אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בר"ע 200/04

החלטה בתיק בר"ע 200/04

תאריך פרסום : 06/08/2007 | גרסת הדפסה
בר"ע
בית המשפט המחוזי ירושלים
200-04
09/02/2005
בפני השופט:
צבי זילברטל

- נגד -
התובע:
1. מגדל - חברה לביטוח בע"מ
2. אבנר - אגוד ביטוח נפגעי רכב בע"מ

עו"ד בריק
הנתבע:
אריאל מוניץ
עו"ד רון
החלטה

1.         המבקשות (הנתבעות בבית משפט השלום) ביקשו מבית משפט קמא לפסול את חוות דעתו של המומחה בתחום רפואת העיניים, ד"ר רוזנמן, לאחר שהתברר כי מומחה זה בדק את המשיב (התובע), ללא קשר לתאונת הדרכים בגינה הוגשה על ידי המשיב התובענה לבית משפט השלום, כשנתיים לפני שהמשיב נבדק לצורך הכנת חוות דעת. בית משפט השלום (כב' השופט א' פרקש) דחה את הבקשה.

2.         על החלטתו הנ"ל של בית משפט השלום הוגשה בקשת רשות הערעור בתיק דנן. ביום 7.6.04 החלטתי לדחות בקשה זו מבלי לדון בה לגופה ובלי לבקש את תשובת המשיב, שכן סברתי שלא היה מקום ליתן רשות ערעור וכי ניתן יהיה לערער בסוגיה הנדונה לאחר מתן פסק הדין, אם עדיין תסבורנה המבקשות שהערעור בנושא זה נותר אקטואלי.

על החלטתי זו הוגשה בקשת רשות ערעור לבית משפט העליון אשר החליט ביום 3.11.04 כי היה מקום שאכריע בבקשת רשות הערעור לגופה ולא אותיר את עצם שאלת כשרותה של חוות הדעת בסימן שאלה (רע"א 6544/04, מפי כב' השופט ריבלין).

3.         למרות החלטתו זו של בית המשפט העליון, איש לא טרח להפנות את תשומת ליבי לכך שהתיק הוחזר לטיפולי למתן החלטה. אכן, רק היום הסתבר לי כי עוד ביום 4.11.04 הגיש ב"כ המשיב "בקשה להשלמת טיעון" בעקבות החלטתו של בית המשפט העליון, ואולם משום מה בקשה זו הובאה לעיוני רק היום. פרט למסמך זה לא מצויה בתיק כל הודעה מטעם מי מהצדדים על כך שניתנה בבית המשפט העליון ההחלטה הנ"ל. ניתן היה לצפות כי לאחר שחלפו למעלה משלושה חודשים ממועד מתן החלטתו של בית המשפט העליון, ולא ניתנה על ידי כל החלטה, יפנו ב"כ הצדדים בבקשה מתאימה. מכל מקום, יש להצטער על כך שהבקשה מיום 4.11.04 לא הועברה לעיוני במועד.

4.         אוסיף עוד, כי ב"כ המשיב כינה את הבקשה הנ"ל כ"בקשה להשלמת טיעון", בעוד שקודם לכן לא נדרש המשיב למסור תשובה. בנסיבות המקרה, ולנוכח התוצאה אליה הגעתי, ניתן להתייחס למסמך שהגיש המשיב כאל תשובה לבקשת רשות הערעור וניתן כבר היום להחליט בבקשה לגופה ולהביא הליך זה, שהתארך מעל ומעבר לנדרש, לידי סיום.

5.         כאמור, בית משפט השלום סבר כי אין מקום לפסול את חוות דעתו של ד"ר רוזנמן. במהלך חקירתו של המומחה בבית המשפט הסתבר כי המשיב נבדק על ידי המומחה ביום 8.6.99, ללא כל קשר לתאונת הדרכים שבגינה הוגשה התביעה, ואשר אירעה ביום 1.6.98.

ד"ר רוזנמן ציין בעדותו כי באותו מקרה המשיב הופנה אליו בדחיפות הואיל וסבל מדלקת בקרנית שמקורה בשימוש בעדשות מגע. בעת הבדיקה האמורה לא שמע ד"ר רוזנמן מפי המשיב כל תלונה שנוגעת לתאונת הדרכים והוא אף לא היה מודע למעורבותו של המשיב בתאונה האמורה. לדברי המומחה, בעת שבדק את המשיב ביום 8.6.99 התמקד בסוגיית הדלקת שנגרמה עקב השימוש בעדשות המגע ולא בכל עניין אחר.

המומחה הסביר כי לא ראה לנכון לציין בחוות דעתו שהמשיב נבדק על ידו בהזדמנות קודמת, שכן לא ייחס לכך כל חשיבות.

לנוכח האמור לעיל הגיע בית המשפט קמא למסקנה כי אין מקום לפסול את המומחה, שכן לא נגרם למבקשות עיוות דין ולא מדובר בחוסר תום לב מצד המומחה.

בית המשפט קיבל את הסברו של ד"ר רוזנמן לאי הזכרת המפגש הקודם שהיה לו עם המשיב קודם לעריכת חוות הדעת והוסיף, כי אינו סבור שבדיקה בודדת שבדק המומחה את המשיב, ללא כל קשר לתאונה, למעלה משנתיים קודם שנבדק לצורך הכנת חוות הדעת וכאשר אותה בדיקה נעשתה במסגרת הרפואה הציבורית ולא במסגרת שר"פ, כשד"ר רוזנמן רואה במרפאתו כ-30-40 מטופלים ביום, תצדיק פסילתו של המומחה. יוזכר כי באותה עת היה ההליך בבית המשפט בשלב מתקדם, חוות הדעת כבר נערכה, והמומחה אף השיב על שאלות הבהרה. בית המשפט ציין כי מוטב היה שהמומחה והמשיב יפנו את תשומת לב בית המשפט מבעוד מועד לעובדה שקודם לכן טיפל ד"ר רוזנמן במשיב, אך במצב הדברים שנוצר, אין מקום לפסילת חוות הדעת.

6.         בבקשת רשות הערעור טוענות המבקשות שגם אם ד"ר רוזנמן שגה בתום לב בכך שלא דיווח על הכרותו הקודמת עם המשיב, אין לשלול את האפשרות שהמבקשות נפגעו ולו בכך שלא ניתנה להן ההזדמנות להתייחס לעניין זה בשלב הנכון ולהביע את עמדתן. המבקשות מציינות כי הכלל הרגיל הוא שאין מקום למנות מומחה רפואי שבעבר טיפל בנפגע וכי נדרש מבעל הדין לציין האם המומחה שמבקשים למנותו טיפל בו בעבר. במקרה דנן המשיב לא עמד בחובתו זו.

עוד טוענות המבקשות כי נוצר מצב בו המומחה נקלע לניגוד אינטרסים שכן הוא נדרש לשפוט את פעולותיו כרופא מטפל.

המבקשות מצביעות על הפסיקה ממנה עולה כי קיימת חשיבות רבה שהמומחה שמונה על ידי בית המשפט, המהווה מעין זרועו הארוכה בתחומי הרפואה, ינהג באובייקטיביות מלאה, ותוך הקפדה שחובתו זו לא רק תקויים בפועל אלא גם תראה (רע"א 600/96 אדרי נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ, תקדין-עליון 96(2), 272).

עוד מפנות המבקשות להחלטתו של כב' השופט טירקל בת"א (ב"ש) 373/90, המ' 958/91, אברמזון נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ, פ"מ תשנ"ב (1), 441, בה נפסק כי: "יש להעדיף במקרה זה את השיקול של טוהר ההליכים השיפוטיים וההליכים הנלווים אליהם ומניעת כל ספקה או אבק חשש בעניין זה".

7.         ב"כ המשיב הפנה לפסק דינו של בית המשפט העליון בע"א 279/65 בן זכרי ואח' נ' האן ואח' פ"ד יט(3) 514, לפיו העובדה שמומחה שמונה על ידי בית המשפט טיפל קודם לכן בתובע, אינה סיבה לפגום בכשרותו למלא את תפקידו כמומחה מטעם בית המשפט. עוד הפנה ב"כ המשיב לאמור בספרו של כב' השופט גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שביעית, 2003, בעמ' 211, בפיסקה העוסקת ב"מינוי מומחה שטיפל בחולה בעבר". לדעתו של המחבר המלומד: "כאשר מדובר בחוות דעת רפואית לצורך הערכת דמי נזק, אין לראות בעובדה, שהמומחה טיפל קודם בתובע, סיבה הגיונית שיש בכוחה לפגום בכשרותו למלא את תפקיד המומחה, כאשר כל מה שנדרש ממנו הוא הערכה רפואית אובייקטיבית לעניין מצבו הגופני של האדם שהיה בטיפולו". אכן, דברים אלה נאמרו ביחס למינוי מומחה רפואי על פי תקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, ולא בפרק המוקדש למינוי מומחים על פי תקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), תשמ"ז-1986, אך הגיונם יפה גם למקרה הנדון כאן.

ב"כ המשיב אף מאבחן את פסקי הדין עליהם הסתמכו המבקשות ומציין כי, בכל מקרה, באותם מקרים היו הפגמים שבהתנהגות המומחים בעלי חומרה רבה יותר.

8.         לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, נחה דעתי כי אין מקום להתערב בהחלטתו של בית המשפט קמא.

כפי שמצויין בספרו הנ"ל של כב' השופט גורן: "לא כל פגם בחוות דעתו של מומחה מחייב לפסול אותה. שומה על בית המשפט לשקול אם כתוצאה מאותו פגם אומנם נגרם לבעל הדין הנוגע בדבר עיוות דין ... פסילת מומחה רפואי שמונה על ידי בית המשפט נעשית במקרים נדירים מאוד, שבהם עלול להיגרם לאחר הצדדים עיוות דין, או במקרים, שבהם פעל המומחה בחוסר תום לב" (שם, עמ' 222).

במקרה דנן הסתבר כי ד"ר רוזנמן בדק את המשיב זמן רב יחסית לפני שמונה כמומחה מטעם בית המשפט. הבדיקה התייחסה לעניין שאין לו כל זיקה למצבו של המשיב הקשור לתאונת הדרכים. מדובר היה בבדיקה שנעשתה במרפאה ציבורית ולא הייתה התקשרות פרטית בין המומחה לבין המשיב. לא מדובר בקשר טיפולי שנמשך מעבר לאותה פגישה חד פעמית. אינני סבור כי בנסיבות המפורטות לעיל נקלע המומחה למצב של ניגוד עניינים כל שהוא.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ