אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בג"ץ 9195/03

החלטה בתיק בג"ץ 9195/03

תאריך פרסום : 28/08/2005 | גרסת הדפסה
בג"צ
בית המשפט העליון בירושלים
9195-03
31/12/2003
בפני השופט:
1. מישאל חשין
2. דליה דורנר
3. מרים נאור


- נגד -
התובע:
1. היכליה וינשטוק
2. אביה וינשטוק
3. ברוך פויכטונגר
4. שימרית פויכטונגר
5. המועצה האזורית חוף עזה

עו"ד איתן אדר
הנתבע:
1. הממונה על הרכוש הממשלתי בחבל עזה - מר גבי סלוק
2. אלוף פיקוד דרום - האלוף דן אראל
3. מפקד כוחות צה"ל בעזה - תת אלוף גד שמני

עו"ד שי ניצן
פסק-דין

השופט מ' חשין:

           ביום 24 באוגוסט 2003 הוציא גורם הפיקוח המוסמך מטעם הממונה על הרכוש הממשלתי והנטוש באזור חבל עזה "דרישה לסילוק יד מרכוש ממשלתי". דרישה זו (הדרישה) - אשר הוצאה מכוח הסמכות הקבועה בצו בדבר רכוש ממשלתי (רצועת עזה וצפון סיני) (מספר 423), תשל"ב-1972 (הצו) - היפנתה עצמה אל העותרים 1 עד 4 והורתה אותם לפנות ממקומם "2 קרוואנים חדשים נוספים" אשר הוצבו "ללא היתר כמקובל ובפלישה" במקום הקרוי "שירת הים". כאמור בדרישה, הוצבו אותם קרוואנים על רכוש ממשלתי ללא היתר, ומטעם זה נדרשו העותרים לפנות את המקום.

2.        העתירה שלפנינו מפנה עצמה כנגד אותה דרישה, ועתירת העותרים היא כי נורה את המשיבים לבטל את הדרישה ואת ההחלטה אשר הביאה לדרישה.

3.        ביום 31.12.03 שמענו טיעונים מפי באי-כוח בעלי-הדין, ופסק-הדין שלהלן מייסד עצמו על הטיעונים שבעתירה ובתגובת המדינה ועל טיעונים על-פה ששמענו מפי באי-כוח בעלי-הדין.

4.        העתירה שבכתב מלאה וגדושה טענות וטענות-מישנה וכן היא תגובתם בכתב של המשיבים. ואולם בטיעון על-פה לפנינו צימצמו עצמם העותרים לשתי טענות עיקריות, ולטענות אלו נידרש להלן.

5.        טענה אחת היא טענה של הפליה. שני הקרוואנים שהמשיבים מבקשים לסלק ממקומם נוספו ל-18 קרוואנים באתר "שירת הים", אך הדרישה לפינוי לא כוונה אלא לאותם שני קרוואנים בלבד ולא ל-18 הקרוואנים האחרים. מה בין שני הקרוואנים לבין 18 הקרוואנים האחרים, כך טוען בא-כוח העותרים, שהדרישה לפינוי מפנה עצמה אך למרשיי ולא לאותם קרוואנים אחרים? אין זאת אלא שמרשיי מופלים לרעה וטענה זו של הפלייה ראוי לה שתפסול את הדרישה.  

6.        וזו התשובה לטענה: אכן כן: שני הקרוואנים נושא הדיון דינם זהה, על דרך העיקרון, לדינם של הקרוואנים האחרים, והתשובה הפשוטה לטענת העותרים היא זו, שלעניינם של הקרוואנים האחרים הוצאו דרישות לסילוק יד כבר בימים 30.1.01 ו-23.11.01. באותן דרישות הורה בעל סמכות את מחזיקי הקרוואנים לפנות את השטח באורח מיידי, ולא עוד אלא שהוגשה נגדם תלונה ואף נפתחה חקירה במשטרה. אין לה אפוא לטרוניית ההפליה על מה שתסמוך, וראויה היא הטענה כי תידחה.  

7.        מוסיף וטוען בא-כוח העותרים, כי קיומו של היישוב "שירת הים" הוכרה בידי הרשויות - אם לא דה-יורה כי-אז דה-פקטו - ומכאן שאין יסוד בדין לדרישת הפינוי של שני הקרוואנים. בא-כוח העותרים מודה ומסכים, אמנם, כי יישוב "שירת הים" לא זכה לקבל היתר כדין לקיומו, ואולם מוסיף הוא וטוען, כי הלכה למעשה הוכר היישוב בידי גורמים מוסמכים. לעניין זה מצביע בא-כוח העותרים על מכתבו של מר אביגדור יצחקי, מנכ"ל משרד ראש הממשלה, מיום 4.6.02, בו כותב מר יצחקי אל ראש החטיבה להתיישבות של ההסתדרות הציונית העולמית, ובו מבקש הכותב את הנמען "לטפל באתרי ההתיישבות המפורטות(!) להלן כפי שהינכם מטפלים בכל היישובים שבתחום אחריותכם", ובהמשך הדברים נזכר האתר התיישבות "שירת הים (כפר ים)". כן מפנה בא-כוח העותרים למכתב מיום 1.6.03, בו כותב מר רון שכנר, עוזר שר הביטחון להתיישבות תשתית ואזו"פ, אל מנכ"ל החטיבה להתיישבות של ההסתדרות הציונית העולמית, ובו מסתמך הכותב על מכתבו האמור של מר יצחקי "שכפר-ים (שירת הים) מתפקד כיישוב עצמאי לכל דבר." טוען בא-כוח העותרים, כי שני מכתבים אלה מלמדים בעליל על כך שהרשויות המוסמכות הכירו בשירת הים כיישוב לגיטימי, וכי מכל מקום, בתיתנו דעתנו למעמדם הרם של כותבי המכתבים, ובהסתמך על הכלל הידוע של "ניהול פנימי" (indoor management), חייבים אנו להניח כי כותבי המכתבים כתבו את שכתבו מתוך שהיו מוסמכים לדבר.

8.        ניתנת אמת להיאמר כי מדיניות הממשלה כלפי יישוב שירת הים ניתן לאפיינה כמדיניות מהוססת-משהו, מעין "אין ולאו ורפיא בידיה". ואולם גם זאת ידענו, ובא-כוח העותרים הודה בכך מפורשות, כי מעולם לא נשמעה טענה מטעם העותרים שיישוב שירת הים קיבל היתר כדין להתיישב במקום. אכן, עד שקם יישוב ונהיה חייבים להתקיים הליכים מוקדמים הכרחיים, וחזקה על העותרים כי יודעים הם זאת היטב. בין אותם הליכים מוקדמים הכרחיים ניתן למנות הליכים אלה: החלטת ממשלה, קיומה של תוכנית מיתאר, היתר מהממונה על התכנון באיזור,  היתר בניה, היתר לשינוע קרוואנים ועוד. באין כל אלה - או אחד מאלה - לא תתואר כלל הקמתו המסודרת והחוקית של יישוב.  אין פלא בדבר, אפוא, שבין מועד מכתבו של מר יצחקי מיום 4.6.02 לבין מועד מכתבו של מר שכנר מיום 1.6.03, נמצא לנו סיכום דיון שנערך ביום 2.12.02 עם עוזר שר הביטחון לענייני התיישבות, ובו נכתב מפורשות כלהלן: "דיון עקרוני במעמד המקום: שירת הים - חוף נווה דקלים". הנה-כי-כן, גם לאחר מכתבו של מר יצחקי מיום 4.6.02 - מכתב שלפיו יש לטפל ביישוב שירת הים כפי שמטפלים ביישובים אחרים - גם לאחר מכן מודיעים אותנו כי יש לקיים "דיון עקרוני במעמד המקום". הוא שאמרנו: יישוב שירת הים לא קיבל מעולם היתר להקמתו, וממילא לא נמצא לנו ולו שמץ זכות לעותרים להציב את שני הקרוואנים שהציבו במקום שהציבום - דהיינו: על אדמת מדינה - בלא שקיבלו היתר לדבר.

9.        עורך-דין אדר, בא-כוח העותרים, הוסיף וטען לפנינו טענות-לוואי אחדות, אך לא מצאנו כי יש באותן טענות כדי לשנות מן העיקר. ועיקר הוא, שהעותרים אינם טוענים, הלכה למעשה, לכל זכות שהיא הקנויה להם להצבתם של הקרוואנים נושא הדיון במקום שהציבום. אכן, העותרים לא קנו, הלכה למעשה, זכות להצבתם של שני הקרוואנים במקום שהציבום, ומכאן שדין עתירתם דחייה.

           סוף דבר: אציע לחברותיי כי נדחה את העתירה.

                                                                                      ש ו פ ט

השופטת מ' נאור:

           אני מסכימה.

                                                                                      ש ו פ ט ת

השופטת ד' דורנר:

           לדעתי, תשובת המדינה לעתירה אינה מניחה את הדעת, ולו דעתי הייתה נשמעת היינו מוציאים צו על-תנאי.

           התשובה מבוססת על הדין האזרחי. נטען, כי העותרים לא קנו זכות כלשהי בקרוואנים שבהם הם מתגוררים שהתווספו על קרוואנים אחרים באתר המכונה "שירת-הים" בחוף עזה (להלן: הקרוואנים האחרים). שני הקרוואנים מושא העתירה נתגלו ונדרש פינוים, בתאריך 24.8.03, עת היו הם ריקים ובלתי ניתנים לאכלוס, ומאז אוכלסו, אך עדיין נדרש פינוים בצו המורה על סילוק הפלישה הבלתי-חוקית.

           ברם, גם להצבת הקרוואנים האחרים לא ניתן אישור, ואף לגביהם הוצאו צווי סילוק לפני כשלוש שנים, אלא שהם לא מומשו, וכלל לא ברור שבכוונת המדינה לממשם בעתיד. אכן, מתשובה המדינה, ומטיעוניה בפנינו עולה, כי הוחלט לסלק רק את "הפולשים הטריים".

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ