אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק ברע 247/07

החלטה בתיק ברע 247/07

תאריך פרסום : 23/07/2009 | גרסת הדפסה
בר"ע
בית דין ארצי לעבודה ירושלים
247-07
05/06/2007
בפני השופט:
ורדה וירט - ליבנה

- נגד -
התובע:
קה"ל - קרן השתלמות לעובדים בע"מ
הנתבע:
1. ההסתדרות הרפואית בישראל
2. ד"ר אברוטיס אולג ואח'

החלטה

בית הדין הארצי לעבודה

ברע000247/07

   
 

קה"ל - קרן השתלמות לעובדים בע"מ                                           המבקשת

1.      ההסתדרות הרפואית בישראל

2.      ד"ר אברוטיס אולג ואח'                                                       המשיבים

בפני השופטת ורדה וירט - ליבנה

ה ח ל ט ה

1.      לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין האזורי לעבודה בירושלים (השופטת דיתה פרוז'ינין, בש"א 2060/06 בתיקים עיקריים עב 1531/06, עב 1680/06) מיום 26.2.2007 אשר דחתה בקשת המבקשת למחיקת המשיבה 1 על הסף מחמת העדר סמכות עניינית.

2.      ואלה העובדות לכאורה, הצריכות לענייננו, כעולה מהחומר שבפני:

ההסתדרות הרפואית בישראל (להלן: הר"י) וקבוצת רופאים שעבדו בבית החולים "ביקור חולים" להלן: הרופאים) הגישו שתי תביעות כנגד קה"ל - קרן השתלמות לעובדים בע"מ (להלן: קה"ל), בהן נטען, בין היתר, כי בית החולים לא העביר לקה"ל במשך תקופה ארוכה את התשלומים הסדירים עבור הרופאים וכי קה"ל נהגה ברשלנות ולא נקטה בהליכים המחוייבים להגנה על עניינם.

בתביעה שהגישה קה"ל נגד בית החולים (עב 1668/00) בשל אי העברת התשלומים אליה, הגיעו הצדדים להסדר אשר קיבל תוקף של פסק דין. תוקפו ומעמדו של הסדר זה שנויים במחלוקת בין הצדדים בהליך המתנהל בפני בית דין קמא.

במסגרת כתב ההגנה שהגישה, טענה קה"ל, בין השאר, כי מדובר בתובענה כנגד קופת גמל, כמשמעה בחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958 המצויה בגדר סעיף 24(א)(3) לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969 (להלן: החוק), הקובע כי תובענה מסוג זה יכולים להגיש " חברים (בקופת הגמל) או חליפיהם בלבד". לטענתה, הר"י הינה ארגונם היציג של הרופאים ולא חליפתם, ומשכך לא מתקיים מבחן זהות הצדדים הקבוע בסעיף 24(א)(3) לחוק. כמו כן, לטענת קה"ל, הר"י אף אינה יכולה להצטרף כצד לתביעה מכוח סעיף 30(ב) לחוק, הואיל והוראות סעיף זה מקנות לארגון עובדים זכות להתייצב להליך רק כאשר עולה שאלה של פרשנות הסכם קיבוצי שהארגון הוא צד לו. משכך, טענה קה"ל על הר"י להימחק מכתב התביעה מחמת היעדר סמכות עניינית.

בית דין קמא דחה את טענת קה"ל, וקבע כי גם אם אין מדובר בפרשנותו של הסכם קיבוצי, ארגון העובדים היציג הינו צד נכון ונחוץ בתביעה וצירופו מסייע לברר את כל השאלות השנויות במחלוקת ומאפשר לבית הדין לראות את התמונה במלואה. בנוסף, קבע בית הדין קמא כי להר"י  שמורה הזכות להתייצב בהליך גם על-פי סעיף 30(ב) לחוק. זאת, באשר במערכות יחסי עבודה, יש מקום לא אחת לראות בגופים ציבוריים כמו ועדי עובדים, ארגוני עובדים ומעבידים, "עותרים ציבוריים".

3.      במסגרת בקשת רשות הערעור, טוענת קה"ל כי סמכות בית הדין הינה סמכות מוגדרת ומתוחמת במסגרת חלופות סעיף 24 לחוק, וכי עניין שאינו בא בגדרה של אף אחת מחלופות אלה, אין לבית הדין לעבודה סמכות לדון בו.

לגישתה, מדובר בהחלטה עקרונית שמשמעותה היא כי לארגון העובדים נתונה הזכות להיות צד לכל הליך שיפוטי באשר הוא ובלבד שמי מחבריו הינו בעל דין באותו הליך.

במסגרת בקשת רשות הערעור מציינת קה"ל כי בית הדין קמא הכריע במסגרת ההחלטה מושא בקשה דנא, אף בטענת העדר הסמכות המקומית ביחס לכמה מן הרופאים, וזאת חרף הודעתה לבית דין קמא על כי אינה עומדת על טענתה זו.  יוטעם, כי לגופו של עניין, אין קה"ל מבקשת את התערבותו של בית דין זה בסוגיה זו.

בתגובתה לבקשת רשות הערעור ולהסדר שהצעתי בהחלטתי הקודמת, טוענת הר"י כי היותה צד ישיר בתובענה נכון וראוי, הן משום שצירופה חיוני להכרעה יעילה ושלמה בשאלות שבמחלוקת, והן משום שטענתה כי אין תוקף להסכמים שנחתמו מעמידה לה עילת תביעה ישירה כנגד קה"ל.  יחד עם זאת, מבקשת הר"י כי ככל שבית דין זה יבחן את האפשרות שהר"י תצטרף כמתייצבת לדיון הרי שיהיה זה באופן שיאפשר לה למצות את יומה בבית הדין גם מבחינת הכלים הפרוצדוראליים לבירור טענותיה.

4.      לאחר שעיינתי בכלל החומר שהובא בפני במסגרת בקשת רשות הערעור, לרבות תשובת המשיבה, אני מחליטה שלא להיעתר לבקשה ולא ליתן רשות ערעור.

5.      בית דין זה פסק בעבר, כי " מערכת המשפט אינה כבולה עוד רק לצדדים שיש להם ריב - lis ...  בתי המשפט סוברים כי על מנת לבחון עילות באופן רחב יש להרחיב את זכות העמידה גם כנגד מי שאין לו lis במובן הצר. אכן בית הדין מצרף צדדים שלישיים על מנת לברר את העילה שבפניו במלואה... סדרי הדין אינם אך כללים פורמליים. הם כלי שרת הבא לעזור למערכת המשפט לדון בדין המהותי. לכן הן מאפשרות שלא למחוק צד שנוכחותו בבית הדין דרושה כדי לאפשר לבית -הדין לפסוק ולהכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה או להוסיף צד כזה לדיון..."

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ