אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בע"מ 4999/11

החלטה בתיק בע"מ 4999/11

תאריך פרסום : 27/10/2011 | גרסת הדפסה
בע"מ
בית המשפט העליון
4999-11
23/10/2011
בפני השופט:
ע' פוגלמן

- נגד -
התובע:
1. ש.י.מ
2. ש.י.

עו"ד ארי אליעז
הנתבע:
1. י.ל
2. א.פ.

עו"ד שרון אופיר
החלטה

          לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' סגנית הנשיאה א' קובו, סגנית הנשיאה מ' רובינשטיין והשופטת ע' צ'רניאק), שבגדרו נדחתה טענת המבקשים כי המשיבות ויתרו על זכותן לערער על פסק דינו של בית משפט השלום.

השתלשלות העניינים

1.             בין המבקשת 2 (להלן: המבקשת) לאחיותיה המשיבות התגלע סכסוך על ירושת אביהן ז"ל. המבקש 1, הנשוי למבקשת, מונה על-ידי המנוח למנהל עיזבונו. המחלוקת ביניהן נסבה על היקף זכויות המשיבות בנכסים הנזכרים בצוואת אביהן, על מועד עריכת השמאות לצורך קביעת שווי חלקי הירושה, וכן על קביעת הפרשי הצמדה וריבית.

2.             בית המשפט לענייני משפחה (כבוד השופט ש' שוחט) חייב את המבקשים לשלם לכל אחת מהמשיבות סכום של 61,500 דולר, לפי ערכו בשקלים נכון ליום 18.6.1991 (הוא המועד האחרון לתשלום על-פי צוואת המנוח), אך דחה את תביעת המשיבות לפסוק ריבית. על קביעה זו ערערו המשיבות לבית המשפט המחוזי.

3.             בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור, וקבע כי לסכום שנפסק על-ידי בית המשפט לענייני משפחה תתוסף ריבית בשיעור 4%, מיום 18.6.1991 ועד לתשלום בפועל. על החלטה זו הגישה המבקשת בקשת רשות ערעור לבית משפט זה (בע"מ 764/11 פלוני נ' פלונית (לא פורסם, 12.5.2011 (להלן: ההליך הקודם)), שבגדרה נטען כי בית המשפט המחוזי לא התייחס לטענה כי לאחר שניתן פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה חתמו המשיבות על מסמך שכותרתו "קבלה ואישור" (להלן: המסמך), ובו - כך נטען - הצהירו המשיבות בפני בא כוחן דאז כי אין ולא תהינה להן טענות נוספות כלפי המבקשים.

4.             בהליך הקודם לא מצאנו כי סוגיית הריבית מעוררת שאלה החורגת מעניינם של הצדדים, ולפיכך נדחתה בקשת רשות הערעור בעטיה. בעניין היעדר הכרעת בית המשפט המחוזי בהשלכות המסמך האמור, החלטנו לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור והוגש ערעור לפי הרשות שניתנה, ונקבע כי התיק יוחזר לבית המשפט המחוזי לצורך הכרעה בטענות הנוגעות למסמך, בהתבסס על התשתית שהונחה לפניו או תוך מתן רשות לצדדים להשלים טיעוניהם בעניין זה.

5.             בפסק דין מיום 9.6.2011 דחה בית המשפט המחוזי את טענת המבקשים שלפיה בחתימתן על המסמך ויתרו המשיבות על זכותן לערער על החלטת בית משפט השלום. זאת על יסוד הנימוק שטענת המבקשים - כמו הטענה המנוגדת של המשיבות שלפיה הן הוטעו וחתמו על המסמך במחשבה שמדובר אך ורק באישור המעיד על קבלת הכספים המגיעים להן - הן טענות שהועלו אך בעיקרי הטיעון ומצריכות ליבון עובדתי. בית המשפט קבע שהמבקשים, שעליהם נטל ההוכחה, לא תמכו טענתם בראיה כלשהי (כגון תצהיר מטעם עורך-הדין שערך את המסמך), וששני הצדדים הסתפקו בהפניית בית המשפט לעיקרי הטיעון. משלא הונחה תשתית עובדתית להכרעה בתוקפו ונפקותו של המסמך, קבע בית המשפט כי אין בידיו לקבוע כי המשיבות היו מנועות מהגשת הערעור ודחה את טענת המבקשים.

מכאן הבקשה שלפניי.

טענות הצדדים

6.             המבקשים טוענים כי מאז שניתנה ההחלטה הקודמת ועד פסק דינו של בית המשפט המחוזי נושא הבקשה דנן לא היתה להם הזדמנות להביא ראיות לעניין המסמך, וכי לא הפנו את בית המשפט לעיקרי טיעון. המבקשים גורסים כי טענת המשיבות היא טענה בעל-פה נגד מסמך בכתב, ומכאן שהיה נכון לזקוף לחובתן את העובדה שלא עתרו להשמיע עדים ולא סמכו טענתן בראיות, ולא לחובת המבקשים כפי שקבע בית המשפט קמא. זאת במיוחד נוכח העובדה שבא-כוח המשיבות דאז אישר בחתימתו על המסמך כי כל אחת מהן חתמה על המסמך מרצונה החופשי ולאחר שהבינה את תוכנו ומשמעותו. לבסוף טוענים המבקשים כי הבקשה מעלה סוגיות החורגות מד' אמותיו של המקרה דנן, הנוגעות לפרשנות כתב ויתור תביעות והיחס בינו לבין ויתור על זכות הערעור, ועל כן יש לתת רשות ערעור.

7.             בהחלטתי מיום 16.8.2011 התבקשו המשיבות להגיש תשובה לבקשה, תוך התייחסות להשתלשלות העניינים הנוגעת לבקשה למחיקת הערעור על הסף שהוגשה לבית המשפט המחוזי על-ידי המבקשים, ובכלל זה אם הוגשה תשובה לבקשה זו נוכח החלטת בית המשפט המחוזי מיום 2.9.2008.

 

8.             בתשובתן, טוענות המשיבות כי המקרה דנן אינו מעלה סוגיה בעלת חשיבות משפטית החורגת מעניינם של הצדדים הישירים למחלוקת, ועל כן יש לדחות את הבקשה. לגופו של עניין, טוענות הן כי אין ללמוד מן המסמך שויתרו על זכות הערעור שלהן, אלא בחתימתן עליו רק אישרו את קבלת הכספים המגיעים להן בהתאם לפסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה. ממילא, סבורות הן כי נוכח משקלה החוקתי של זכות הערעור, עדיפה פרשנות המגשימה את זכות הערעור בפירוש תניה המגבילה את חופש הגישה לערכאות על פני פרשנות השוללת אותה. כטענה חלופית גורסות הן כי משמעותו של המסמך לא הובהר להן, והן הוטעו והולכו שולל על-ידי בא כוחן דאז ובא-כוח המבקשים. המשיבות מציינות כי לא הוגשה על-ידן תשובה לבקשה למחיקה על הסף, ככל הנראה משום שלא קיבלו לידן את החלטת בית המשפט קמא בעניין זה.

דיון והכרעה

9.             לאחר שבחנתי את הבקשה והתשובה לא ראיתי ליתן רשות לערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי. ככלל, רשות ערעור ב"גלגול שלישי" תינתן במקרים שבהם הבקשה מעלה שאלה כללית החורגת מעניינם של הצדדים הישירים למחלוקת (ראו ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123 (1982)). טעויות שנפלו בפסק דינו של בית המשפט קמא, אין בהן, כשלעצמן, כדי להצדיק מתן רשות ערעור (רע"א 4193/11 כראדי נ' נרקיס (לא פורסם, 14.6.2011)). עם זאת, במקרים חריגים, שבהם נפל פגם דיוני חמור בהליך לפני בית המשפט קמא, רשאי בית המשפט ליתן רשות ערעור משיקולים של צדק (ראו: שלמה לוין תורת הפרוצדורה האזרחית - מבוא ועקרונות יסוד 216-215 (מהדורה שנייה, 2008); רע"א 1140/04 בר דוד נ' בר דוד (לא פורסם, 30.8.2004); רע"א 10083/08 I. Do. Diamonds Inc. נ' פי.די.די יהלומים בע"מ (לא פורסם, 22.4.2009)).

           בעניינו נפל פגם דיוני, אולם סבורני כי בנסיבות העניין אין מקום להחזיר את הדיון לבית המשפט המחוזי, מהטעמים שאפרט להלן. בראשיתו של ההליך לפני בית המשפט המחוזי, הגישו המבקשים בקשה למחיקת הערעור על הסף, בגדרה טענו כי המשיבות מנועות מהגשת הערעור נוכח המסמך האמור (בקשה מיום 13.8.2008 בבש"א 15722/08). שלא כפי שקבע בית המשפט המחוזי בפסק-דינו נושא הבקשה דנן, הבקשה למחיקה על הסף נתמכה בתצהיר של המבקש. יתרה מזו, חרף החלטת בית המשפט מיום 2.9.2008, המשיבות לא הגישו תשובה לבקשה. בנסיבות אלו, היה מקום שבית המשפט ידון בבקשה למחיקה על הסף לגופה (לדיון בוויתור על זכות ערעור בגדר בקשה למחיקה על הסף ראו: המ' 390/58 (ע"א 365/58) "מהדרין" בע"מ ואח' נ' ברדה, פ"ע מא 212 (1959)). זאת, חרף העובדה שהמסמך נוצר לאחר שניתן פסק הדין בערכאה הדיונית.

10.          בצד האמור, אין בעובדה שבית המשפט לא דן בבקשה כדי לחסום את טענות המבקשים בנוגע למסמך. טענות המבקשים בהקשר זה תוכלנה להתברר, ככל שיחפצו בכך, במסגרת תובענה נפרדת, אשר תוגש לבית המשפט המוסמך כדי שיכריע במשמעותו ובנפקותו של המסמך (ויובהר כי פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנקודה זו אינו מהווה מעשה בית דין בעניינם). יתרה מזו, הואיל ובפי המבקשים טענות שעל פני הדברים מצריכות בירור עובדתי ושמיעת ראיות, דומה שהאכסניה המתאימה להכרעה בהן היא ערכאה דיונית ולא ערכאת הערעור. למותר לציין כי אין באמור כדי להביע דעה באשר לטענות המבקשים לגופן.

11.          נוכח האמור, ובכפוף להערותיי שלעיל, הבקשה למתן רשות ערעור נדחית. בנסיבות העניין אינני עושה צו להוצאות.

           ניתנה היום, ‏כ"ה בתשרי התשע"ב (‏23.10.2011).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ