אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בר"ם 11051/04

החלטה בתיק בר"ם 11051/04

תאריך פרסום : 11/07/2005 | גרסת הדפסה
בר"ם
בית המשפט העליון
11051-04
13/02/2005
בפני השופט:
דורית ביניש

- נגד -
התובע:
ר.י.ו מהנדסים בע"מ
הנתבע:
מנהל הארנונה בעיריית ראשון לציון
החלטה

           בפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (השופטת מ' רובינשטיין), בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים, אשר דחה את ערעורה של המבקשת על החלטות ועדת הערר לענייני ארנונה של עיריית ראשון לציון (להלן: ועדתהערר).

           המבקשת הגישה ערר לועדת הערר על חיובה בארנונה בגין מבנה תעשייה בראשון לציון, אשר הינו בבעלות המבקשת ואשר הושכר למצדה חברה להנדסה בע"מ (להלן: מצדה) החל משנת 1995 (להלן: הנכס). המבקשת ומצדה היו במועדים הרלוונטיים בבעלות אותם בעלי מניות ושתיהן נוהלו על ידי בא-כוח המבקשת. ביום 21.5.02 הוצא נגד מצדה צו פירוק.

           עררה של מצדה הוגש ביום 21.11.99 ובו חלקה מצדה על שומות הארנונה בהן חויבה בגין הנכס בשנים 1999-1995. מצדה טענה בעררה כי חויבה שלא כדין בגין שטח של 20 מ"ר, אשר נמצא בבעלות עיריית ראשון לציון (להלן: העירייה) ובו עמדה מכולה אשר הציבה מצדה באופן זמני. עוד טענה מצדה כי ביום 14.10.98 נשלח מכתב מטעמה למחלקה המשפטית של העירייה, בו צוין כי המכולה הוסרה בעקבות כתב אישום שהוגש בגין הצבתה. ביום 12.4.02 דחתה ועדת הערר את עררה של מצדה, בציינה כי המכתב למחלקה המשפטית בעירייה לא ענה לדרישות סעיף 330 לפקודת העיריות [נוסח חדש] (להלן: פקודת העיריות) כיוון שעסק בהליכים הפליליים אשר נוהלו נגד מצדה ולא נשלח במקביל גם למחלקת הנכסים בעירייה.

           עררה של המבקשת הוגש ביום 25.5.00 ובו חלקה המבקשת על שומות הארנונה בהן חויבה בגין הנכס בשנים 2001-2000. המבקשת טענה בעררה כי מצדה היא שהחזיקה בנכס בשנים אלו נוכח הסכם השכירות משנת 1995. מנגד, טען המשיב כי חיובה של המבקשת החל בעקבות הודעת מצדה לעירייה לפיה ביום 21.6.98 פסקה להחזיק בנכס בשל קשיים כלכליים והשיבה את מפתחות הנכס לידי המבקשת. ביום 30.5.02 דחתה ועדת הערר את עררה של המבקשת בציינה כי המבקשת נרשמה בספרי העירייה כמחזיקת הנכס נוכח הודעתה של מצדה מיום 21.6.98.

           על החלטות ועדת הערר הגישו המבקשת ומצדה ערעור לבית המשפט לעניינים מינהליים. בפני בית המשפט לעניינים מינהליים חזר בא-כוחן של המבקשת ומצדה על הטענות שהועלו בפני ועדת הערר. באשר לחיוב בארנונה בגין השטח בו הוצבה המכולה, הוסיף וטען בא-כוחן של המבקשת ומצדה כי יש לחייב את שטח המכולה לפי סיווג של "קרקע תפוסה" ולא לפי סיווג של "שטח בניין". באשר לזהותה של המחזיקה בנכס, נטען כי ההודעה בה מבקשת העירייה לראות כהודעה על החזרת ההחזקה בנכס למבקשת ניתנה בעל-פה ולא בכתב ולפיכך אינה עומדת בדרישות סעיף 325 לפקודת העיריות.

           לאחר שבחן את טענות הצדדים, החליט בית המשפט לענינים מינהליים, ביום 3.11.04, לדחות את ערעורן של המבקשת ומצדה. באשר לחיוב בארנונה בגין השטח בו הוצבה המכולה, ציין בית המשפט כי עד להגשת ההשגה לא פנה בא-כוחן של המבקשת ומצדה באופן מסודר לעירייה או למשיב בהודעה כי המכולה הוסרה. בית המשפט ציין עוד כי הבקשה הרשמית במכתב שהופנה למחלקה המשפטית של העירייה היתה כי כתב האישום יימחק וכי לא היתה בו פנייה להסדרת ענייניהן הכספיים-מנהליים של המבקשת ומצדה. כן קבע בית המשפט כי יש לחייב את שטח המכולה לפי סיווג של "שטח בניין" ולא לפי סיווג של "קרקע תפוסה" כיוון שמקור החיוב בארנונה הוא המכולה עצמה ולא הקרקע עליה היא ניצבת.

           באשר לזהותה של המחזיקה בנכס, קבע בית המשפט לעניינים מינהליים כי המכתב שנשלה לעירייה בשמה של מצדה היה חתום על ידי בא-כוחן של המבקשת ומצדה וצוין בו במפורש כי מצדה החזירה את מפתחות הנכס למבקשת. בית המשפט ציין עוד כי הודעה זו של מצדה אף אושרה בשיחה טלפונית עם בא-כוחן של המבקשת ומצדה. כן ציין בית המשפט כי המבקשת מעולם לא הודיעה לעירייה על השבת הנכס לידי מצדה. מעבר לדרוש, העיר בית המשפט כי באופן התנהלותן המשותף של המבקשת ומצדה היה לעיתים ניצול בלתי הוגן של ההבחנה המשפטית ביניהן וכי יתכן שרק בשל כך ראוי להתבונן על שתי החברות כבעלות "כיס משותף" לצורך חיובן בארנונה בגין הנכס. מכאן בקשת רשות הערעור שבפניי, אשר בה חוזר בא-כוח המבקשת על כל הטענות אשר נטענו בשתי הערכאות הקודמות. בנוסף, מעלה בא-כוח המבקשת טענה חדשה לפיה על העירייה להשיב למבקשת את סכום החיוב בארנונה בגין שטח המכולה בהתחשב בכך שהעירייה לא הודיעה מראש למצדה ו/או למבקשת על הגדלת סכום החיוב.

           לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות. כלל הוא כי רשות ערעור תינתן כאשר הבקשה מעלה שאלה משפטית בעלת חשיבות עקרונית. בקשת רשות הערעור שפניי אינה מעוררת כל שאלה עקרונית המצדיקה התערבות של ערכאה נוספת. רוב טענותיה של המבקשת הן טענות שבעובדה, אשר נדונו ונדחו על ידי בית המשפט לעניינים מנהליים בהחלטה מפורטת ומנומקת. באשר לטענה בדבר העדר ההודעה על הגדלת סכום החיוב, הרי שלא הובא נימוק מטעם המבקשת מדוע לא הועלתה הטענה על ידה בפני שתי הערכאות הקודמות ולפיכך אין מקום להיזקק לה לראשונה בבית משפט זה. מכל מקום, גם טענה זו אינה מעלה כל שאלה עקרונית המצדיקה מתן רשות ערעור.

           אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית.

           ניתנה היום, ד' באדר א' תשס"ה (13.2.2005).

                                                                                      ש ו פ ט ת


העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   /צש

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ