אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק ב"ש 94092/05

החלטה בתיק ב"ש 94092/05

תאריך פרסום : 17/08/2006 | גרסת הדפסה
ב"ש
בית המשפט המחוזי בתל אביב
94092-05
10/01/2006
בפני השופט:
אמסטרדם יהודית

- נגד -
התובע:
יעקב זינגר
הנתבע:
פרקליטות מחוז -המרכז
החלטה

בפני ערר על החלטת בית המשפט לתעבורה רמלה (כב' השופטת שטאובר) מתאריך 23.10.05, לפיה, נדחתה בקשת העורר לאפשר לו להישפט בגין דו"ח מס' 52100010074 המייחס לו נהיגה במהירות מופרזת של 93 קמ"ש (במקום 70 קמ"ש) בניגוד לתקנה 54(א) לתקנות התעבורה.

לטענת העורר, הוא קיבל בתאריך 9.1.05 הדו"ח הנ"ל, והוטל עליו לשלם קנס בסך 750 ש"ח, אלא אם יודיע תוך 30 ימים כי ברצונו להשפט בבית משפט על העבירה הנ"ל.

בתאריך 13.7.05 פנה המבקש באמצעות בא-כוחו עו"ד גולן למשטרת ישראל, הכחיש את ביצוע העבירה, וביקש להשפט בגין הדו"ח הנ"ל, וכן הציע לחילופין לתקן את כתב-האישום, באופן שהדו"ח יהפוך לברירת קנס בסך 250 ש"ח, אשר תשולם על ידי מרשו.

משפנייתו למשטרה לא נעתרה (ראה תגובת המשטרה - מכתבה של גב' אסתר טולדנו מתאריך 3.8.05), עתר העורר לבית משפט לתעבורה ברמלה, וביקש להשפט בפניו בגין העבירה נשוא הדו"ח הנ"ל, הגם שהודעתו איננה במועד, אך זאת כדי למנוע עיוות-דין ולמנוע קיפוח פרנסתו.

בית משפט קמא דחה בקשתו בהחלטה בזו הלשון: "לאור עמדת התביעה - הבקשה נדחית".

אקדים ואומר, כי צודק ב"כ העורר בטענתו כי החלטת בית משפט קמא איננה מנומקת, וכולה עומדת בזיקה לסירוב התביעה לבקשה.

לבית משפט סמכות עצמאית להחליט על קיום משפט גם אם הודעת העורר על רצונו להשפט על העבירה נשוא הדו"ח ניתנת באיחור, וזאת על פי האמור בסעיף 230 לחסד"פ [נוסח משולב], התשמ"ב-1982: "בית המשפט רשאי מנימוקים שירשמו לקיים את המשפט, גם אם ההודעה ניתנה באיחור".

על אף האמור לעיל, הניסוח הבלתי-מוצלח של החלטת בית משפט קמא אין בה כדי להצדיק מתן זכות להשפט בגין הדו"ח נשוא הערר.

בע"פ (חיפה) 1067/00 חן רז נ' מדינת ישראל תק-על 2000(4) 3942, נקבע כי כדי לקיים משפט כשההודעה ניתנה באיחור צריך נימוקים כבדי משקל להארכת המועד למתן הודעה, וככל שמדובר במועד מאוחר יותר - הנימוקים צריכים להיות משכנעים יותר.

בענייננו, טוען המבקש באמצעות בא-כוחו, כי עקב חוסר הבנה לא שלח מרשו תוך 30 ימים את הספח שעניינו בקשה להשפט.

לעניין מהות "הנימוקים שיירשמו לקיים את המשפט" עפ"י לשון סעיף 230 לחסד"פ, ניתן ללמוד גזירה שווה משורת פסקי-הדין שעניינם ביטול פסק דין עקב אי התייצבות נאשם לדיון בבית המשפט, כאשר נקבע, כי שיכחה של מועד דיון על ידי הנאשם עצמו או על ידי בא-כוחו או כל תקלה משרדית אחרת - אינם מהווים נסיבות מוצדקות לביטול פסק-דין.

ראה: רע"פ 5377/03 ואג'די ג'אמל נ' מדינת ישראל תק-על 2003(2) 3019.

וכן: רע"פ 1773/04 אל עוברה איסמעיל נ' מדינת ישראל (טרם פורסם).

וכן: רע"פ 4549/02, 9142/01 סוראיה איטליא נ' מדינת ישראל תק-על 2003(3) 7.

עוד יש להתייחס לטענת באת-כוח המשיבה, לפיה, יש לראות בהצעת בא-כוח העורר במכתבו למשטרת ישראל מתאריך 13.7.05 - הודייה בביצוע העבירה או למיצער "ראשית הודייה", וזאת לאור פניית העורר באמצעות בא-כוחו: "מרשי מוכן לשלם את הקנס, ולסיים את הפרשה ללא בקשות נוספות". עניין זה הוזכר גם בסעיף 2 לערר "הסכים לחילופין, לתשלום קנס על מנת למנוע הוצאות מיותרות בגין הגעה לבית המשפט".

ככלל, הצעה לשלם כדי "לפתור את הבעיה" בהליך הפלילי נדונה בהלכה הפסוקה, ובית המשפט העליון קבע, כי הצעת פיצוי שבצידה ביטול תלונה - מהווה בד"כ הודייה בביצוע המעשה, אלא אם ניתן לפרש את ההצעה על דרך אחרת.

למה הכוונה? כשנאשם פונה לקורבן העבירה ומציע לסלק ניזקו- אזי מתבקשת מסקנה שמציע ההצעה הוא אמנם הגזלן. ברם, יכול והצעה לבטל תלונה או לסגור תיק לא תהווה הודאה - אם מוכן נאשם לשלם מחיר, ובלבד שתבוטל תלונה נגדו, והוא ישתחרר ממעצר (ראה דברי כב' השופט חיים כהן בע"פ 216/74 גד כהן נ' מדינת ישראל פד"י כ"ט(1) 340).

כמו-כן, נקבע בע"פ 392/65 אברהם כהן נ' היועץ המשפטי לממשלה פד"י כ(1) 486, כי הבטחה לשלם למתלונן חלק מהסכום שנגנב, וזאת לשם מניעת הגשת תלונה פלילית נגד מציע ההצעה,  מצביעה, בהיעדר הסבר המניח את הדעת, על תודעת אשמה מצד המציע, ומהווה ראיה נסיבתית נגד המשלם.

ראה גם האמור בספרו של המלומד ויגמור כרך רביעי סעיף 1061(8) D: "במשפט פלילי, הצעתו של נאשם לשלם כסף או "להתפשר" באופן אחר עם התביעה הפלילית, תקובל כראיה נגדו... וזאת כמובן בכפוף להסברו של הנאשם".

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ