אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק ברע 2123/07

החלטה בתיק ברע 2123/07

תאריך פרסום : 07/06/2009 | גרסת הדפסה
בר"ע
בית המשפט המחוזי חיפה
2123-07
23/11/2007
בפני השופט:
יצחק עמית

- נגד -
התובע:
אניס עבדאללה ובניו בע"מ
עו"ד פואד חיר ואח'
הנתבע:
מועצה מקומית כסרא סמיע
עו"ד ניזאר ג'ובראן
החלטה

בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית משפט השלום בקריות (כב' השופט ערן נווה)  מיום 9.9.2007, בה נתקבלה בקשת המשיבה לביטול עיקול ולחיוב המבקשת בהפקדת ערובה לפי תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד-1984.

1.         בשנת 2003 הגישו המבקשת ושניים נוספים תובענה כספית בסך 1.2 מיליון ש"ח, נגד המשיבה ו-137 נתבעים נוספים. לטענת המבקשת, היא ביצעה עבור המשיבה והנתבעים (תושבים בכפר) עבודות תשתית של חיבור כבישים לחצרות בתים פרטיים בכפר, ולא שולמה לה מלוא התמורה בגין העבודות.

המשיבה טענה להגנתה כי התמורה המלאה בגין העבודות שהזמינה שולמה, וכי ככל שהמבקשים ביצעו עבודות פרטיות, החורגות מהתוכניות, הדבר נעשה ביוזמתם ובהזמנת בעלי הדירות בכפר, ואין מדובר בעבודות שהוזמנו על ידה.

2.         עם הגשת התביעה, הגישה המבקשת בקשה לעיקול זמני על כספי המשיבה באוצר השלטון המקומי. בקשה זו נדחתה על ידי כב' הרשם מוראני, אולם ביום 27.1.2004 נהפכה על ידי כב' סגנית הנשיא א. בית נר, במסגרת ערעור שהוגש על ההחלטה, וניתן עיקול עד לסך של 1 מליון ש"ח. בקשת רשות ערעור שהגישה המשיבה לבית המשפט המחוזי נדחתה בכפוף לכך שהמבקשת תפקיד ערבות להבטחת הוצאות המשיבה בסך 150,000 ש"ח (כב' השופטת בר-זיו).

3.         ויהי לאחר הדברים האלה הוגשה ביום 25.9.2006 חוות דעת של מומחה מהנדס שמונה מטעם בית המשפט (להלן: חוות הדעת"). בחוות הדעת התייחס המומחה לעבודות שביצעה המבקשת ולקשר שלהן אל המשיבה וקבע, כי העבודות בוצעו בתחום שטחים פרטיים ולא בתחום השטח הציבורי. בנוסף נקבע כי היקף העבודות שבגינן לא שולמה למבקשת תמורה עומד על סך 587,813 ש"ח, וכי הסכום שנתבע עומד על סך 866,512 ש"ח.

בעקבות חוות הדעת, הגישה המשיבה ביום 22.10.2006 בקשה לעיון מחדש ולביטול צו העיקול הזמני. לטענת המשיבה, מדובר במועצה שמצבה הכלכלי איתן ויציב, התנהלותה התקציבית טובה ומבוקרת וכי בעקבות העיקול נאלצה לקחת הלוואה. המשיבה טענה, כי חוות הדעת מוכיחה שחלקה של המשיבה בחוב הינו זניח אם לא אפסי, וכי שינוי נסיבות זה מצדיק ביטול העיקול. לבקשה צורף תצהיר של גזבר המועצה וכן מסמכים ונספחים.

4.         ביום 14.12.2006 ולאחר שקיבל את תגובת המבקשת, החליט בית משפט קמא על ביטול העיקול. לבקשת המבקשת, החלטה זו עוכבה, לאור העובדה שלא התקיים דיון בבקשה ולאור טענתה כי נפלה טעות חישובית בחוות הדעת, וכי בתיאור הסכום הנתבע נשמט סכום של 352,581 ש"ח. המבקשת טענה כי הדבר שומט את הבסיס מתחת לטענת המשיבה, כי מדובר בחוב נמוך מזה שנתבע.

ביום 10.1.2007 התקיים דיון בבקשה אליו התייצבו מזכיר וגזבר המשיבה (המצהיר מטעמה) והמבקש בעצמו. בדיון טענו הצדדים וגזבר המשיבה ולאחר מכן השלימו טענותיהם בכתב. כעולה מפרוטוקול הדיון, המבקשת לא בקשה לחקור את המצהיר מטעם המשיבה.

5.         ביום 15.1.2007 ניתנה החלטת בית משפט קמא בה נקבע, כי על מנת לקבל החלטה סופית בעניין ביטול העיקול, על המומחה להשיב על שתי שאלות הבהרה: האחת, האם נפלה טעות סופר בחוות הדעת. השניה, האם נכון יהיה להבין מחוות הדעת כי הסכומים שטרם שולמו למבקשת הינם עבור עבודות פרטיות. ביום 14.2.2007 השיב המומחה כי לצורך בירור האפשרות שנפלה טעות סופר, עליו לקיים ישיבה עם הצדדים, וכי באשר לאופי העבודות - הרי שמירב העבודות המרכיבות את החוב הן באופיין פרטיות.

6.         ביום 27.3.2007 ועל בסיס תשובת המומחה, החליט בית משפט קמא על ביטול העיקול. בהחלטה נקבע, כי די בתשובת המומחה לפיה מרבית העבודות מהן מורכב החוב נעשו בשטחים פרטיים, על מנת לקבוע כי אין ראיות לכאורה לקיומה של עילת תביעה. עוד נקבע, כי לאור מאזן הנוחות ומצבה הכלכלי של המשיבה, אין חשש כי יהיה קושי לגבות את החוב, באם תתקבל התביעה.

7.         על החלטה זו הגישה המבקשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי.

8.         ביום 29.3.2007 נתן המומחה את תשובתו הסופית לשאלות בית המשפט, וקבע כי למעט שתי עבודות ששוויין 24,000 ש"ח, הרי שכל יתר העבודות המרכיבות את התביעה הן במהותן פרטיות. עוד קבע המומחה כי מרבית העבודות המרכיבות את הסכום בסך 352,581 ש"ח, שהושמט מחוות דעתו כסכום הנתבע, הן עבודות בשטחים פרטיים ולא עבודות ציבוריות.

ביום 21.6.2007 ולאור ההחלטה בדבר ביטול העיקול ובקשת המשיבה לחייב את המבקשת בערובה לשלום הוצאות בהתאם לתקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד-1984, הורה בית משפט קמא על הפקדת ערבות של המבקשת בסך של 20,000 ש"ח.

9.         ביום 2.7.2007 ניתנה ההחלטה בבר"ע שהגישה המבקשת על ידי כב' השופטת וסרקרוג. בהחלטה נקבע, כי מאחר שהקביעה בדבר ביטול העיקול ניתנה לפני שנתקבלו תשובות המומחה לשאלות ההבהרה, יש לקיים דיון נוסף בבית משפט השלום לאור תשובות המומחה ותוך בחינה עניינית יותר, של מהות קביעת המומחה לקיומן של עבודות פרטיות. עוד הבהיר בית המשפט המחוזי דעתו, כי ככלל, הפחתת סכום החוב איננה מייתרת הטלת עיקול או השארת עיקול על כנו. בנסיבות אלו, החליט בית המשפט המחוזי לעכב ההחלטה בדבר ביטול העיקול עד למתן החלטה אחרת על ידי בית משפט השלום.

10.        בהתאם להחלטה בבר"ע, התקיים ביום 6.9.2007 דיון בפני בית משפט קמא בו העלו הצדדים טענותיהם, לאור תשובת המומחה לשאלות ההבהרה.

ביום 9.9.2007 ניתנה החלטת בית משפט קמא נשוא הבקשה שבפני. בהחלטה נקבע, כי תשובות המומחה לא שינו את המצב המשפטי כפי שהובהר בהחלטה המבטלת את העיקול מיום 27.3.2007. בית המשפט חזר על קביעתו כי משהובהר שמרבית העבודות המרכיבות את החוב הנתבע הן פרטיות, קיימת בעיה לעילת התביעה של המבקשת נגד המשיבה. כן, חזר וקבע בית המשפט כי משלא נסתרה הצהרת המשיבה כי מצבה הפיננסי טוב, מתקיים שינוי הנסיבות גם לגבי מאזן הנוחות. בית המשפט חזר ואישר את החלטתו לעניין הפקדת ערבות המבקשת להבטחת הוצאות המשיבה בסך של 20,000 ש"ח.

11.        בבקשה שבפני, המנוסחת באופן מסורבל, טענה המבקשת כי טענת המשיבה לעבודות פרטיות מהווה הרחבת חזית, ועל כן אין לסמוך עליה כנימוק לביטול העיקול. עוד טענה המבקשת, כי בית משפט קמא לא אפשר חקירת המצהיר מטעם המשיבה ולא קיים דיון בבקשה לביטול עיקול, בניגוד להנחיית בית המשפט המחוזי. לגישת המבקשת, בית משפט קמא ביטל את העיקול בהסתמך על טעות חישובית בחוות הדעת, בגינה סבר כי סכום החוב נמוך, ואולם גם כאשר הטעות תוקנה והתברר כי סכום החוב אינו נמוך, חזר בית משפט קמא על החלטתו לביטול העיקול.

עוד מלינה המבקשת על חיובה בהפקדת ערובה לפי תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי ללא כל יסוד.

12.        דין הבקשה להדחות ללא תשובה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ