אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בע"ח 30954-05-12

החלטה בתיק בע"ח 30954-05-12

תאריך פרסום : 25/02/2013 | גרסת הדפסה
בע"ח
בית משפט השלום באר שבע
30954-05-12
20/05/2012
בפני השופט:
ד"ר יובל ליבדרו

- נגד -
התובע:
1. מוחמד מוסטפא (עציר)
2. ישראל חכם אוחנה
3. אליעזר אדיסון (עציר)

עו"ד נועם אליגון
הנתבע:
מדינת ישראל
עו"ד עינת בלנרו
החלטה

1.         בפני עתירה לגילוי ראיה חסויה בהתאם לסעיף 45 לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א - 1971, לפיה מתבקש בית המשפט להורות על הסרת חיסיון שהוטל ביחס לידיעה מודיעינית שנמסרה בתיק.

2.         בהתאם לתעודת החיסיון, אשר נחתמה על ידי השר לביטחון פנים ביום 7.11.11, הרי ש: " כל פרט או מידע שיש בו כדי לגלות זהות האדם אשר מסר את המידע המתועד בדו"ח ידיעה מס' 11-0382-690 לרבות תוכן המידע ומועד מסירתו, למעט תמצית המידע המתועדת במזכר מיום 26/9/11, שנערך ע"י ציון חיון הינם חסויים. גילוי מידע זה או מסירתו יש בהם כדי לפגוע בעניין ציבורי חשוב באשר הם עלולים: לסכן שלומם של בני אדם; לפגוע בשיתוף הפעולה של הציבור עם המשטרה".

3.         בעתירה שהגיש ב"כ העותר 1 בשם כלל הנאשמים בתיק, טען העותר 1 כי יש להסיר את החיסיון הואיל וגילוי זהות המקור יהיה בו כדי לעזור להגנת העותרים, לתהות על קנקנו ולחקור בעניינו. בעניין זה הוסיף כי יש לבדוק את מעורבות המקור בביצוע העבירה. העותר 1 טען עוד, כי יש לחשוף את תוכן המידע הואיל ויהיה בכך כדי ללמד האם מרשו מעורב באופן ישיר בעבירה המיוחסת לו. עוד הוסיף העותר 1 בעתירתו, כי הסרת החיסיון יתרום להבנה רבה יותר של ההליכים בתיק ותסייע להגנתו.

4.         בדיון שהתקיים במעמד ב"כ הצדדים, ביום 17.5.12, חזר העותר 1 והדגיש כי מבקש הוא לדעת האם הידיעה מתייחסת למרשו שאם לא הדבר עשוי לסייע לו בהגנתו, וכן האם המקור מעורב בביצוע העבירה ואם כן - מדוע לא הוגש כנגדו כתב אישום.

5.         ב"כ העותר 2 (אוחנה) טען אף הוא בדיון והוסיף כי יש לבחון האם הידיעה שנמסרה היא ידיעה כללית או שמדובר בידיעה ספציפית, וזאת בשים לב לתמצית מהמידע שנמסרה לידי העותרים במעמד הדיון (אותה תמצית שהוחרגה בתעודת החיסיון), אשר נכתבה בתאריך מאוחר למועד ביצוע העבירה. אף ב"כ העותר 2 טען כי יש לבחון את מעורבות המקור בביצוע העבירה.

            המצב המשפטי:

6.         סעיף 45 לפקודת הראיות מהווה את נקודת המוצא לדיון בעתירה זו. בהתאם לסעיף 45 לפקודת הראיות הרי ש:

" חיסיון לטובת הציבור

 אין אדם חייב למסור ובית המשפט לא יקבל, ראיה, אם שר הביע דעתו, בתעודה חתומה בידו, כי מסירתה עלולה לפגוע בעניין ציבורי חשוב, אלא אם מצא בית המשפט הדן בדבר, על-פי עתירת בעל דין המבקש גילוי הראיה, כי הצורך לגלותה לשם עשיית צדק עדיף מן העניין שיש לא לגלותה"

7.         בב"ש 838/84 ליבני ואח' נ' מדינת ישראל, פד"י ל"ח (3) 738, ניתח בית המשפט העליון את משמעות התיבה "עשיית צדק" המוזכרת בסעיף 45 הנ"ל בהאי לישנא:

" ... 'עשיית צדק' בהקשר זה משמעותה ניהול הליך פלילי הוגן, שיש בו כדי לחשוף את האמת ולא לגרום לעיוות דין לאותו נאשם ספציפי העומד לדין. על כן, אם חומר החקירה אשר לגביו חל החיסיון, חיוני הוא להגנת הנאשם, כי אז, בוודאי, הצדק דורש את גילויו, ושיקול זה עדיף על פני כל שיקול ביטחוני אפשרי .... אם הראיה אינה כה חיונית ... היא עשויה להשפיע בצורה מסויימת על מהימנות הנאשם או העדים, היא עשויה לשמש תמיכה, עשויה להסיר ספק או ליצור ספק ... במצב דברים זה יש לבחון את חשיבותה היחסית..."

8.          בבש"פ 1924/93 גרינברג נ' מדינת ישראל, פד"י מ"ז (4) 769, הוסיף בית המשפט העליון כי:

" בקביעת הצורך לגלותה לשם עשיית צדק יש לבחון את נסיבותיו של כל משפט ומשפט. הבחינה היא מטבעה אינדיבידואלית וספציפית. יש לבחון את שדה המחלוקת שבין התביעה לבין הנאשם וכן את מיקומה של הראיה וחשיבותה היחסית בשדה זה ...".

9.         התייחסות נוספת שמצאתי להפנות אליה במסגרת החלטה זו, ניתנה בע"פ 621/01 מדינת ישראל נ' חמדאן, פד"י נה (2) 823:

            " בית המשפט יכריע באשר לחיוניותה של עדות חסויה להגנת הנאשם, לפי השאלה, האם בעדות זו מצוי פוטנציאל ראייתי שעשוי - על-פי קנה מידה אובייקטיבי- לעורר ספק סביר באשמת הנאשם ...".

            מן הכלל אל הפרט:

10.        כנגד העותרים הוגש כתב אישום אשר ייחס להם עבירות של החזקת סם שלא לצריכה עצמית, הסתייעות ברכב לביצוע פשע, ניסיון להשמדת ראיה (לעותר אדיסון) ועבירות של התחזות לאדם אחר ושהייה בלתי חוקית (לעותר מוסטפא).

11.        בהתאם לעובדות כתב האישום, הנאשמים ביום 8.9.11, נסעו ברכב מכיוון תל-שבע לבאר-שבע והחזיקו ברכב סם מסוכן מסוג קוקאין במשקל של 20.18 גרם. הרכב נעצר בצומת חטיבת הנגב על ידי שוטרים, וכשהשוטרים ביקשו לפתוח את הרכב, הנאשמים נעלו את הדלתות, סירבו לפתוח אותן ובהמשך, כשהשוטרים ניפצו את שמשות הרכב, קרע העותר אדיסון שקית ניילון שהכילה את הסם ופיזרה על רצפת הרכב.

12.        קו ההגנה של שלושת הנאשמים היה כי אף לא אחד מהם החזיק בסם וכי אף לא אחד מהם היה מודע לכך כי קיים סם ברכב. תשובה זו ניתנה בנפרד על ידי כל אחד מהנאשמים. 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ