98 אלמשנו נ' האפוטרופוס הכללי (לא פורסם)). בהתחשב בכך, ודווקא בשים לב למספר הגדול של בעלי הדין בכל אחת מהתובענות, להיקפן הכספי ולחפיפה הניכרת בזהותם של הנתבעים בהן, קיים היגיון - מבחינת שיקולי היעילות הדיונית ומניעתן של פסיקות סותרות - בשמיעה מאוחדת של התובענות. מסקנה זו מתחזקת נוכח העובדה שכל אותם צדדי ג' בתובענה בתל-אביב צורפו שם גם כנתבעים, כך שבכל מקרה לצורך הכרעה בהליך בתל-אביב (ולא רק בזה שבירושלים) תתחייב קביעת עובדות והסקת מסקנות בעניין האחריות לארוע. אלה ראוי שתעשנה במסגרת הליך אחד שירכז את מכלול הטענות ביחס לאותם נתבעים עיקריים. מבחינה זו, עדיף גם איחוד הדיון בשלב מוקדם יחסית, על-פני ניסיון להביא לאיחוד הדיון בהמשך הדרך, כאשר כל אחד מן ההליכים כבר יימצא בעיצומם של שלבי התדיינות שונים.

7.        המסקנה היא, כי דין בקשת האיחוד להתקבל. הערכאה בפניה ראוי לאחד את הדיון היא בית המשפט המחוזי בירושלים. בבית משפט זה מתנהלת, אמנם, התובענה המאוחרת מבין השתיים. אך תובענה זו היא המורכבת מבין השתיים (נוכח מספרם הרב של התובעים ואופי נזקיהם), והיא נמצאת כבר בעיצומם של הליכים מקדמיים סבוכים ויקרים. אין מקום לקטוע אותם אך כדי לחדשם בתל-אביב. התובענה בתל-אביב, לעומת זאת, מצויה רק בראשית בירור הסוגיה הביטוחית, והנזק שייגרם מהעברתה לבית המשפט בירושלים הוא פחות. המרחק בין תל-אביב לירושלים אינו גדול, כך שהפגיעה בצדדים להליך בתל-אביב (או בבאי כוחם) לא תהיה משמעותית. לשיקולי הנוחות של הצדדים נוסף גם השיקול בדבר מירב זיקות הפרשה, הנוטה בבירור לאזור ירושלים - שם התרחש הארוע, וממוקמים מרבית בעלי הדין והראיות.

8.        מחיר התועלת שבאיחוד הדיון יהיה בהכבדת הנטל הדיוני על בית המשפט המחוזי בירושלים. כדי להתמודד עם המורכבות הנוספת של ההליך שיתנהל בפניו, אפשר שיהיה מקום לקבוע הסדרים דיוניים שיבחינו בין בירור השאלה הביטוחית (ביחסים שבין המשיבות 3 ו-4) ובירור שאלת האחריות (המשותפת לכל בעלי הדין). כן יתכן שיהיה צורך בקביעת הסדרים נפרדים לעניין בירור נזקי הגוף ונזקי הרכוש. כל אלה מצויים בתחום סמכותו של בית המשפט המחוזי. חזקה כי יפעל בדרך שתפשט ותייעל את הדיון ככל הניתן, לרווחת הצדדים כולם.

אשר על כן, אני מורה כי הדיון בת.א. 1298/02 יועבר מבית המשפט המחוזי בתל-אביב לבית המשפט המחוזי בירושלים, ויאוחד שם עם הדיון בת.א. 6012/04. בנסיבות העניין לא יינתן צו להוצאות.

ניתנה היום, ‏י"ג אדר א, תשס"ה (22.02.05).

                                                                                                ה נ ש י א


העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ