אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בע"מ 2222/14

החלטה בתיק בע"מ 2222/14

תאריך פרסום : 24/06/2014 | גרסת הדפסה
בע"מ
בית המשפט העליון
2222-14
22/06/2014
בפני השופט:
א' רובינשטיין

- נגד -
התובע:
1. פלוני
2. פלונית

עו"ד אריה הבר
הנתבע:
1. פלונית
2. פלוני

החלטה

א.        בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב (השופטים ענבר, שבח ושוחט) בעמ"ש 24148-10-12 מיום 17.2.14, שבגדרו התקבל ערעור המשיבה על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה במחוז תל אביב (השופט שקד) בתמ"ש 16275-12-09 מיום 16.7.12.

רקע

ב.        המבקש 3 והמשיבה הם בני זוג לשעבר. המבקש 3 הוא בנם של המבקשים 2-1. ביום 6.9.05 רכשו המשיבה והמבקש 3 זכויות דיירות מוגנת בנכס בתל אביב כדי להפעיל בו קיוסק. הזכויות בקיוסק נרשמו על שם המשיבה בלבד, ככל הנראה נוכח הרשעתו של המבקש 3 בפלילים. בסמוך לרכישת הקיוסק נחתמו שלושה הסכמי הלוואה בין הצדדים לבין בנק לאומי למשכנתאות, אשר במסגרתם הועמדה להם הלוואה בגובה 322,000 ש"ח, שהועברה לידי בני הזוג לשם מימוש הרכישה. משכנתא נרשמה על בית מגורי המבקשים 2-1. בחודשי פעילותו הראשונים של הקיוסק עמדו המשיבה והמבקש 3 בתשלומי החזר ההלוואה. בנובמבר 2006 נפרדו השניים, ובסמוך לאחר מכן חדלו מהחזר כספי ההלוואה לבנק. בסוף שנת 2006 סולקה, כך נקבע כממצא עובדתי, המשיבה על ידי המבקש 3 מן הקיוסק, והחל ממועד זה לא היתה שותפה בהפעלתו או נהנתה מרווחיו. בסמוך לכך העביר אחיו של המבקש 3 (להלן גם האח), שעבד כשכיר בקיוסק, 128,000 ש"ח לבנק, כדי להצטרף כשותף לקיוסק. כן הוגשה לבנק בקשה להעברת חבות המשיבה בהלוואה על שם האח. בקשה זו נדחתה, ומספר חודשים אחר כך סולק האח מן הקיוסק. ביום 21.8.07 נחתם הסכם בין המבקש 3 לאחיו שלפיו, נוכח החלטתם לסיים את השותפות ביניהם, התחייב המבקש 3 לשלם את יתרת הפיגורים לבנק, לשלם את המשכנתא באורח סדיר ולפעול למכירת העסק לצד ג', אולם מספר חודשים לאחר מכן, חדל המבקש 3 מתשלום החזרי הלוואת המשכנתא, ובאמצע שנת 2009 עזב את הקיוסק. לשלמות התמונה יצוין, כי ביום 17.12.09 הוטל (הרשמת כץ) במעמד צד אחד עיקול זמני על זכויות המשיבה בנכס, וזה בוטל ביום 17.2.10. על ההחלטה לביטול הוגש ערעור, אך בטרם זה נדון מכרה המשיבה את הזכויות בנכס. הערעור התקבל (החלטת השופטת ריש-רוטשילד בע"ר 8262-03-10 מיום 12.9.10). עם זאת צוין, כי משמכרה המשיבה את הזכויות בנכס, הערעור הוא תיאורטי.

ג.        ביום 14.12.09 הגישו המבקשים 2-1 תביעה, שבה עתרו לחייב את המשיבה ואת המבקש 3 בתשלום ההלוואה בסך 322,000 ש"ח. המבקש 3 לא הגיש כתב הגנה ולא התייצב לדיון. ביום 28.2.11 ניתן נגדו פסק דין בהעדר. התיק המשיך להתנהל כנגד המשיבה. במאי 2010 מכרה כאמור המשיבה את הזכויות בקיוסק, שהיה רשום על שמה, ונטלה את התמורה.

ד.        בית המשפט לענייני משפחה בא למסקנה, כי במועד נטילת ההלוואה סוכם בין המבקשים 2-1 לבין המבקש 3 והמשיבה, כי האחרונים ישיבו את ההלוואה עד לפירעונה, וכי על סמך הסכמה זו הסכימו המבקשים 2-1 לשעבד את ביתם לטובת ההלוואה. טענת המשיבה כי הוחתמה על מסמכי הלוואת המשכנתא מבלי שידעה כי יהא עליה לפרוע אותה, נדחתה, ונקבע כי היא נטלה חלק פעיל בהליכים לקראת נטילת המשכנתא. כן נדחתה טענת המשיבה כי המבקש 3 התחייב כלפיה שהוא זה שיפרע את ההלוואה. עם זאת נקבע, כי המבקשים 2-1 מחלו למשיבה על חובה כלפיהם עם הכנסתו של האח כשותף תחתיה. צוין בהקשר זה, כי המבקשים 2-1 סייעו בידי האח להעמיד את סכום הכסף הנחוץ. הוסף, כי היעדר התייחסות למשיבה בהסכם שנחתם באוגוסט 2007 מחזק את המסקנה שהיא לא היתה באותה עת שותפה בקיוסק. לאחר כל אלה וחרף האמור הורה בית המשפט למשיבה - מבלי שסעד זה נתבקש - להעביר את כספי התמורה שקיבלה בגין העברת הזכויות בקיוסק לידי המבקשים 2-1, בניכוי כספים ששילמה על חשבון חובות הקיוסק, ככל שאלה יוכחו במסגרת טענת "פרעתי".

ה.        המשיבה הגישה ערעור על פסק הדין, והמבקשים 2-1 הגישו ערעור שכנגד. בית המשפט המחוזי לא מצא עילה להתערבות בממצאיו של בית המשפט לענייני משפחה, כי המבקשים 2-1 מחלו למשיבה על החזר ההלוואה. נקבע, כי למסקנה תימוכין, בין היתר בדמות בקשת המחאת החבות שהוגשה לבנק, וכי המבקשים 2-1 היו מודעים היטב שאחי המבקש 3 העביר סכום נכבד תמורת הצטרפותו לשותפות. הערעור שכנגד נדחה איפוא. אשר לסמכותו של בית המשפט לפסוק סעד שלא נתבקש, צוין, כי לא נתבררו כל הראיות הדרושות להכרעה באשר לסעד, וכי השאלות למי שייכת תמורת הקיוסק, והאם המשיבה היתה רשאית ליטול אותה, דורשות הכרעה במישור היחסים שבין המשיבה, המבקש 3 ואח המבקש 3; על כן גם הסעד שניתן אינו הכרחי לליבון המחלוקת ואינו נובע באופן ישיר מן הסעד שנתבקש. ערעור המשיבה התקבל, והיא שוחררה מהעברת הכספים למשיבים 2-1.

הבקשה

ו.        בבקשה הנוכחית נטען, כי בתי המשפט הקודמים שגו בקביעתם שהמבקשים 2-1 מחלו למשיבה על החזר ההלוואה. נומק, כי ההתחייבות לפרעון ההלוואה היתה כלפי גורמים חיצוניים לשותפות שנוצרה בין המשיבה לבין המבקש 3, וככל שלמשיבה טענות לעניין סילוקה מן הקיוסק, הדבר אינו רלבנטי לעניין התחייבותה כלפי המבקשים 2-1 לפרוע את ההלוואה. עוד נטען, כי לא היה אקט מפורש מצד המבקשים 2-1 המעיד על "מחילה", והמשיבה לא הרימה את נטל הראיה להוכחת האמור. הוסבר, כי אין המבקשים 2-1 חפצים להתערב בממצאי עובדה אלא רק במסקנה הנובעת מהן, וכי קיומה של "מחילה" או אי קיומה הם מסקנה משפטית במובהק. עוד נטען, כי בית המשפט לענייני משפחה היה מוסמך לפסוק סעד שלא נתבקש מכוח סעיף 8(א) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה-1995, המאפשר בעניין של ראיות וסדרי דין לנהוג בדרך הטובה ביותר לעשיית משפט צדק. מכל מקום מטען, כי שאלת מכירת הנכס והשימוש בכספים לצורך פרעון ההלוואה היתה בלב המחלוקת בין הצדדים, ואף שיקולי צדק תומכים במסקנה שעל בית המשפט להכריע בסוגיה זו. עוד נאמר, כי בפני בתי המשפט - שלא כהכרעה שעליה משיגה הבקשה - עמדה מלוא התשתית הראייתית הנחוצה, הן זו שבמישור היחסים שבין המשיבה לבין המבקש 3 והן זו שבמישור היחסים בינה לבין המבקשים 2-1.

הכרעה

ז.        לא אוכל להיעתר לבקשה. רשות ערעור בגלגול שלישי תינתן במשורה, כידוע, בעניינים המעוררים שאלה עקרונית החורגת מגדרי המחלוקת שבין הצדדים הישירים לה. השאלות בנדון דידן אינן נופלות בתחומיה של הגדרה זו, והן תחומות בגדרי הסכסוך הקונקרטי.

ח.       עיקר הכרעתו של בית המשפט לענייני משפחה מבוסס על ממצאי עובדה ומהימנות שקבע, אשר בית משפט שלערעור, ומכל שכן ערעור בגלגול שלישי, יטה שלא להתערב בהם אלא במקרים נדירים (רע"א 2111/07 זיידי נ' דני את דורון שטיחים בע"מ (2007); רע"א 6474/99 צוקרמן נ' פאלוך (1999)). לעיצומם של דברים אציין, כי הבקשה להמחאת חבות ההלוואה אל האח וההסכם מחודש אוגוסט 2007 אומרים דרשני, ומכל מקום התקשיתי להלום את הטענה כי המענה לשאלה האם המבקשים 2-1 מחלו למשיבה על החוב היא מסקנה משפטית, שכן ההכרעה בה צריך שתהא מעוגנת בעובדות הקונקרטיות של המקרה, כפי שהיה.

ט.       אשר לסעד. תחילה, והוא העיקר, בסעד שניתן מקופלת למעשה כבר הכרעה בשאלות, האם היתה המשיבה רשאית למכור את הנכס וליטול את התמורה, ולמי שייכת זו. שאלות אלה, כפי שציין בית המשפט המחוזי, דורשות הכרעה במישור היחסים שבין המשיבה, המבקש 3 ואחי המבקש 3, שהיו חלק מן השותפות, ונדרשת שמיעת ראיות בהקשר זה, בהליך מתאים. יתר על כן, בית המשפט יעניק לתובע סעד שלא נתבקש בכתב התביעה אך "במקרים חריגים בלבד ובהתקיים מספר תנאים ובהם התנאי כי מדובר בסעד הנובע ישירות מן הסעד המקורי שהתבקש וכן כי כל העובדות הדרושות להענקת אותו הסעד נתבררו בפני בית-המשפט והצדק או הצורך ללבן את השאלות המהותיות שבמחלוקת, מחייבים את מתן הסעד אף שלא נתבקש" (ע"א 9137/07 אוסיפובה נ' קלישטיין (2008) (השופטת א' חיות), פסקה 5 והאסמכתאות שם; ע"א 9136/02 מיסטר מאני בישראל נ' רייז, פ"ד נח (3) 934, 949 (2004); כן ראו לעמדת המשפט העברי ע' שילה "פסיקת סעד שלא נתבקש- 'כי יהיה להם דבר בא אלי'", פרשת השבוע (בעריכת א' הכהן ומ' ויגודה), גיליון 339). השכל הישר מורה שהאפשרות ליתן סעד שלא נתבקש, אף אם מכוח סעיף 8 לחוק בתי המשפט לענייני משפחה, צריך שתהא מעוגנת בתשתית המאפשרת מתן סעד זה. בית המשפט לענייני משפחה קבע, כי לא הונחה בפניו מלוא התשתית לקביעת הסכום שיש לגרוע מכספי המכר שנותרו בידי המשיבה בגין תשלומים ששילמה לסילוק חובותיו, וכי אלה מצריכים בירור. יתר על כן, כפי שציין בית המשפט המחוזי נדרשת התחשבנות אף לעניין הכספים המגיעים למשיבה, נוכח סילוקה מן השותפות (ראו והשוו לעניין חוסר האפשרות לטעון טענת פירעון שנוצרה טרם מתן פסק הדין, רע"א 10971/05 זהבי נ' עיריית קרית ביאליק (2006)). במצב דברים זה, ואף אם אניח כי מדובר בסעד הנובע ישירות מן הסעד העיקרי, לא מצאתי כי יש מקום להתערבות בפסק דינו של בית המשפט המחוזי.

י.        אין בידי איפוא להיעתר למבוקש.

           ניתנה היום, ‏כ"ד בסיון התשע"ד (‏22.6.2014).

ש ו פ ט


העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.  רח

מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,  www.court.gov.il

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ