אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בר"ם 3296/10

החלטה בתיק בר"ם 3296/10

תאריך פרסום : 24/02/2013 | גרסת הדפסה
בר"ם
בית המשפט העליון
3296-10
21/02/2013
בפני השופט:
ח' מלצר

- נגד -
התובע:
צופית-מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ
עו"ד אילן וילנר
הנתבע:
1. משה גרינפלד
2. חנה גרינפלד

עו"ד צביקה גלזר
החלטה

1.             בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים, בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים (כב' השופט ד"ר י' מרזל), בגדרו התקבל ערעור מינהלי שהגישו המשיבים על החלטת רשם האגודות השיתופיות בעניינם.

להלן אפרט את העובדות הרלבנטיות להכרעה.

2.             מפסק דינו של בית המשפט הנכבד קמא עולה כי המשיבים הם בני זוג המתגוררים במושב צופית (להלן: צופית). המבקשת היא אגודה שיתופית חקלאית הפועלת במושב (להלן גם: האגודה). המשיב 1 התגורר במושב עם הוריו משנת 1949 ועד לנישואיו בשנת 1975. לאחר תקופת היעדרות מסוימת חזר המשיב 1 (להלן: המשיב), בשנת 1988, עם רעייתו לצופית ובני הזוג בנו שם את בית מגוריהם ומאז הם מתגוררים שם. המשיבים אינם רשומים בפנקס חברי האגודה ומעולם לא היו רשומים בו, ואף לא נקטו בהליכים הקבועים בתקנון האגודה על מנת להתקבל לשורותיה ולהירשם בפנקס החברים שלה. יחד עם זאת, שמם של המשיבים הופיע ברשימות של האגודה כבעלי זכות בחירה לרשויות האגודה. רשימות אלה התעדכנו מעת לעת ואילו פנקס האגודה נבדק לאחרונה בשנת 1978. הגם שבני הזוג לא היו חברים באגודה באופן רשמי, אין חולק כי הם השתתפו במשך השנים באסיפות הכלליות של האגודה, הצביעו בבחירות לרשויות האגודה וגם נטלו חלק פעיל בחיי הקהילה במושב. זאת ועוד - המשיב אף התמודד בעצמו בבחירות לוועד ההנהלה (אף שלא נבחר). ממצא נוסף שנקבע על ידי בית המשפט הנכבד קמא הוא כי בשנת 1997 נכרת בין הצדדים "הסכם משק עזר", אשר עסק בהקצאת מגרשים בתחומי המושב. במסגרת המבוא להסכם האמור נכללה הצהרה שלפיה האגודה החליטה לאפשר לבעלי משקי עזר - למרות שאינם חברי האגודה - לקבל הפניה למינהל לקבלת זכויות למגרש.

3.             רשם האגודות השיתופיות (להלן: הרשם) מינה בשנת 2006 חוקר, במטרה לעדכן את פנקס חברי האגודה. לאחר בדיקה, החוקר המליץ לכלול את שמו של המשיב ברשימת חברי האגודה, וזאת לאחר שבדק את הנושא "בסיועם של הנוגעים בדבר באגודה", מבלי שפורטו הבדיקות שביצע. האגודה השיגה על ההמלצה הנ"ל בפני הרשם ופנתה בבקשה להוציא מהרשימה מספר חברים ובהם המשיב, וזאת בשל כך שאינם משלמים מיסי אגודה. התברר כי במשך השנים שילמו המשיבים מסים בשיעור מופחת לעומת יתר חברי האגודה (בשל אי-הכללת דמי החבר בדרישה לתשלום שהופנתה אליהם ואשר כללה רק מיסים ונלוות). עם זאת נמצא, כי מעולם לא התבקשו המשיבים לשלם את הפער ואף לא ידעו שהם משלמים סכום מופחת, לעומת יתר חברי האגודה.

בעקבות ההשגה הנ"ל והשקלא וטריא שבאה לאחריה - מינה הרשם חוקר אחר, שני במספר, עו"ד דוד אלבז (להלן: עו"ד אלבז)על מנת שיבדוק באופן ממוקד את שאלת חברותם של המשיבים באגודה .

4.             לאחר בדיקת מסמכים ושמיעת טענות הצדדים המליץ עו"ד אלבז, בדו"ח מנומק שהגיש בתאריך 21.8.2008, כי יש לראות במשיבים חברים באגודה בהתאם לתקנה 2א לתקנות האגודות השיתופיות (חברות), התשל"ג-1973 (להלן: התקנות). אשר לטענות האגודה כי אין להכיר במשיבים כחברים באגודה מאחר ולא שילמו מיסי אגודה בסכום השווה לכל יתר החברים, קבע עו"ד אלבז כי מאחר שהמשיבים קיבלו הודעה לתשלום, שכותרתה היתה: "כרטיס לחבר", הם לא הבחינו ולא יכלו להבחין, כי הם אינם משלמים מיסים כיתר חברי האגודה, ולפיכך "אי-ההבנה בעניין תשלום המיסים אינה פוגעת בקביעה שהמשיבים הינם חברי האגודה". אשר להסכם משק העזר שנחתם עם המשיבים ולנוסח ההצהרה שנכללה בו, קבע עו"ד אלבז כי גם לאחר חתימת הסכם זה, שבו נאמר כי המשיבים אינם חברים באגודה, המשיכו המשיבים להשתתף בהצבעה למוסדות האגודה והשתתפו באסיפות הכלליות - דבר המלמד על כך שהאגודה המשיכה לראות במשיבים חברי אגודה, אף לאחר חתימת ההסכם הנ"ל.

על המלצה זו של עו"ד אלבז הגישה האגודה ערעור בפני הרשם.

5.             הרשם קיבל את ערעור האגודה ודחה את המלצת עו"ד אלבז. את החלטתו נימק הרשם בכך שלא מתקיימים כאן תנאי תקנה 2 לתקנות, שכן המשיבים כלל לא ביקשו להתקבל כחברים באגודה וגם לא התקבלו לחברות בדרך הקבועה בתקנון האגודה. לאחר שבחן האם ניתן לראות במשיבים חברים באגודה מכוח נוהג, בהתאם לתקנה 2א לתקנות, קבע הרשם כי גם דבר זה איננו אפשרי, לשיטתו, וזאת ממספר טעמים:

ראשית, המשיבים רק הורשו להשתתף באסיפות הכלליות שעסקו בעניינים מוניציפאליים, ולא ניתן לקבוע ממצאים לגבי השתתפות המשיבים באסיפות שהתקיימו לאחר שהתפצל ועד האגודה - בשנת 2005 - לשניים (לביצוע המטלות המונציפליות מחד גיסא ולמטלות השיתופיות מאידך גיסא).

שנית, אין במגוריהם של המשיבים בצופית כדי ללמד על כך שהם חברי אגודה. מעבר לכך, המשיבים מתגוררים בבית המוגדר "בית מקצועי", שנהג לשמש אנשים שהאגודה נזקקה להם, אך לא היו חברים בה, כגון: רופא המושב, או מנהל החשבונות. בתים מקצועיים אלה הועמדו, לאחר שלא היה בהם עוד צורך, למכירה, או להשכרה, לתושבי המושב שלא היו חברי אגודה. כלומר, העובדה שהמשיבים אינם מתגוררים ב"נחלה", אלא ב"בית מקצועי" מלמדת אף היא על כך שהמשיבים אינם חברי אגודה.

שלישית, האגודה מעולם לא דרשה מהמשיבים תשלום מיסי חבר והדבר מלמד על כך שלא ראתה בהם חברים בה.

רביעית, הסכם משק העזר מלמד אף הוא כי המשיבים אינם חברי אגודה, שכן בהסכם העדכני (באופן יחסי) משנת 1997 נאמר מפורשות כי המשיבים אינם חברי האגודה.

6.             על החלטה זו של הרשם הגישו המשיבים ערעור מינהלי לבית המשפט המחוזי בירושלים, בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים.

בפסק הדין שניתן במסגרת ערעור זה ציין כב' השופט, ד"ר י' מרזל, כי עצם העובדה שהרשם סטה מהמלצות החוקר, ולא ביסס את החלטתו על התרשמות בלתי אמצעית מן הראיות - מקימה עילת התערבות שיפוטית רחבה יותר מאשר זו המוכרת לרוב בערעורים מסוג זה.

לגוף הדברים, בית המשפט הנכבד קמא קבע כי יש לראות במשיבים חברים באגודה, וזאת על בסיס תקנה 2א לתקנות, המאפשרת הכרה בחברות של אדם באגודה, בהתקיים נסיבות מיוחדות. בפסק הדין נסקרו פסקי דין שעסקו בסוגיות דומות ובהם נקבעו אינדיקציות שונות בהן ניתן להתחשב, כגון: מגורים במשך שנים ארוכות במושב, השתלבות פעילה בחיי המושב, תשלומי מיסים מוניציפאליים ו/או תשלום מיסי אגודה, והשתתפות והצבעה באסיפות הכלליות של האגודה והשתתפות בבחירות לוועד האגודה. בשים לב לאינדיקציות אלה, שב ובחן בית המשפט הנכבד קמא את נסיבות המקרה וקבע כי מתקיימים במשיבים מרבית האלמנטים המהותיים שהוכרו בפסיקה ככאלה המלמדים על חברותו של אדם באגודה שיתופית מכוח נוהג, גם אם לא התקבל לשורותיה בדרך הפורמאלית הקבועה בדין ובתקנון.

          בית המשפט הנכבד קמא הוסיף ובחן את קביעותיו של הרשם ביחס למשיבים וציין כי היעדר הדרישה לתשלום דמי חבר ואי תשלומם בפועל איננה מטה את הכף לרעת המשיבים. עו"ד אלבז מצא כאמור כי בהודעות לתשלום מיסים שנשלחו למשיבים נרשם במפורש "כרטיס לחבר" ולפיכך אי תשלום שיעור המיסים הנכון יכול היה בהחלט לנבוע מאי הבנה מצד המשיבים. עוד צוין באותו עניין כי גם האגודה לא פעלה לגביית ההפרש הנדון בשל אי הבנה גם מצידה. בכל הנוגע לקביעה בדבר היעדר זכויות קנייניות נאמר כי אף אם אכן אין למשיבים זכויות קנייניות בנחלה, הרי שאין הדבר משליך בהכרח על זכויותיהם באגודה השיתופית ואף אין בכך כדי לשלול את האפשרות שבפועל האגודה נהגה במשיבים וראתה בהם כחברים. לגבי הסכם משק העזר, שהרשם ייחס לאמור בו חשיבות בהחלטתו, קבע בית המשפט המינהלי הנכבד כי לשון ההסכם אכן מעוררת קושי בנסיבות מקרה זה. ואולם, נוכח חלוף הזמן בין מועד חתימת ההסכם לבין פרוץ הסכסוך בין הצדדים (כעשר שנים) - עדיין ניתן לאתר כאן את אותן נסיבות מיוחדות שנדרשות לפי תקנה 2א לתקנות, וכן ניתן לקבל את הטענה כי הצדדים שינו את ההסכם בהתנהגותם במהלך עשר השנים שחלפו מאז חתימתו.

          בית המשפט הורה איפוא לרשם לתקן את פנקס החברים כך שיכלול את שמות המשיבים וכן הורה לאגודה לשאת בהוצאות המשיבים ובשכר טירחת עורך-הדין מטעמם, בסך 10,000 ש"ח.

על פסק דין זה הוגשה בקשת רשות הערעור שלפני.

7.             האגודה טוענת בבקשתה כי יש מקום ליתן רשות ערעור בעניין זה, שכן הבקשה מעוררת שאלה חשובה בדבר חברות באגודה שיתופית מכוח התנהגות. כן נטען כי מדובר בבקשה עקרונית, הרלבנטית לאגודות שיתופיות רבות מעבר למבקשת. מעבר לכך - האגודה טוענת כי יש להזקק לבקשת רשות הערעור גם נוכח הצורך לקבוע הלכות בדבר היקף הביקורת השיפוטית על החלטות הרשם. לגוף העניין האגודה סומכת ידיה על החלטת הרשם ומביאה מקביעותיו. המבקשת שבה וטוענת כי היא מעולם לא נהגה במשיבים כבחברי אגודה וכי גם המשיבים לא ראו עצמם ככאלה. המבקשת מתייחסת גם לקביעות בית המשפט הנכבד קמא ביחס להסכם משק העזר ומדגישה את העובדה שההסכם קבע מפורשות כי המשיבים אינם חברים באגודה. לטענת המבקשת, המשיבים לא הצליחו להתגבר על אמירה זו בחוזה וגם בשל כך לא היה מקום לקבל את ערעורם בבית המשפט הנכבד קמא. המבקשת חוזרת אף על טענותיה בעניין אי תשלום מיסי האגודה ובעניין היעדר הזכויות בנחלה, כהוכחות נוספות לאי חברותם של המשיבים באגודה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ