אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בע"מ 9248/12

החלטה בתיק בע"מ 9248/12

תאריך פרסום : 03/06/2013 | גרסת הדפסה
בע"מ
בית המשפט העליון
9248-12
03/06/2013
בפני השופט:
נ' הנדל

- נגד -
התובע:
פלונית
הנתבע:
1. פלונית
2. פלונית
3. פלוני
4. פלוני
5. פלוני

החלטה

1.        מונחת לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב (כב' השופטים י' שנלר, ק' ורדי ור' לבהר-שרון) בעמ"ש 1005-08 בגדרו נדחה ערעורה של המבקשת על פסק דין משלים שנתן בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב (כב' השופט ש' שוחט) בתמ"ש 91410/98 ואשר חייב את המבקשת לשלם לאחיה ז"ל (להלן: האח) 43,369 ש"ח בתוספת הפרשי הצמדה וריבית וכן הוצאות ושכר טרחה בסך 11,500 ש"ח.

2.        ראשיתה של הפרשה בשנת 1994 וההליכים בעניינה מתקיימים זה למעלה מ-14 שנים. להלן עיקרי העובדות הנצרכות לענייננו וכן תמציתם של ההליכים הקודמים. בשלב זה יצוין כי בעוד ההליכים תלויים ועומדים בין הערכאות קמא נפטר האח. משיבים 1 - 4 בהליך שלפניי הם יורשיו, ואילו משיב 5 הוא אח נוסף אשר היה ערב בהלוואה המקורית.

           בשנת 1994 ביקשה המבקשת מאחיה כי ייטול עבורה הלוואה מהבנק בסך 20,000 ש"ח אותה תחזיר לו בתשלומים שוטפים. זולת הפקדה חד פעמית של 8,000 ש"ח לא עמדה המבקשת בסיכום. כתוצאה מאי פירעון הלוואה זו וכתוצאה מחובות נוספים שהיו לו, נקט הבנק מספר פעולות כנגד האח ולבסוף הגיע עמו להסדר פשרה. פניותיו של האח למבקשת כי תחזיר את יתרת החוב נענו בשלילה עד שביום 23.11.1998 הגיש נגדה תביעה לבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב. בית המשפט לענייני משפחה (מפי כב' השופט ש' שוחט) קיבל את התביעה ובהתבסס על תחשיב שהוגש בכתב התביעה חייב את המבקשת בסך של 57,136.28 ש"ח וכן בהוצאות ושכר טרחה בסך 15,000 ש"ח.

           על פסק דין זה ערערה המבקשת לבית המשפט המחוזי אשר קיבל את הערעור במובן זה שקבע (מפי כב' השופטת י' שטופמן) כי כתב התביעה לא הוכח כדבעי הואיל והתחשיבים שהוגשו לבית המשפט קמא מגלמים בתוכם חובות ותשלומים אשר דרך עריכת חישובם לא הובררה. יחד עם זאת, יצוין כי בית המשפט המחוזי דחה את יתר טענותיה המהותיות של המבקשת בדבר קיזוז, קיומו של אשם תורם מצד האח וטענות נוספות אשר חלקן שבות ועולות בבקשה זו שלפניי.

           על פסק דינו של בית המשפט המחוזי הגישו המשיבים בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון. בית משפט זה (מפי השופט א' רובינשטיין) קיבל את הבקשה, דן בה כבערעור והחליט לקבלו כך שפסק דינו של בית המשפט המחוזי בוטל והתיק הושב לבית המשפט לענייני משפחה לצורך בירור הסכום המדויק שחייבת המבקשת למשיבים.

           בעקבות החלטתו של בית משפט זה, נתן בית המשפט לענייני משפחה (מפי כב' השופט ש' שוחט) פסק דין משלים ביום 9.12.2007 ובו נקבע כי על המבקשת לשלם לעיזבונו של האח סך של 43,369 ש"ח וכן הוצאות ושכר טרחה בסך 11,500 ש"ח, הכל בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מהמועדים הרלוונטיים (מועד הגשת התביעה ומועד פסק הדין המקורי, בהתאמה). בפעם זו, הדרך בה הגיע בית המשפט קמא לתחשיב האמור הוצגה ונומקה על ידו במפורט (פסקה 4 לפסק הדין).

           גם על פסק דין זה הגישה המבקשת ערעור לבית המשפט המחוזי בתל אביב, ערעור אשר נדחה בפסק דינם של כב' השופטים י' שנלר, ק' ורדי ור' לבהר-שרון מיום 2.8.2012. בפסק הדין התייחס בית המשפט קמא לטענתה העיקרית של המבקשת בהליך שהתקיים לפניו ולפיה עם פטירת האח מחל הבנק על החובות שהיו לו ובכללם החוב הרלוונטי לתביעה. נקבע כי מדובר בגרסה עובדתית ומשפטית חדשה אשר לא נטענה בהליכים הקודמים ולא הוגשו ראיות לנכונותה. עוד נאמר כי גרסה זו עומדת בסתירה לשתי גרסאות קודמות בהן הודתה המבקשת בקיומו של החוב - ואשר למעשה נמצאו גם הן כסותרות זו את זו. אף לגופו של טיעון ציין בית המשפט כי "אין זה ברור כלל ועיקר שממחילת הבנק אמורה הייתה ליהנות המערערת [המבקשת] ולא יורשי המנוח [המשיבים]".

3.        על פסק דין זה בקשת רשות הערעור שלפניי. לטענת המבקשת לא עמדו המשיבים בנטל הוכחת רכיבי התביעה וגובהו המדויק של החוב הנטען. עוד טוענת המבקשת כי חשבונותיו של האח נסגרו בעקבות הסתבכותו בערבויות מזויפות ולא בשל אי פירעון ההלוואה שנטל עבורה. טענה נוספת שמשמיעה המבקשת היא כי האח הוא האשם באי תשלום החוב כיוון שההסכם ביניהם איפשר לו לפרוע את החוב באמצעות מכירת דירה אשר המבקשת היא אחת מיורשיה.

4.        דין הבקשה להידחות. בקשת רשות ערעור כשמה כן היא. קיימת היא במקום בו החוק איננו מעניק זכות ערעור ועל המבקש להראות כי יש במקרה כדי להצדיק רשות ערעור. הדברים נכונים במיוחד במקרים בהם מדובר "בגלגול שלישי" לגביהם נפסק כי רשות ערעור תינתן רק במקום בו מתעוררת שאלה עקרונית או משפטית החורגת מעניינם הפרטי של הצדדים (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123 (1982)). נכונים הדברים שבעתיים בפרשה בה עסקינן כעת, פרשה אשר נדונה ולובנה בחמש ערכאות עד אשר עומדות רגלינו כעת בגלגולה השישי.

           אף הבדיקה לגופה לא תועיל. את טענותיה של המבקשת ניתן לחלק לשתיים: אלו "הותיקות" ואחת "חדשה". טענותיה "הותיקות" - טענות קיזוז, טענות לאשם תורם וטענות לחלופה לתשלום החוב בדמות מכירת הדירה - כל אלו נדחו על ידי הערכאות כולן, ובכלל זה אף על ידי בית המשפט המחוזי בערעור הראשון בפסק הדין אשר ביטל את חיובה של המבקשת. בפסק דין זה דחה בית המשפט המחוזי במפורש את כל הטענות האמורות, והטעם לכך שקיבל לבסוף את ערעורה של המבקשת נעוץ בכך שהתחשיב המדויק לא נעשה כראוי על ידי בית המשפט לענייני משפחה. ההחלטה המאוחרת יותר של בית משפט זה מפי כב' השופט א' רובינשטיין התוותה את המסגרת הכללית שבה תידון הפרשה - הוכרע דבר קיומו של חוב והוכרע כי ישנו צורך בתחשיב מדויק. נימוקו להפיכת פסק דינו של בית המשפט המחוזי היה כי "קשה לקבל את התוצאה לפיה פטורה המשיבה - למצער - מהשבת הסכום בו הודתה. פשוט הוא כי מי שחב לזולת סכום כספי, עליו להשיבו". אף בהחלטה זו צויין כי "המשיבה [המבקשת] העלתה טענות הגנה שונות - אך אלה נדחו לגופן בבית המשפט לענייני משפחה, שקבע קביעות מהימנות ברורות". לסיום קבע כי "יושב התיק לבית המשפט לענייני משפחה, שיברר את הסכום המדויק שחייבת המשיבה בהתחשב בנתונים כולם". עינינו הרואות אם כן כי בבית משפט זה נקבע המתווה הכללי. יישומו נעשה לאחר מכן בבית המשפט לענייני משפחה, בפסק דין אשר נבחן היטב אף בערכאת הערעור בהרכב שלושה. עיון נוסף בטענותיה "הותיקות" של המבקשת בעניין זה - טענות שעיקרן בתחום קביעות מהימנות וממצאי עובדה אשר ההתערבות בהם מצומצמת ממילא - הוא בבחינת טחינת קמח טחון. עד כאן בכל הנוגע לטענות "הותיקות".

           באשר לטענה "החדשה" - אשר הפכה לטענה העיקרית שנטענה בערעור נושא בקשה זו - ולפיה חובותיו של האח נמחלו על ידי הבנק ובכללם החוב בגין ההלוואה שנטל עבור המבקשת, יודגש כי מדובר בטענה שכלל לא עלתה בפני הערכאה הדיונית, לא בתביעה המקורית ולא בטרם מתן פסק הדין המשלים (וראו בהרחבה את נסיבות העלאתה בעמודים 8 - 9 לפסק דינו של בית המשפט המחוזי). גם בפני ערכאת הערעור לא הוכחה כלל הטענה ובית המשפט המחוזי אף קבע לגביה כי "מעת שקיימת הודאה בחוב, הטענה החדשה הינה בגדר טענת הודאה והדחה ועל כן היה על המערערת [המבקשת] להוכיחה, ובכך כשלה המערערת [המבקשת]" (פסקה 18 לפסק הדין). בית המשפט אף קבע כי "גם אם היה נקבע כי הבנק אכן מחל ליורשי המנוח על יתרת החוב בתיק ההוצל"פ שמקורו בהלוואה, עדיין היה מקום להידרש לשאלה כלפי מי המחילה". דהיינו, גם קבלת הקונסטרוקציה העובדתית החדשה שמציגה המבקשת איננה מובילה בהכרח לתוצאה המשפטית הרצויה מבחינתה.

           להשלמת הבירור נחוץ כמובן לערוך השוואה בין מועד ההליכים לרבות מועד העלאת טענת המחילה ובין מועד פטירת האח בשנת 2000. בעניין זה יודגש כי אף מגירסת המבקשת מתברר כי המחילה, אם הייתה, לא הייתה קיימת בעת הגשת התביעה כי אם מספר שנים לאחר מכן. מהחומר עולה כי האח נפטר לאחר הגשת התביעה אך בטרם ניתן פסק הדין המקורי בעניין. אי לכך, אין מענה משכנע מדוע העניין לא נטען בהזדמנות הראשונה וביתר שאת - מדוע לא עמדה המבקשת על הטענה בגלגול השני בפני הערכאה המבררת היא בית המשפט לענייני משפחה, כפי שהדגיש בית המשפט המחוזי בערעור השני. יובהר כי אין זה המקרה בו נמנע צד מלטעון טענה אשר הוא מעלה לראשונה בערכאת הערעור, אלא מהחומר עולה כי כאמור המבקשת אף טענה היפוכם של דברים בשתי גרסאות שונות וסותרות כשלעצמן (ראו פסקאות 11 - 12 לפסק הדין נושא הבקשה). הסברי המבקשת אינם מספקים מענה, ואף מחזקים את המסקנה כי ניתן היה לטעון את הטענה ברוחב זה או אחר בפני בית המשפט לענייני משפחה.

           עולה אם כן כי אין אבן שלא נהפכה בפרשה הזו אם פעם, אם פעמיים, אם שלוש ואף למעלה מכך. כל נתיבי טענותיה של המבקשת מוליכים אל המסקנה כי דין הבקשה להידחות - הן מהטעם שאינה נכנסת לגדרי החריג המצדיק דיון בגלגול שלישי, הן לגופה.

5.        הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תגובת המשיבים לא יינתן צו להוצאות.

           ניתנה היום, כ"ה בסיון תשע"ג (3.6.2013).

ש ו פ ט


העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. נכ

מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ