אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק ברע 841/06

החלטה בתיק ברע 841/06

תאריך פרסום : 23/07/2007 | גרסת הדפסה
בר"ע
בית המשפט המחוזי חיפה
841-06
16/01/2007
בפני השופט:
יצחק עמית

- נגד -
התובע:
דוידוביץ נדב
עו"ד מ. סטורזי
הנתבע:
בן נבט דרור
החלטה

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות בחדרה (כב' השופטת נילי פלד)  מיום 24.10.2006, לפיו נדחתה תביעת המבקש מחמת התיישנות.

1.         בשנת 1998 היה המבקש, יליד 1980, תלמיד כיתה י"ב בבית הספר אורט בנימינה במגמת אומנות. במסגרת הבחינה ופרויקט הגמר באומנות, צייר המבקש כ-15 תמונות שמן על בד (להלן: " התמונות"). התמונות הוצגו בבית הספר והיו אמורות להיות מוחזרות למבקש.  המשיב היה מורה לעיצוב פנים בבית הספר. 

ביום 19.6.1998 נגנבו התמונות מחדר המורים בבית הספר.

המבקש הגיש ביום 5.7.98 תלונה ראשונה במשטרה, אך לא נקב בה בשמו של המשיב.

המשיב נחקר כחשוד במשטרה כבר ביום 21.7.98 ובחקירה הוטח בו כי נראה מעמיס את התמונות למכוניתו, מה שהוכחש על ידי המשיב. עם זאת, עולה מהחקירה כי המבקש ידע, ככל הנראה, כבר באותו שלב שהמשיב הוא החשוד העיקרי, והא-ראיה שהמשיב נשאל מדוע הציע למבקש לשלם לו עבור התמונות, אם לא לקח אותן כטענתו.

ביום 25.5.1999 הוגש נגד המשיב כתב אישום בגין הגניבה. המשיב טען לזוטי דברים, וטען כי המבקש ממילא התכוון לתרום את התמונות לבית הספר.

לאחר שמיעת ראיות, הורשע המשיב בעבירה של גניבה, על פי הכרעת דין מיום 24.3.2005 (כב' השופטת פ. ארגמן). בגזר הדין שניתן ביום 19.4.2005. נגזרו על המשיב 8 חודשי מאסר על תנאי וקנס בסך של 2,000 ש"ח

2.         ביום 8.3.2006 הגיש המבקש תביעה אזרחית כנגד המשיב בבית המשפט לתביעות קטנות, וביקש לחייב אותו לשלם את שווי התמונות שנגנבו, בסכום אותו העריך בסך של 10,740 ש"ח. המבקש הגיש את פסק הדין הפלילי כראיה בהתאם לסעיף 42א' לפקודת הראיות [נוסח חדש] התשל"א-1971.

המשיב טען, בין היתר, כי התביעה התיישנה. בית המשפט קמא קיבל את טענת ההתיישנות של המשיב ודחה את התביעה. מכאן הבקשה לרשות ערעור.

3.         המבקש טען כי התביעה לא התיישנה, שכן עילת התביעה נוצרה לראשונה רק עם הרשעת המשיב במשפט הפלילי ביום 24.3.2005, וממועד זה חל מירוץ ההתיישנות. לטענת המבקש, עד להרשעתו של המשיב הוא לא ידע ולא יכול היה לדעת שהמשיב הוא שגנב את התמונות, ולכן "נעלמו מעיניו העובדות המהוות את עילת התובענה" כלשון סעיף 8 לחוק ההתיישנות התשי"ח-1958 (להלן: חוק ההתיישנות).

4.         סעיף 6 לחוק ההתיישנות קובע כי תקופת ההתיישנות מתחילה ביום שבו נולדה עילת התובענה. סעיף 8 לחוק קובע כי מועד תחילת מירוץ ההתיישנות יידחה, במידה ונעלמו מעיני התובע העובדות המהוות את עילת התובענה, מסיבות שלא היו תלויות בו ושאף בזהירות סבירה לא יכולה היה למנען, עד למועד שבו נודעו לתובע עובדות אלו. בפסיקה נקבע, כי זהות הנתבע מהווה אחת מהעובדות המהוות את עילת התובענה - ע"א 242/66 יעקובסון נ' גז פ"ד כא(1) 85 (1967); ע"א 244/81 פתאל נ' קופת חולים של ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל פ"ד לח(3) 673 (1984).

לעניין רמת הידיעה הנדרשת לרכיבי התביעה לצורך סעיף 8 לחוק ההתיישנות, נקבע בפסיקה המבחן הבא, היפה גם לענייננו  - ע"א 4114/96 המאירי נ' הכשרת הישוב חברה לביטוח פ"ד נב(1), 857, 865-866::

"...את אמת המידה בקביעת דרגת הוודאות המספקת לצורך הגשת תביעה (שהרי משעה סעיף 8 לחוק את מירוץ ההתיישנות עד ליום "שבו נודעו לתובע" העובדות המקימות את עילת התביעה) יש לגזור מדרגת הוודאות המספיקה להוכחת התביעה. ומאחר ודרגת הוודאות

להכרעה בתביעה עומדת על הטיית מאזן ההסתברויות, לא חייבת להיות דרגת הוודאות להגשת התובענה גבוהה מזו, כי אם נמוכה ממנה. מכאן, שאת הדיבור "נודעו לתובע" יש לפרש כידיעה שאיננה משוללת היגיון פנימי, ושיש לה אחיזה מינימלית במציאות...".

5.         בענייננו, כבר בסמוך לאחר מועד גניבת התמונות חשד המבקש כי המשיב הוא הגנב, כפי שעולה מחקירתו של המשיב במשטרה וכפי שעולה מהשאלה שנשאל לגבי הצעתו למבקש לשלם עבור התמונות. גם בסעיף 4 לבקשת הרשות לערער, לאחר תיאור עובדת הגניבה, מציין המבקש כי חשד במשיב.

לטעמי, די בכל אלו כדי להגיע למסקנה העובדתית, שכבר סמוך למועד הגניבה היו בידיעת המבקש העובדות המקימות את עילת התובענה, לרבות זהות המשיב-המעוול, לצורך הגשת התביעה האזרחית, ולכן יש למנות את מירוץ ההתיישנות החל ממועד הגשת התלונה כנגד המשיב, ולמיצער, מספר שבועות לאחר מכן, משנחקר המשיב במשטרה. 

המבקש המתין עם הגשת התביעה האזרחית עד להרשעתו של המשיב, על מנת שיתאפשר לו להגיש את פסק הדין המרשיע כראיה לכאורה לפי סעיף 42א' לפקודת הראיות, ושמא לייתר בכך את הצורך להוכיח את מעשה הגניבה.  ברם, אין בהליך הפלילי כדי לעצור את מירוץ ההתיישנות והיה על המבקש להגיש את התביעה האזרחית ללא קשר להליך הפלילי.

למיצער, משהבחין המבקש כי עומדת לחלוף תקופת ההתיישנות וטרם ניתן פסק הדין הפלילי, יכול היה להגיש את תביעתו האזרחית, ולבקש מבית המשפט לעכב ההליכים עד למתן הכרעת הדין בפלילי. במקרה כאמור, היה בית המשפט שוקל הבקשה לגופא על פי השיקולים הצריכים לעניין - רע"א 854/97 לופטין נ' מוניקה תכשיטים בע"מ, דינים עליון נג 127 (1997).

6.          סופו של דבר, שעילת התביעה נוצרה בסמוך לאחר 19.6.98, ולמבקש נודע על זהות המשיב כחשוד העיקרי כבר בחודש 7/98 או בסמוך לכך, בעוד שהתביעה הוגשה ביום 8.3.2006, לאחר שחלפו למעלה משבע שנים, כך שדין טענת ההתיישנות להתקבל.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ