אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק ברע 2113/07

החלטה בתיק ברע 2113/07

תאריך פרסום : 23/06/2009 | גרסת הדפסה
בר"ע
בית המשפט המחוזי חיפה
2113-07
18/11/2007
בפני השופט:
יצחק עמית

- נגד -
התובע:
זורנקו יורי
עו"ד גיל גולדרייך
הנתבע:
קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים
עו"ד שור ואח'
החלטה

בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית משפט השלום בחיפה (כב' השופט שלמה לבנוני) מיום 14.8.07 בת"א 9699/00.

1.         בבית משפט קמא נדונה בקשתו של המבקש כנגד המשיבה על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: " חוק הפצויים"). קיימת מחלוקת בשאלת החבות, והמשיבה כפרה בכך שהמבקש נפגע בתאונת דרכים. ראיות התובע נשמעו כבר במלואן ואף הנתבעת כבר הביאה את ראיותיה. הבקשה דכאן נסבה על שני נושאים.

            חשיפת ראיות המשיבה

2.         המבקש עתר כי המשיבה תחשוף בפניו ראיות שנאספו על ידי החוקר מטעמה - הודעה שנגבתה מבתו של המבקש, והודעה שנגבתה מפלונית שמסרה תצהיר מטעמו של המבקש, אך בסופו של יום לא הובאה על ידו לעדות.

בית משפט קמא עיין בחומר שנתבקש, ומצא כי לא רק שאין בחומר כדי להועיל למבקש אלא יש בו אף כדי להזיק לעניינו. מכל מקום, משלא עשתה המשיבה שימוש בחומר שנתבקש, לא התיר בית המשפט את העיון בחומר.

על כך נסבה הבקשה שבפני.

3.         דין הבקשה להדחות מן הטעם שמדובר במסמכים שהוכנו לקראת משפט, שהחסיון לגביהם הוא מוחלט, בכפוף להלכת המטרה הדומיננטית - רע"א 1412/94 הסתדרות מדיצינית הדסה עין כרם נ'  עפרה גלעד, פ"ד מט(2) 516 (1995). משלא ביקשה המשיבה לעשות שמוש בחומר בכל שלב של הדיון, אין להדרש להלכת רע"א 4249/98 סוויסה נ' הכשרת היישוב בע"מ פ"ד נה(1) 515 (1998), שעניינה דחיית המועד לעיון במסמכים שבעל דין עומד לעשות בהם שמוש במהלך המשפט. להבחנה בין הלכה זו לבין חסיון מסמכים לקראת משפט, ראה, לדוגמה, ת.א. (מחוזי חי') 704/03 בש"א 4078/06 שירביט חברה לביטוח בע"מ נ' מפרם סוכנויות (1999) בע"מ (ניתן ביום 24.4.2006).

            על אחת כמה וכמה, לאחר שבית המשפט עיין בחומר, בהתאם לסמכותו לפי תקנה 119, ומצא כי אין בו כדי להועיל למבקש.

מינוי מומחה רפואי 

4.         המבקש עתר למינוי מומחה רפואי שיקבע אם הוא כשיר למסור עדות. הבקשה  נדחתה על ידי בית משפט קמא מן הטעם שהיה על המבקש להגישה לפני הבאת ראיותיו  ו" עתה עבר זמנה בטל קורבנה. ועם זאת, יכול שלנוכח הנתונים שבפני אוכל להכריע, ככל שיהא בכך צורך, האם אכן התובע היה מסוגל או לא היה מסוגל למסור עדות".

גם על החלטה זו נסבה הבקשה שבפני.

המבקש טען כי נוכח מצבו הנוירולוגי הקשה, אין באפשרותו לזכור פרטים על אירוע התאונה ולכן נבצר ממנו להגיש תצהיר עדות ראשית על האירוע. בשעתו הגיש על כך הודעה לתיק בית המשפט וצירף להודעה מסמכים רפואיים. ברם, נוכח הערת בית משפט קמא כי אי התייצבותו למתן עדות עשויה להזקף לחובתו, טען המבקש כי היה על בית המשפט למנות מומחה בתחום הנוירולוגי, שיחווה דעה בענין שיעור נכותו הצמיתה וגם לגבי יכולתו הקוגנטיבית למסור עדות או תצהיר עדות ראשית בנוגע לנסיבות התאונה.

5.         סעיף 6א לחוק הפצויים קובע כי המומחה " יחווה דעתו בעניין הנכות הרפואית של נפגע, או בכל נושא רפואי אחר, לרבות דרכי שיקומו של הנפגע... ". לעיתים, ניתן להורות על מינוי מומחה רפואי לצורך הוכחת עצם אירוע התאונה - בר"ע (מחוזי-חי') 1428/05 פורת נ' הפניקס חברה לבטוח בע"מ (פורסם בנבו, 25.1.2006) והאסמכתאות שם. שאלה נכבדה היא, אם יש מקום למינוי מומחה רפואי בשאלה הקשורה ליכולתו של הנפגע למסור עדות, כמו במקרה שבפנינו.

נוכח לשונו הרחבה של סעיף 6א, דומה שהדבר אפשרי. לטעמי, כאשר אין מחלוקת כי האירוע מהווה תאונת דרכים, הפרקטיקה הראויה היא, להורות למומחה שהתמנה לחוות דעתו אם הנפגע מסוגל למסור עדות. לא אקבע מסמרות בנושא זה, מאחר שבמקרה דנן, החבות שנויה במחלוקת, ועדיין לא נתברר אם המבקש אכן נפגע בתאונת דרכים. כל עוד המחלוקת בנושא החבות תלויה ועומדת, אין בשלב זה מקום למנות מומחה רפואי לפי הוראות חוק הפיצויים. פרקטיקה מקובלת היא, כי כאשר צדדים חלוקים בשאלה אם אירוע מסויים מהווה תאונת דרכים אם לאו, בית משפט דוחה את החלטתו למינוי מומחה, עד אשר תוכרע המחלוקת. במקרה שבפנינו, בית משפט קמא טרם הכריע אם המבקש נפגע בתאונת דרכים, וכל עוד לא הוכרעה המחלוקת, היה על המבקש להמציא חוות דעת של מומחה מטעמו בדבר כשירותו ליתן עדות. 

בנוסף, וכפי שציין בית משפט קמא בהחלטתו, הבקשה הוגשה באחור, והיה מקום להגישה עוד לפני שהמבקש החל בהבאת ראיותיו. לכך יש להוסיף, כי בית משפט קמא אף ציין בהחלטתו כי ייתכן שלא יידרש כלל למומחה כדי להכריע בנושא כשירותו של המבקש ליתן עדות.

6.         לאור האמור לעיל ומכוח סמכותי לפי תקנה 406(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, אני דוחה את הבקשה על שני ראשיה ללא צורך בתשובת המשיב. מאחר שלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות. הפקדון שהופקד יוחזר למפקידו.

ניתנה היום ח' בכסלו, תשס"ח (18 בנובמבר 2007) בהעדר הצדדים.                                                                                

י. עמית, שופט

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ