אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בר"ע 3175/07

החלטה בתיק בר"ע 3175/07

תאריך פרסום : 04/12/2007 | גרסת הדפסה
בר"ע
בית המשפט המחוזי ירושלים
3175-07
24/07/2007
בפני השופט:
מוסיה ארד - נשיאה

- נגד -
התובע:
כלל חברה לביטוח בע"מ
עו"ד רחל הראל-מצלאוי
הנתבע:
ראובן ויצרבין
עו"ד רונן מורנו
החלטה

1.         בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בירושלים (כב' השופטת עירית כהן) מיום 15.4.07. מדובר בהחלטה במסגרתה קיבל בית משפט קמא, בהתאם להוראות סעיף 6ב לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן - חוק הפיצויים), את קביעת המוסד לביטוח לאומי (להלן -המל"ל) באשר לנכות שנקבעה למשיב בתחום העיניים.

2.         ביום 8.12.04 נפגע המשיב בתאונת דרכים. המשיב הגיש תביעה לפיצוי על הנזקים שלטענתו נגרמו לו. המבקש והמשיב הסכימו כי לצורך הדיון בתובענה ימונו מומחים רפואיים בתחום האורטופדי והפסיכיאטרי, וביום 16.10.05 מונו מומחים בתחומים אלו. המשיב ביקש כי ימונו מומחים בתחומים נוספים, ביניהם תחום העיניים. בית משפט קמא הורה, בהחלטתו מיום 6.11.05, על מינוי מומחים בתחום הא.א.ג והנוירולוגיה. אשר למומחה בתחום העיניים, בית משפט קמא קבע כי המומחה הנוירולוג יחווה דעתו בשאלה אם יש צורך במינוי מומחה בתחום העיניים, וזאת, על מנת למנוע חפיפה אפשרית בין חוות הדעת בתחום הנוירולוגי לבין חוות הדעת בתחום העיניים. המומחה הנוירולוגי קבע בחוות דעתו מיום 9.3.06, כי המשיב ככל הנראה לא נחבל בראשו, כי אין לו נכות נוירולוגית, וכי אין צורך במינוי מומחה בתחום העיניים. לאור המלצה זו לא מינה בית משפט קמא מומחה בתחום העיניים, אם כי לא נתנה לעניין זה החלטה מפורשת הקובעת כי לא ימונה מומחה בתחום זה. במקביל לאמור לעיל פעל המשיב מול המל"ל והתאונה שבה נפגע הוכרה שם כתאונת עבודה. ביום 25.1.07 הגיש המשיב לבית משפט קמא החלטות של הועדות הרפואיות של המל"ל בתחום האורטופדי, הנוירולוגי, א.א.ג ועיניים. המבקשת התנגדה להגשת המסמכים הנ"ל ובית משפט קמא קיבל את התנגדותה באשר לכלל המסמכים, למעט תוצאות הועדה הרפואית בתחום העיניים. בית משפט קמא קבע לעניין זה כי מקובלת עליו טענת המשיב לפיה קביעת המומחה הנוירולוג אינה קביעה בתחום העיניים, וכי בהעדר החלטה שלא למנות מומחה בתחום העיניים פתוחה בפני המשיב להגיש את קביעת המל"ל בתחום העיניים. בית משפט קמא הפנה לעניין זה לפסיקה לפיה מינוי מומחה רפואי בתחום אחד והגשת חוות דעת בתחום זה אינה חוסמת את האפשרות לראות כמחייבת את קביעת המל"ל בתחום אחר.

3.         המבקשת לא השלימה עם החלטת בית משפט קמא והגישה הבקשה הנוכחית. לטענת המבקשת, משביקש המשיב כי ימונו מומחים מטעם בית המשפט לצורך הוכחת נכותו, הוא כבול לדרך דיונית זו, ואינו יכול לעבור למסלול אחר, של הסתמכות על ממצאי המל"ל. לעניין זה מפנה המבקשת לפסקי הדין בע"א 415/87 מדינת ישראל נ' פול חברות הביטוח הישראליות בע"מ, פ"ד מג(2) 580 (להלן - עניין הפול), ובבש"א (נצרת) 3375/01 סאלם נ' המגן חברה לביטוח בע"מ (פורסם בנבו, 14.1.02) (להלן - עניין סאלם). המבקשת מוסיפה וטוענת כי המומחה הנוירולוג שמונה מטעם בית המשפט, וקבע כי למשיב אין פגיעת ראש ואין נכות אופטמולוגית, הוא בעל מומחיות גם בתחום העיניים. משכך, למעשה כבר  הוגשה לבית המשפט חוות דעת בתחום זה, שמיעת הראיות החלה, ואין לקבל את ממצאי המל"ל. זאת ועוד, לטענת המבקש, העובדה כי המשיב, לאחר שהוגשה חוות דעת המומחה הנוירולוג, לא פנה לבית משפט קמא לבקש מינוי מומחה בתחום העיניים, מעידה על הסכמתו כי לא ימונה מומחה כאמור. בנסיבות אלו, העובדה כי בית משפט קמא לא נדרש להכרעה נוספת לעניין מינוי המומחה בתחום העיניים, מהווה החלטה שלא למנות מומחה בתחום זה. לבסוף, טוענת המבקשת כי המשיב אינו אמין והעלים מידע מהוועדות הרפואיות של המל"ל.  

4.         המשיב מבקש לדחות את כל טענות המבקשת. לטענתו, בשלב שבו הגיש לבית משפט קמא את ממצאי המל"ל בתחום העיניים, בית משפט קמא טרם נתן החלטה לעניין מינוי מומחה רפואי בתחום זה. אמנם בית משפט קמא מינה מומחים בתחומים אחרים והוגשה לו חוות דעת מטעם המומחה הנוירולוג, אך בכך אין כדי למנוע קבלת ממצאי המל"ל בתחום שבו לא הוגשה חוות דעת מומחה. המשיב מציין, כי המומחה הנוירולוגי שמונה מטעם בית המשפט אינו מומחה בתחום העיניים, וממילא לא קבע קביעה כלשהי בתחום העיניים. בנוסף, אף אם הייתה קביעה בתחום העיניים, הרי שלבית המשפט שיקול דעת שלא לאמצה. עוד הוא טוען, כי במקרה הנוכחי, הגשת ממצאי המל"ל בתחום העיניים הוגשו בטרם מונה מומחה בתחום העיניים, וממילא בטרם הכין חוות דעתו, ומכאן שמתקיים הרציונל לקבלת ממצאי המל"ל של יעילות דיונית וחסכון בעלויות מינוי מומחה. לבסוף טוען המשיב כי אם בכלל, הרי שהדרך לתקוף את קביעת המל"ל היא על ידי הגשת בקשה להגיש ראיות לסתור, ולא על ידי הגשת הבקשה הנוכחית.

5.         לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה ושקלתי טענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות. מכיוון שעניינה של הבקשה הוא בקבלת קביעת המל"ל בהתאם להוראות סעיף 6ב לחוק הפיצויים, יובא להלן נוסח סעיף זה:

"קביעת דרגת נכות לפי חוק אחר

נקבעה על פי כל דין דרגת נכות לנפגע בשל הפגיעה שנגרמה לו באותה תאונת דרכים, לפני שמיעת הראיות בתביעה לפי חוק זה, תחייב קביעה זאת גם לצורך התביעה על פי חוק זה ; ואולם בית משפט יהיה רשאי להתיר לבעל דין בתביעה לפי חוק זה, להביא ראיות לסתור את הקביעה האמורה, אם שוכנע שמן הצדק להתיר זאת מטעמים מיוחדים שיירשמו".

6.         מקובלת עליי קביעת בית משפט קמא לפיה לא נתקבלה החלטה שלא למנות מומחה בתחום העיניים. בית משפט קמא ביקש את המלצתו של המומחה הרפואי בתחום הנוירולוגיה לעניין זה, וזה אמנם המליץ שלא למנות מומחה בתחום העיניים. ואולם, בעקבות המלצה זו לא נתבקש בית המשפט על ידי מי מהצדדים להחליט בבקשה למנות מומחה בתחום העיניים ובית המשפט - אשר כידוע אינו מחויב לאמץ את המלצתו של מומחה בתחום אחד לעניין מינוי מומחה בתחום אחר - לא נתן כל החלטה בנדון.

על פי ההלכה שנקבעה ברע"א 1619/93 "אליהו" חברה לביטוח בע"מ נ' טטרו, פ"ד מז(4) 89, מועד תחילת שמיעת הראיות, שעד אליו ניתן לקבל לפי סעיף 6ב לחוק הפיצויים את ממצאי המל"ל, הוא המועד שבו הוגשה חוות דעת המומחה לבית המשפט. במקרה הנוכחי לא מונה מומחה בתחום העיניים  וכאמור, לא נתקבלה החלטה שלא למנותו. לכן טרם החלה שמיעת הראיות לעניין זה. מכאן שמבחינת עיתוי הגשת ממצאי המל"ל בתחום העיניים, לא הייתה מניעה לקבלם לפי סעיף 6ב לחוק הפיצויים. יצוין כי העובדה כי מונו מומחים בתחומים אחרים, וכי המומחה בתחום הנוירולוגיה הגיש חוות דעתו לבית המשפט, אינה שוללת קביעה זו. הגשת חוות דעת רפואית בתחום אחד אינה בגדר תחילת שמיעת הראיות לעניין קבלת ממצאי המל"ל בתחום אחר. הטעם לכך נעוץ בתכליתו של סעיף 6ב לחוק הפיצויים, שנועד לייעל את הדיון ולייתר מינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט מקום בו ישנה קביעה של המל"ל.

לא ראיתי לנכון לקבל גם את הטענה לפיה משביקש המשיב מינוי מומחה בתחום העיניים, נחסמה דרכו, מבחינה דיונית, להגיש את ממצאי המל"ל לבית המשפט. אמנם, יתכנו מקרים בהם הסכמת בעל דין לפעול בדרך דיונית של הוכחת הנכות כתוצאה מתאונת דרכים באמצעות מינוי מומחה תמנע מאותו צד לבקש להסתמך, בשלב מאוחר יותר, על ממצאי הביטוח הלאומי (ר' אליעזר ריבלין תאונות הדרכים - סדרי דין וחישוב הפיצויים(מהדורה חמישית), תש"ס-1999, עמ' 461-462). ואולם, ככלל, המדובר במקרים בהם כבר מונה מומחה בעקבות ההסכמה האמורה, או כאשר הניסיון להסתמך על ממצאי המל"ל לאחר שהוסכם על מינוי מומחה נעשה בחוסר תום לב (ר' שם). המקרה שלפנינו אינו עונה על מאפיינים אלו. המשיב ניהל, במקביל להליך בבית משפט קמא, הליך לקביעת נכות בגין תאונת עבודה מול המל"ל, כפי שהיה רשאי לעשות. המבקשת לא טענה, וממילא לא הוכיחה, כי המשיב פנה למל"ל לצורך קביעת נכות בתחום העיניים רק לאחר שנתקבלה המלצת המומחה הנוירולוג לבית המשפט שלא למנות מומחה בתחום העיניים. משכך, בהעדר אינדיקציה לחוסר תום לב מצד המבקש, ומשלא נתקבלה החלטה בבקשה למינוי מומחה בתחום העיניים, וממילא לא מונה מומחה ולא נערכה והוגשה חוות דעת בתחום זה עד לקבלת ממצאי המל"ל, ניתן לקבל ממצאים אלו, ואין למנוע מהמשיב את הגשתם לבית המשפט. בפסקי הדין אליהם הפנתה המבקשת לעניין זה אין כדי להועיל. בעניין סאלם דובר במצב שבו כבר מונה מומחה מטעם בית המשפט באותו תחום שלגביו הוגשו ממצאי המל"ל. המומחה שמונה הגיש חוות דעת ביניים והצדדים המתינו לחוות דעתו הסופית. רק בשלב זה ביקש התובע להגיש את ממצאי המל"ל. מקרה זה אינו דומה למקרה הנוכחי, שבו טרם הוחלט על מינוי מומחה, וממילא לא מונה מומחה ולא בוצעה עבודה כלשהי על ידי המומחה. גם העובדות בעניין הפול שונות מעובדות המקרה הנוכחי ואין ללמוד ממקרה זה לענייננו.

אשר לטענות המבקשת בדבר מהימנות המשיב ומידע מוטעה או חלקי שמסר למל"ל, מקומן של טענות אלו אינו במסגרת בקשה שלא לקבל את ממצאי המל"ל לפי סעיף 6ב בשל קיומה של חוות דעת מומחה מטעם בית המשפט לעניין העדר נכות בעיניים, אלא, כפי שציין המשיב, במסגרת בקשה להביא ראיות לסתור את קביעת המל"ל. 

7.         נוכח האמור לעיל, הבקשה נדחית.

8.         המבקשת תישא בשכר טרחת עו"ד המשיב בגין בקשה זו בסכום של 7,500 ש"ח.

9.         המזכירות תשלח העתק ההחלטה לבאי כוח הצדדים.

ניתנה היום, ט' באב תשס"ז (24 ביולי 2007), בהעדר הצדדים.

מוסיה ארד, נשיאה

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ