אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בר"ע 33405-02-12

החלטה בתיק בר"ע 33405-02-12

תאריך פרסום : 10/10/2012 | גרסת הדפסה
בר"ע
בית דין ארצי לעבודה
33405-02-12
20/02/2012
בפני השופט:
יגאל פליטמן

- נגד -
התובע:
עסאם מיסק
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
החלטה

1.     לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין האזורי לעבודה בירושלים (הנשיאה פרוז'ינין ונציגי הציבור בר און ומנצורי; ב"ל 30403-02-12) מיום 16.2.12, בה נדחתה בקשת המבקש למתן צו זמני אשר יחייב את המשיב להמשיך ולשלם למבקש קצבת נכות. זאת לאור החלטת המשיב, מיום 1.2.12, לפיה המבקש לא איבד עקב הליקוי 50% מכושרו להשתכר. החלטה אשר ניתנה בעקבות קביעת הוועדה הרפואית, מיום 16.1.12, כי שיעור נכות המבקש עומד על 44% בלבד.

2.     בהחלטת בית הדין האזורי נקבע כי הבקשה הינה למעשה בקשה למתן צו עשה. צו הניתן ביד קמוצה ובמשורה. יתר על כן סעד זמני ניתן רק כאשר למבקש זכות לכאורה הקנויה לו. בית הדין קבע כי לא ברור על איזו זכות מבוססת הבקשה משהוועדה הרפואית לעררים קבעה כי המבקש אינו זכאי עוד לקצבת נכות. בית הדין קמא נתן דעתו למצבו של המבקש וציין כי לדאבונו בבית הדין מתבררות תביעות רבות של מבוטחים קשיי יום שמצבם הכלכלי והרפואי קשה ולא אחת בגין הפסקת תשלום. אולם אין בכך למתן סעד זמני. בית הדין קמא לא מצא הצדקה להקדים הדיון בעניינו של המבקש על פני תיקים רבים הממתינים לתורם בבית הדין ומתדיינים שאין להם מקור הכנסה. בהחלטה צוין כי בית הדין עושה כמיטב יכולתו על מנת שתביעות אלו יתבררו מהר ככל האפשר. עוד צוין כי המבקש כמובן רשאי להגיש ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים. מכאן הבקשה לרשות ערעור שבפני.

3.     המבקש טען בבקשתו לרשות ערעור כי בית הדין האזורי ביסס החלטתו על ממצא עובדתי שגוי לפיו המבקש נבדק על ידי וועדה רפואית לעררים. משמדובר על החלטת וועדה רפואית ולא וועדה רפואית לעררים, כך טען המבקש, הרי שקיימת הזכות לקבלת הצו הזמני. המבקש טען כי בית הדין האזורי שגה בהתעלמו מטענותיו בנוגע להתנהלות לא ראויה וחוסר תום לב של המוסד לביטוח לאומי (להלן - המוסד או המשיב). זאת לאור העובדה כי המבקש פנה מבעוד מועד למוסד בבקשה לערוך את בדיקת זכאותו בעת אשר תאפשר לו להתגונן, עובר לתום תקופת נכותו הזמנית. לטענת המבקש, המוסד עיכב במזיד את בדיקת המשך זכאותו תוך התעלמות מפניותיו. בנסיבות העניין סבור המבקש כי מדובר בעניינו במקרה חריג של נכה קשה, כעולה מהתיעוד הרפואי, אב לשלושה ילדים, שנכותו מונעת ממנו חזרה לעבודה. המבקש טען כי בקשתו לא הייתה מוגשת לו הייתה קיימת החלטה של הוועדה הרפואית לעררים. המבקש הוסיף וטען כי נכותו התפקודית הינה בשיעור של 100% ובוועדה מדרג ראשון נבדק המבקש רק על ידי מומחה שיקומי למרות שהתיעוד בעניינו מחייב בדיקה על ידי מומחה אורטופד לפחות. כך שלטענת המבקש סיכויי הערר גבוהים.

4.     לאחר שעיינתי בהחלטת בית הדין האזורי ונתתי דעתי לטענות המבקש בבקשה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות. כלל פסוק הוא כי ערכאת הערעור ממעטת להתערב בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית בעניין מתן סעדים זמניים , אלא אם כן הפעיל בית הדין שיקול דעתו שלא כהלכה (ראו, למשל, רע"א 5072/00 איזי יוגב תעשיות בע"מ - מסגריית האחים אבו בע"מ, פ"ד נה(2) 307 וכן ע"ע 215/03 נורית ענבר - יישום חברה לפיתוח המחקר של האוניברסיטה העברית בירושלים, ניתן ביום 3.11.2006). במקרה שלפני, לא מצאתי כי התמלאו התנאים המצדיקים הבאת ההליך לפתחו של בית דין זה כערכאת ערעור. אין בעובדה לפיה מדובר בהחלטת פקיד התביעות ולא וועדה רפואית לעררים כדי לשנות קביעת בית הדין האזורי כי מדובר בבקשה למתן צו עשה הניתן במשורה. פקיד התביעות הביא בחשבון את אחוזי הנכות שנקבעו למבקש, על ידי הוועדה הרפואית מדרג ראשון, עת קבע כי המבקש לא איבד עקב הליקוי 50% לפחות מכושרו להשתכר. למבקש נתונה הזכות לערור על החלטת הוועדה מדרג ראשון. אולם לא קנויה למבקש הזכות לכאורה למתן סעד זמני המורה על המשך תשלום קצבת הנכות עד למתן החלטת הוועדה לעררים. תשלום קצבה במקרה שכזה שלא על פי החלטת ועדה - מנוגד לדין ולא ניתן לאשרו. צדק בית הדין האזורי בקובעו כי בבתי הדין לעבודה מתבררות תביעות רבות של מבוטחים נכים נעדרי מקור הכנסה, בין היתר בשל הפסקת תשלומי גמלה, אולם אין בכך כדי לגבש זכות למתן סעד זמני. למעלה מן הצריך יוער כי למעשה המוסד נעתר לבקשת המבקש, האמורה במכתבי בא כוח המבקש למוסד, להקדמת הדיון בעניינו, עת קבע למבקש בדיקת המשך זכאות לפני תום תקופת הנכות הזמנית. אלא שלאחר בדיקה זו הוברר כי אין המבקש זכאי להמשך הקצבה. טענותיו הרפואיות של המבקש כנגד החלטת הוועדה הרפואית מקומן בבחינה מקצועית על ידי הוועדה הרפואית לעררים. טענות המבקש כנגד החלטת פקיד התביעות לענין כושרו לעבוד מקומן בבחינה על ידי ועדת העררים לענין אי כושר. בכל הענינים הללו יש להגיש ערר לוועדה המתאימה ולעמוד בדרישות הדין.

5.     סוף דבר - הבקשה נדחית. אין צו להוצאות.

ניתנה היום,  כ"ז שבט תשע"ב, 20 פברואר 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ