אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק ברע 1266/06

החלטה בתיק ברע 1266/06

תאריך פרסום : 18/12/2007 | גרסת הדפסה
בר"ע
בית המשפט המחוזי נצרת
1266-06
17/06/2007
בפני השופט:
הנשיא מנחם בן-דוד

- נגד -
התובע:
חברת החשמל לישראל בע"מ - מחוז הצפון
הנתבע:
גראנץ לאוניד
החלטה

ביום 12/11/2006 הגיש המשיב כתב תביעה נגד המבקשת וזאת לאחר שזו ניתקה את אספקת החשמל לדירת מגוריו של המשיב, הנמצאת בעיר עפולה. בכתב התביעה עתר המשיב לצו עשה. בד בבד הגיש המשיב בקשה לצו עשה זמני (בש"א 6355/06) וביקש לחייב את המבקשת לחדש את זרם אספקת החשמל, עד לבירור תביעתו.

בית המשפט קמא הורה על המבקשת, בהחלטתו מיום 12/11/2006, במסגרת צו עשה זמני שהוציא, לחדש את זרם החשמל בכפוף להפקדת פקדון, ע"י המשיב, ע"ס 1500 ש"ח וכן נקבע דיון במעמד הצדדים. ביום 21/11/2006 התקיים דיון, במעמד שני הצדדים. כל צד פרש את טענותיו ולאחר שהצדדים לא הגיעו כדי הסכמה קבע בית המשפט קמא כי יש להותיר את הצו, הארעי-זמני, על כנו וזאת עד לשמיעת התיק העיקרי. כמו כן הורה בית המשפט קמא כי על המבקש להמשיך ולשלם, את חשבונות החשמל, בגין צריכת החשמל, בדירתו הפרטית, במועדם.

על החלטה זו הוגשה הבקשה דנן. לפני שנבחן את טענות הצדדים אקדים ואפרט את הרקע לפעולת המבקשת; בין הצדדים נחתמו במועדים שונים, חמישה חוזי צרכנות. ארבעה חוזי צרכנות התייחסו למקומות שהם בתי עסק, אשר הפעיל המשיב, והחוזה החמישי הינו חוזה לאספקת חשמל לדירתו הפרטית שם הוא מתגורר עם בני משפחתו.

לאחר שהוא חדל לנהל את עסקיו וחדל לצרוך חשמל שם נותרה למשיב יתרת חוב, בגין ארבעת חוזי הצרכנות הראשונים, בסך 33,599 ש"ח. לאחר שהמבקשת היתרתה בו כי עליו לשלם את חובו, ולאחר שהחוב לא שולם, הפסיקה המבקשת את אספקת החשמל לדירתו הפרטית של המשיב וזאת בהתאם לנוהלי עבודתה.

בבקשה המונחת לפני, חוזרת המבקשת על טענותיה, כפי שטענה בבית המשפט קמא, ומוסיפה וטוענת כי מדובר בחוב כספי, של המשיב למבקשת, כאשר המשיב אינו מתכחש, לחוב עצמו, אם כי טוען כנגד חוקיות ההליך לפיו "העבירה" המבקשת חוב, ממקום צרכנות עסקי למקום צרכנות פרטי, שבו לא הייתה כל יתרת חוב ובגין חוב זה ניתקה את אספקת החשמל. המבקשת מרחיבה ומפרטת בנוגע לסמכותה, על פי דין, לבצע את פעולת הניתוק. כמו כן טוענת המבקשת כי היה מקום להתנות את המשך קיום הצו בהפקדת ערבות או ערבון כספי בסכום משמעותי. המשיב, מנגד, חוזר על טענותיו, כפי שטען בביהמ"ש קמא, ומוסיף וטוען כי מדובר בהפרה יסודית של החוזה וטענות נוספות.

לאחר עיון בבקשה ובתגובה לה וכן עיון בתיק בית המשפט קמא, ולאחר שקילת כלל נסיבות הענין, אני מחליט לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה. עשיתי כן לאחר שניתנה למשיב הזדמנות להביע עמדתו גם בנושא זה.

אינני רואה, את פני הדברים, עין בעין, עם בית המשפט קמא; תקנה 362 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, קובעת את סמכותם של בתי המשפט להורות על מתן סעדים זמניים ומכאן שהיא חלה גם בענייננו. למען שלמות הדיון, אביאה בשלמות:

362 . בקשה לסעד זמני

" (א) הוגשה בקשה למתן סעד זמני במסגרת תובענה, רשאי בית המשפט ליתן את הסעד המבוקש, אם שוכנע, על בסיס ראיות מהימנות לכאורה בקיומה של עילת התובענה ובקיום התנאים המפורטים בהוראות המיוחדות בפרק זה, הנוגעים לסעד הזמני המבוקש.

(ב) בהחלטתו בדבר מתן הסעד הזמני, סוג הסעד, היקפו ותנאיו, לרבות לענין הערובה שעל המבקש להמציא, יביא בית המשפט בחשבון, בין שאר, שיקולים אלה:

(1) הנזק שייגרם למבקש אם לא יינתן הסעד הזמני לעומת הנזק שייגרם למשיב אם יינתן הסעד הזמני, וכן נזק שעלול להיגרם למחזיק או לאדם אחר;

(2) אם הבקשה הוגשה בתום לב ומתן הסעד צודק וראוי בנסיבות הענין, ואינו פוגע במידה העולה על הנדרש."

כאמור לעיל, בית המשפט, נדרש לבחון את עילת התביעה  ואת הראיות התומכות בקיומה וכמו כן נדרש, בית המשפט, לקיים את האיזון הראוי בין האינטרסים המנוגדים של הצדדים. ברע"א  8420/96 דן מרגלית נגד משכן בנק הפועלים למשכנתאות בע"מ פ"ד נא(3) 798), נאמרו מפי המשנה לנשיא השופט שלמה לוין, הדברים הבאים:

11." המפנה חל עם חקיקת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, שהכיר בזכות הקנין כזכות חוקתית (סעיף 3), והסב את תשומת הלב גם לשיקולים שעל בית המשפט לשקול בבואו לתת צו זמני; ובמה נשתנה לענין זה צו זמני מסעד סופי?

שהצו הזמני, שניתן מעצם טבעו, שלא על יסוד ראיות מלאות, עשוי לפגוע שלא כדין בקניינו של הנתבע, בעוד שהסעד הסופי ניתן לאחר בירור מלא של זכויות בעלי הדין; גברה ההכרה שבתי המשפט נדרשים ליתר זהירות מאשר בעבר במתן צווים זמניים, וכמו בסוגיות אחרות, נדרשים עתה בתי המשפט לערוך איזון בין האינטרס של התובע שהנתבע לא יכשיל בתקופת הביניים שעד למתן פסק הדין את ביצועו, לבין האינטרס של הנתבע שזכות קניינו לא תיפגע יתר על המידה על יסוד תשתית ראייתית בלתי מלאה (...)".

בהחלטת בית המשפט קמא, מיום 12/11/2006, לא נבחנה זכותו הלכאורית של המשיב, וגם לא נבחנה, לגופו של ענין, עילת התביעה. גם בהחלטה, אשר התקבלה בתום הדיון, במעמד הצדדים, אשר התקיים ביום 21/11/2006, לא נבחנה עילת התביעה לאשורה אלא רק אושרר הצו הזמני ונראה כי מקומו של האיזון, בין האינטרסים המנוגדים של הצדדים, נפקד. למען שלמות הדיון אוסיף ואומר כי בדיון אשר התקיים ביום 29/4/2007, הגיעו הצדדים להסכמות עובדתיות, והגדירו את המחלוקת בינהם באופן הבא:  "האם רשאית או זכאית הנתבעת להעביר את החוב הרשום על שמו של התובע בארבעת חוזי הצרכנות העיסקיים לחוזי הצרכנות הביתי של התובע ולנתק את החשמל מביתו של התובע בגין אי תשלום אותו חוב, אחרי שנודע לתובע ונשלחו לו התראות בגין אותו חוב". (סעיף 7 בעמ' 3 לפרוטוקול מיום 29/4/2007). מעיון בתיק בית המשפט קמא עולה כי הצדדים הגישו, תצהירי עדות ראשית ובית המשפט קמא עומד, בעתיד הקרוב, לפסוק את הדין.

מבלי להביע כל עמדה, לגופו של ענין, באשר לסיכויי קבלת תביעת המשיב, ברי כי הסוגיה דנן הינה מורכבת ולו רק בשל אופיה המורכב של חברת חשמל - שהיא מונופול בתחומה ומהווה גוף דו מהותי אשר דיני המינהל הציבורי, חלים עליה, באופן חלקי. יפים הדברים שאמר השופט ברק (כתוארו אז) בבג"צ 731/86 מיקרו דף נ' חברת החשמל לישראל בע"מ פ"ד מא(2) 449, בעמ' 463 על מהותה של חברת חשמל כגוף דו מהותי :

"...לפי תפיסתי שלי חברת החשמל כמוה כרשות הציבור. על כן עליה לפעול בהגינות, ובסבירות, ומתוך שויון וללא הפליה...מי שקיבל זכיון מהציבור, צריך להתנהג כלפי הציבור באופן המצדיק הענקת זכיון זו. אין בעל הזיכיון עושה בתוך שלו. הוא עושה למען הציבור, ועל כן הוא חב לו חובות מהמשפט הציבורי...זאת ועוד: כל חברה הפועלת בתחומי המשפט הפרטי, חייבת לפעול בתום לב. משמעותו של תום לב זה בתחום המשא והמתן החוזי הינה הגינותו של גוף הפועל למען האינטרסים שלו. זו הגינות של יריב. לא כן חברת החשמל. ממנה אנו דורשים תום לב ברמה גבוהה יותר. זוהי הגינותו של הנאמן על האינטרס הציבורי... אכן, דיני החוזים של המשפט הפרטי מבוססים, בעיקרו של דבר, על הנחה בדבר שויון מעמד לכל אחד מהמתקשרים הפוטנציאלים. לעומת זאת דיני החוזים של המשפט הציבורי מבוססים בעיקר, על העדר שויון בין הצדדים, שהרי אחד מהצדדים ממלא תפקיד ציבורי. במסגרת הנחות אלה, אך טבעי הוא - לאור תפקידה, אופיה ותכונותיה - למקם את חברת החשמל בתחומי המשפט הציבורי ולא בתחום המשפט הפרטי. מיקום זה יטיל עליה חובות שאינן מנת חלקן של חברות" פרטיות". מיקום זה יעניק לה לעתים כוחות שאינן מנת חלקם של חברות פרטיות... עם זאת, איני סבור כי יש להפעיל על חברת החשמל, שעה שהיא פועלת במשפט הפרטי (כגון בהתקשרויותיה החוזיות), את המשפט המינהלי, על מלוא היקפו ודקדוקיו. יש להפעיל עליה את עקרונות היסוד של הגינות, שויון, סבירות, יושר, ותום לב וכיוצא בהם מושכלות ראשונים של מינהל ציבורי ראוי. בהגשמתם של עקרונות אלה, הלכה למעשה, יש להתחשב באופיה המיוחד של חברת החשמל, שהיא "יצור כלאיים" מיוחד במינו..."

בענייננו ראוי לזכור כי מדובר, בסופו של דבר, בסכסוך כספי. ברי כי המשיב יכול היה, עם קבלת דרישת המבקשת לתשלום מלוא החוב, לשלם את החוב, תחת מחאה, ובכך למנוע את ההשתלשלות דנן. ברי כי בצד אינטרס המשיב, להנות מאספקת חשמל קבועה ותקינה בדירתו, קיים גם האינטרס הקנייני של המבקשת לקבל תמורה בעבור שירותיה. מבלי להרחיב את היריעה אומר כי קיים גם אינטרס ציבורי במניעת צריכת חשמל חינם. האיזון הראוי מביא אותי למסקנה כי יש להתערב בתנאים אותם הטיל בית המשפט קמא.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ