אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בר"ע 748/05

החלטה בתיק בר"ע 748/05

תאריך פרסום : 02/08/2007 | גרסת הדפסה
בר"ע
בית המשפט המחוזי ירושלים
748-05
05/06/2005
בפני השופט:
צבי זילברטל

- נגד -
התובע:
שרה קוויאט
עו"ד ליעד שגב
הנתבע:
1. סארי כיוף
2. הפניקס - חברה לביטוח בע"מ
3. אבנ"ר - איגוד לביטוח נפגעי רכב בע"מ

עו"ד אלון תמרי
החלטה

1.         המבקשת נפגעה בתאונת דרכים ביום 29.09.00. בית משפט השלום בירושלים (כב' השופט ר' וינוגרד) דחה את בקשתה למינוי מומחה בתחום הפסיכיאטריה. מכאן בקשת רשות הערעור. המשיבים השיבו בכתב לבקשה.

2.         הבקשה למינוי המומחה נסמכה על מסמך אחד מיום 16.2.05, שנערך על ידי ד"ר נפתלי פיש, פסיכוטרפיסט, ואשר הופנה לעורך דין. במסמך זה נאמר, כי המבקשת נמצאת בטיפול פסיכולוגי פעמיים בשבוע החל מיום 23.12.04. עוד נאמר במסמך הנ"ל, כי המבקשת לא קיבלה טיפול פסיכולוגי בתקופה שמאז התאונה ועד למועד הנ"ל וכי אירוע התאונה גרם למתחים בינה לבין בן זוגה.

3.         בית משפט השלום דחה את הבקשה בהחלטה קצרה שכללה שלושה נימוקים: המבקשת לא פנתה לקבלת טיפול נפשי במשך כארבע שנים מאז התאונה, מכתבו של ד"ר פיש אינו מסמך שנערך לצורך טיפול רפואי וספק אם במסמך האמור מצויה ראשית הראיה הנדרשת כדי לשכנע את בית המשפט כי קיימת אפשרות שהמבקשת נפגעה בנפשה עקב התאונה.

4.         לאחר הגשת בקשת רשות הערעור, ובמצורף להודעת המבקשת על הסכמתה שבית המשפט ידון בבקשה כאילו ניתנה רשות והוגש ערעור על פי רשות זו, הגישה המבקשת אסופת מסמכים, כמעט בלתי קריאים, הנחזים להיות רישומים שנערכו במהלך מתן הטיפולים הפסיכולוגים.

5.         בתשובתם תומכים המשיבים בהחלטת בית המשפט קמא ומציינים, כי המסמך בחתימת ד"ר פיש אסור היה בהגשה, שכן מסמך זה לא נערך לצורך טיפול רפואי והוא מסמך "מוזמן" שנוצר לצורך ההליך המשפטי.

עוד נטען, כי לא הונחה לפני בית המשפט ראשית ראיה למינוי מומחה בתחום הפסיכיאטרי, והודגש, כי המסמך אף לא נחתם על ידי מומחה רפואי בתחום הפסיכיאטריה.

6.         אכן, כאשר כל שהונח לפני בית המשפט היה מכתבו של ד"ר פיש מיום 16.2.05, לכאורה יכול היה בית המשפט להגיע למסקנה, כי אין בידו לקבל את הבקשה למינוי מומחה, ולו מהטעם שאין מדובר במסמך "אותנטי" שנערך במהלך טיפול רפואי או לצורך טיפול רפואי.

ציינתי, כי "לכאורה" היה בית המשפט יכול להגיע למסקנה זו, שכן אינני סבור כי בכל מקרה עצם העובדה שמדובר במכתב המופנה לבא-כוח הנפגע, שוללת מניה וביה את כושרו של מסמך כזה להוות תשתית למינוי מומחה. לעיתים מזומנות מבוססת בקשה למינוי מומחה על מסמך שאין לו "תפקיד" ישיר במהלך טיפולי כלשהו, כגון גליון סיכום אשפוז, שאף הוא אינו מופנה, לעיתים, לגורם מטפל מוגדר ומסוים, ואינו אלא סיכום מצבו של הנפגע, במידה מסוימת בדומה למסמך הנדון כאן. העיקר הוא, שלא יהיה מדובר בחוות דעת רפואית, ועל פני הדברים המסמך הנדון אינו כולל סממנים מובהקים שנמצאים בחוות דעת, כגון: סיכויי החלמה, אחוזי נכות, פרוגנוזה לעתיד או מסירת מידע שלא מכלי ראשון על ידי הגורם המטפל.

עם זאת, מכיוון שמתברר עכשיו כי בידי המבקשת חומר נוסף שיכול לתמוך בבקשה, אין צורך להכריע בעניין במסגרת ההליך דנן.

אין זה ראוי כי המסמכים הנוספים שצירפה המבקשת לתיק דנן יוצגו לראשונה לפני בית המשפט בגדר הליך ערעורי, ויש להביאם תחילה לפני הערכאה הדיונית. לכאורה, מדובר במסמכים שנערכו במהלך מתן הטיפול ולפיכך יהיה צורך לבחון האם יש בהם ראשית ראיה לטענותיה של המבקשת.

הואיל ומדובר בהחלטת ביניים, רשאית המבקשת לשוב ולפנות לבית המשפט בבקשה למינוי מומחה, אם בינתיים הגיע לידיה "מסמך שנערך לצורך טיפול רפואי ושיש בו ראיה לענין טענותיה" (תקנה 2(ב) לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), תשמ"ז-1986). בית המשפט ישקול בקשה זו, אם תובא לפניו.

העובדה שהמבקשת הגישה תחילה בקשה שיתכן והיתה בקשת סרק, לא צריכה לחסום את דרכה, אם יסתבר לאחר מכן כי יש מקום למינוי מומחה בפסיכיאטריה, אם כי יש להצטער על כך שהמבקשת לא ערכה מלכתחילה את בקשתה על יסוד כל המסמכים שבידה להשיג.

7.         אף כי אינני רואה לנכון לדון בבקשה לגופה, לנוכח העובדה שכיום הסוגיה צריכה להישקל על יסוד חומר נוסף שלא הוצג לבית משפט השלום, ראיתי לנכון להבהיר, כי כאשר מדובר באפשרות לקיומה של נכות נפשית, כי אז העובדה שהפנייה לקבלת טיפול נעשתה רק לאחר שחלף פרק זמן משמעותי מאז התאונה, אינה בהכרח עילה לדחיית הבקשה. כאשר מדובר בפגיעה נפשית, לעיתים אחד הסימפטומים של פגיעה זו הוא חוסר המודעות באשר לצורך בקבלת טיפול, או אף לעצם קיומה של הפגיעה. זאת ועוד, בקרב אוכלוסיות שונות קיימת רתיעה מפני פנייה לקבלת טיפול נפשי, והעובדה שמי שנזקק לטיפול כזה השהה את פנייתו לקבלתו, אינה צריכה לעמוד לו לרועץ בבואו לבקש מינוי מומחה מטעם בית המשפט, ובלבד שעלה בידו להניח לפני בית המשפט תשתית ראויה. יתרה מכך, לעיתים הפנייה לקבלת טיפול נפשי נעשית לרקע מצוקה שלכאורה אינה קשורה לתאונה, ורק אגב הטיפול מתברר כי המצב קשור גם בפגיעה שנפגע האדם בתאונת הדרכים. מדוע שלא תענה במצב כזה בקשה למינוי מומחה, שהרי מטבען של בעיות נפשיות שהלוקה בהן לא תמיד מודע להן, או שאינו מודע לקשר שבין בעיותיו הנפשיות לבין תאונת דרכים בה היה מעורב. עמדתי היא, כי כאשר מדובר בטיפול נפשי, כי אז פרק הזמן שחלף מאז התאונה ועד לקבלת הטיפול, אינו מעיד, בהכרח, על כך שאין קשר בין השניים.

לפיכך, ראיתי לנכון להסתייג במשהו מאותה הנמקה שניתנה על ידי בית המשפט קמא, המתייחסת לעובדה שהמבקשת לא פנתה לקבל טיפול נפשי במשך ארבע שנים מיום התאונה.  יודגש, כי נתון זה אינו בלתי רלוונטי לחלוטין, אלא יש ליתן לו משקל יחסי, ואם מהמסמכים התומכים בבקשה למינוי מומחה עולה קיומו, ולו לכאורה, של קשר סיבתי בין הבעיה הנפשית לבין התאונה, אין בחלוף הזמן, כשלעצמו, בכדי לחרוץ את גורל הבקשה.

עוד ראיתי לציין, במענה לטענת המשיבים לפיה המסמך עליו הסתמכה המבקשת אינו חתום עלי די מומחה בפסיכיאטריה, כי נפסק, שניתן למנות מומחה אפילו על סמך מסמך שכלל לא נערך על ידי רופא, וכי המונח "טיפול רפואי" כולל גם: "טיפול נפשי הניתן על ידי פסיכולוג ... אף שהפסיכולוג אינו רופא. הפסיכולוגיה מוכרת כמדע הנפש, ובמסגרתה ניתן להגיש עזרה טיפולית בתחום הנפש" (רע"א 5638/95 מגדל חב' לביטוח בע"מ נ' שמור, פ"ד מט(4), 865, בעמ' 871).

8.         לסיכום: אין מקום ליתן למבקשת רשות לערער, שכן מסתבר כי הבקשה, כפי שהוגשה לבית משפט השלום, אינה מעודכנת וקיים חומר נוסף. עם זאת, היה ותוגש בקשה מעודכנת, תידון הבקשה גם בהתחשב באמור לעיל בהחלטה זו. בנסיבות הענין אין צו להוצאות. הפקדון יוחזר למבקשת באמצעות בא כוחה.

המזכירות תמציא העתק ההחלטה לב"כ הצדדים .

ניתנה היום, כ"ז באייר, תשס"ה (5 ביוני 2005), בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ