אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק ברע 866/05

החלטה בתיק ברע 866/05

תאריך פרסום : 09/08/2007 | גרסת הדפסה
בר"ע
בית המשפט המחוזי ירושלים
866-05
22/09/2005
בפני השופט:
חנה בן-עמי

- נגד -
התובע:
פלוני
עו"ד א' דהוד
הנתבע:
1. אלמונית
2. פלונית - קטינה

עו"ד מיכאל הורוביץ
החלטה

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת ביה"מ לענייני משפחה בירושלים (כב' השופט ש' אלבז) בבש"א 58289/04, בה נדחתה בקשת המבקש לסלק על הסף את תביעות המשיבות בענין מזונותיה של משיבה 1 וכן משמורתה ומזונותיה של ילדתם המשותפת - משיבה 2 (להלן: הקטינה).

1.         המבקש והמשיבה 1 (להלן: המשיבה) נישאו זה לזו בנישואים אזרחיים ביום  13.9.99 ב.... כ"כ הם נישאו ביום 27.11.99 בבית הדין השרעי בירושלים.

2.         המבקש הינו אזרח..., נוצרי אנגליקני. הוא התאסלם בפעם הראשונה במרכז התרבותי בלונדון ביום 17.11.99 ופעם נוספת לפני בית הדין השרעי בירושלים ביום 26.12.99. לטענתו התאסלמותו היתה למראית עין בלבד ומכל מקום היא נועדה אך לאפשר לו לשאת את המשיבה לפי המסורת המוסלמית.

המשיבה בעלת אזרחות ישראלית ואמריקאית והיא מוסלמית מלידה.

3.         בני הזוג התגוררו ב... שב... ואף קנו שם נכסים. ביום 5.10.02, בהיותה בהריון מתקדם, הגיעה המשיבה לארץ, ככל הנראה כשבכוונתה לחזור ל... תוך שלושה שבועות. מכל מקום, היא לא עשתה כן, נשארה בארץ, וביום 15.11.02 נולדה הקטינה.

4.         ביום 13.05.04 הגישה המשיבה תביעות נגד המבקש בענין מזונותיה וכן  מזונות הקטינה ומשמורתה.

תביעות אלו עתר המשיב לדחות על הסף, מהטעמים דלקמן:

א.        המשיבה חטפה את הקטינה בעודה ברחם אימה ולכן על פי חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), התשנ"א-1991 (להלן: חוק אמנת האג) על ביה"מ להורות על החזרת הילדה ל..., שם יתבררו הסדרי המשמורת.

ב.         בחודש מאי 2004, לאחר שהתברר למבקש כי אין בכוונת המשיבה להחזיר את הקטינה, פנה לקונסוליה של ... ע"מ לפתוח בהליכים ע"פ אמנת האג. האם פתחה בהליכים משפטיים רק לאחר שגילתה פעולות המבקש.

ג.         על אף הימצאה של הקטינה בישראל מיום לידתה, זיקתה ל... לא נותקה מעולם ועל כן בית המשפט בירושלים מהווה "פורום בלתי נאות" לדון בענייני משמורת ומזונות הקטינה.

ד.         המבקש פתח בהליכים משפטיים ב... לפני פתיחת ההליכים בארץ ע"י המשיבה ועל כן על ביה"מ בארץ לכבד את ההליכים המתקיימים ב....

5.         ביה"מ, בהחלטה מנומקת היטב, דחה את טענות המבקש בכל הקשור למזונות ומשמורת הקטינה (אף כי קיבל את בקשתו בענין מזונות המשיבה), בקבעו כי כלל לא נפתח הליך ע"פ חוק אמנת האג שעה שגם המכתב לקונסול נשלח לאחר פתיחת ההליכים ע"י המשיבה. גם לגופו של ענין נקבע על ידו כי דין הבקשה להידחות משאין עובר יכול להיחשב לילד ע"פ חוק זה. יתירה מזאת, כך נקבע, בהתאם לפסיקת ביה"מ העליון, תכלית חוק אמנת האג הינה "כיבוי שרפות", בעוד בענין דנן טענת החטיפה הועלתה ע"י האב למעלה משנתיים לאחר מכן.

עוד מצא ביה"מ קמא שיש לו הסמכות הבינלאומית לדון במזונות הילדה. קביעה זו באה לאחר סקירה מקיפה של הפרשנויות הקיימות בפסיקה הישראלית לסעיף 76(2) ל חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962, הקובע כי " בתי המשפט בישראל מוסמכים... (2) לפעול לפי הפרק השני והשלישי לחוק זה בכל מקרה שהצורך לעשות כן התעורר בישראל".

בנוסף, קבע ביה"מ קמא כי ביה"מ כאן מהווה פורום נאות לדון בתביעות הקטינה וזאת לאור העובדה שמבחן מירב הזיקות קושר את הקטינה לארץ ולא ל.... יתר על כן, כפי שנקבע בצדק על ידו עקרון טובת הילד הינו עקרון החולש על דוקטרינת "הפורום הבלתי נאות" ועל עקרון כיבוד ההליכים, וגם בהתאם לעקרון זה ראוי שהדיון יתקיים דווקא בישראל.

לבסוף, נקבע כי ההליכים אותם פתח האב ב..., נפתחו לאחר שהאם כבר הגישה את תביעותיה בביה"מ בארץ, ועל כן, עקרון כיבוד הסמכויות אינו חל במקרה זה.

6.         לטענת המבקש טעה ביה"מ קמא בקביעותיו הן בענין תחולת חוק אמנת האג על עובר והן בקובעו שכלל לא הוגשה תובענה לפי חוק זה. לדידו היה על ביה"מ קמא להתייחס לטענות המבקש בבקשה לסילוק על הסף ובכתב הגנתו כאילו הוגשה תובענה.

עוד טוען המבקש כי טעה ביה"מ בקובעו שיש לו סמכות בינ"ל לדון בתיק. לטענתו הפרדת סמכות הדיון בין ביה"מ בישראל לענייני הקטינה וביה"מ ב... לענייני האם, רק תגרום להכבדה מיותרת על ההליכים.

בנוסף טוען המבקש שאין ביה"מ דנן יכול להוות פורום נאות שעה שאף אחד מהצדדים אינו בעל אזרחות ישראלית ושעה שלא הוכחה כל זיקה של הקטינה לארץ מלבד שהותה כאן מאז היוולדה.

ואף זאת - לטענת המבקש היה על ביה"מ קמא להיזקק לבחינת דתם של הצדדים ואם היה קובע שהמבקש אכן מוסלמי (דבר המוכחש על ידו), אזי היה עליו להעביר את הדיון לבית הדין השרעי, כפי שנקבע בהסכם שנחתם בין הצדדים לפני נישואיהם.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ