אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק ב"ש 9159/07

החלטה בתיק ב"ש 9159/07

תאריך פרסום : 03/05/2007 | גרסת הדפסה
ב"ש
בית המשפט המחוזי ירושלים
9159-07
19/02/2007
בפני השופט:
י' נועם

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד פרקליטות מחוז ירושלים
הנתבע:
מוסא בן מוחמד עוויסאת ת.ז. 032718728
עו"ד רבאח (מטעם הסנגוריה הציבורית
החלטה

האישום והבקשה למעצר

1.      לפניי בקשה למעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים בת"פ  3013/07, שבו הואשם בעבירת סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה ובעבירת התפרעות - לפי סעיפים 332(3) ו-152 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, במהלך אחת מההתפרעויות ההמוניות והאלימות במזרח ירושלים, שהחלו בעקבות עבודות השיפוצים באזור שער המוגרבים בקרבת מתחם הר-הבית.

2.      בכתב-האישום נטען, כי ביום 9.2.07, בסמוך לשעה 14.30, ברח' סולטן סולימאן בירושלים, השתתף המשיב בהתפרעות אלימה והמונית, שבמהלכה יידה אבנים לעבר ניידת משטרתית שחלפה במקום ונסעה מכיוון מוזיאון רוקפלר לשער-שכם, זאת מתוך כוונה לפגוע ברכב ובנוסעיו. עוד נטען בכתב-האישום, כי האבנים שיידה המשיב פגעו בניידת.

יריעת המחלוקת

3.      המאשימה טוענת, כי בידיה ראיות לכאורה המקימות סביר להרשעתו של המשיב בעבירות שיוחסו לו בכתב-האישום, ומשכך, קמה עילת מעצר נגדו לפי סעיף 21(א)(1)(ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), תשנ"ו-1996. עוד גורסת המאשימה, כי חומרת העבירות ונסיבות ביצוען מבססות את המסקנה, כי אין בעניינו של המשיב תחליף ראוי למעצר, זולת כליאה של ממש, ומטעם זה התנגדה להזמנת תסקיר מעצר בעניינו.

4.      הסנגור סבור, כי אין בחומר החקירה ראיות לכאורה המקימות סיכוי סביר להרשעתו של המשיב. עם זאת, ציין הסנגור, כי אם ייקבע על-ידי בית-המשפט שקיימות ראיות לכאורה נגד מרשו, אזיי לא יחלוק על קיומה של עילת מעצר, אך יעתור לחלופת מעצר לאחר הזמנת תסקיר מעצר.

ראיות לכאורה

5.      לאחר שעיינתי בחומר החקירה, נחה דעתי כי יש בחומר זה ראיות לכאורה המקימות סיכוי סביר להרשעתו של המשיב בעבירות שיוחסו לו בכתב-האישום. אפנה תחילה לסקירת הראיות.

6.      מההודעות שנגבו מקציני המשטרה יעקב דוידיאן ואבי כהן עולה, כי במועד האמור, לאחר תפילת יום השישי בהר-הבית, החלו הפרות סדר והתפרעויות המוניות ואלימות באזור שער-שכם, שכללו ידויי אבנים לעבר כלי-רכב ולעבר שוטרים. המשטרה נערכה לבצע מעצרים בקרב מיידי האבנים, אגב שימוש בשוטרים סמויים.

7.      התשתית הראייתית המסבכת את המשיב בהשתתפות בהתפרעות ובידוי האבנים, נסמכת על דו"חות פעולה שרשמו שני שוטרים סמויים:  הראשון - המכונה "25", ששימש כתצפיתן ודיווח לחבריו ברשת הקשר האלחוטית על מעשיהם של המתפרעים, ובכללם המשיב; והשני - המכונה "170", אשר על-פי הוראות שקיבל משוטר 25 ברשת הקשר, ניגש אל המשיב ועצר אותו בזירה.

8.       שוטר 25 מציין בדו"ח הפעולה שנכתב על-ידו כרבע שעה לאחר האירוע, כי זיהה מנקודת התצפית שבה עמד, אדם שלבש "דגמ"ח לבן וחולצה שחור-לבן" מיידה אבנים על רכב משטרתי, שנסע מכיוון מוזיאון רוקפלר לאזור שער-שכם. לדבריו, הוא דיווח בקשר על פעילותו של אותו אדם ועל מיקומו, ועל-פי הכוונתו ניגש שוטר 170 לאותו אדם ועצר אותו. שוטר 25 הדגיש, הן בדו"ח הפעולה שרשם באותו יום והן במזכר שכתב למחרת, כי היה לו קשר עין רצוף ומתמיד עם החשוד מהרגע שבו יידה את האבן לעבר הניידת ועד לרגע שהלה נעצר על-ידי שוטר 170.

9.       שוטר 170 מציין בדו"ח הפעולה שערך כחצי שעה לאחר האירועים, כי על-פי הכוונה שקיבל מהתצפיתן שוטר 25, בדבר אדם הלובש "דגמ"ח לבן וחולצה שחור-לבן", שיידה אבנים על רכב משטרתי, ניגש לאותו אדם ועצר אותו על אתר.  אין חולק, כי מי שנעצר היה המשיב, אשר זהותו נתחוורה באמצעות תעודת זהות שהציג לשוטר. הוא לבש מכנסי "דגמ"ח" בצבע אפור בהיר וחולצה בצבע שחור-לבן, כנחזה בתצלומים שצורפו לתיק החקירה.

10.     בהודעתו במשטרה, שנגבתה שעה קלה לאחר האירוע, הכחיש המשיב כל מעורבות בהתפרעות. הוא ציין, כי רק התפלל יחד עם אחרים במרכזו של הכביש, שהיה לטענתו חסום, אך לא נטל חלק בהתפרעות. לדבריו, שהה באזור במסגרת תפקידו כסדרן בתחנת האוטובוסים במזרח העיר, וסמוך לאחר שנכנס לחניון האוטובוסים, בעת שישב ואכל, נעצר על-ידי השוטרים. כאשר נשאל מה תגובתו לטענת השוטרים, לפיה נצפה כמי שיידה אבנים, השיב כי עובר לכניסתו לחניון ניצב לצדו בחור אלמוני, שאינו מוכר לו, אשר יידה אבנים לעבר הרכב המשטרתי ונמלט מהמקום. הוא הוסיף וטען, כי מצלמות האבטחה של המשטרה יכולות לאשש את גרסתו זו. דא-עקא, שנתחוור כי במצלמות המשטרה לא היה כיסוי צילומי לזירה הנדונה.

11.     סבורני, כי גירסאותיהם של שני השוטרים הסמויים בדו"חות שערכו, מבססים סיכוי סביר להרשעתו של המשיב בעבירות שיוחסו לו. אמנם רצוי היה שחוקרי המשטרה ייגבו הודעות משני השוטרים ולא יסתפקו בדו"חות הלקוניים יחסית, שרשמו השניים. ואולם, פגם זה כשלעצמו אינו מכרסם כיום בתשתית הראייתית, לפיה המשיב נצפה על-ידי שוטר 25 ברציפות מרגע יידוי האבן ועד למעצרו על-ידי שוטר 170. העובדה שצבע המכנסיים של המשיב הנו אפור או בז' (כנחזה בתצלומים שבתיק החקירה), ולא לבן - כפי שנרשם בדו"חות השוטרים שנכתבו דקות ספורות לאחר המעצר - אינה פוגמת בתשתית הראיות לכאורה, שכן המשיב נעצר על-ידי שוטר 170 בשעה שהמעצר נעשה בקשר עין מתמיד ורצוף עם שוטר 25, וכאשר שני השוטרים ראו בעת המעצר את צבע המכנסיים של המשיב. אשר על-כן, יש בחומר החקירה ראיות לכאורה המקימות סיכוי סביר להרשעת המשיב בעבירות שיוחסו לו בכתב-האישום.

עילת המעצר ושאלת חלופת המעצר

12.     העבירות המיוחסות למשיב מקיימות נגדו עילת מעצר לפי סעיף 21(א)(1)(ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996, זאת מחמת החשש הנשקף מהמשיב לבטחון הציבור הנלמד מאופי המעשים; והסנגוריה, כאמור, לא חלקה על כך.

13.     סבורני, כי בעניינו של המשיב לא קיימת כל חלופת מעצר שתבטיח את תכלית המעצר, ואין מנוס אלא לעצרו עד לתום משפטו.

          המעשיים המיוחסים למשיב מצביעים על מידת מסוכנות גבוהה הנשקפת ממנו לבטחון הציבור, שכן הלה, במסגרת הפרות סדר אלימות והמוניות, לא היסס מלידות אבנים לעבר ניידת משטרה שנסעה בציר מרכזי במזרח ירושלים, והכל, לכאורה, ממניעים לאומניים על-רקע העבודות המבוצעות בקרבת שער המוגרבים. למותר לציין, כי חלופת מעצר מותנת במתן אמון בנאשם, כי יקפיד לקיים אחר תנאי השחרור בערובה ולא יסכן את ביטחון הציבור אם ישוחרר ממעצרו. בנסיבותיו הקונקרטיות של המקרה דנן, המשיב אינו ראוי כלל ועיקר לאמון שכזה. בתעוזה העבריינית שהפגין בידוי אבנים לעבר ניידת משטרה, אגב השתתפותו בהתפרעות המונית ואלימה, גילה המשיב כי מורא החוק וגורמי אכיפת החוק הוא ממנו והלאה, ובנסיבות אלו לא ניתן לאיין את מסוכנותו בחלופת מעצר כלשהי. בהקשר זה ראוי להביא מדברי בית-המשפט העליון (כב' השופט מ' חשין, כתארו אז) בבש"פ 717100 מדינת ישראל נ' מוחמד מחמוד חאמד (לא פורסם):

"יידעו צעירים בישראל, צעירים ומבוגרים כאחד, כי היודה אבנים בשוטר הבא להשליט סדר במקום של התפרעויות, מעלה על עצמו כי מסוכן הוא לשלומו של אדם ולשלום הציבור, ובהיותו כך מסוכן, צפוי הוא כי ייעצר להגנה על אותם ערכי-יסוד שבלעדיהם לא נוכל לקיים חברה ראויה. אכן, אדם שהוכיח עצמו כי בכוונת-מכון מרים הוא אבן על איש אשר החברה שלחה אותו להשליט משטר וסדר, חלופת מעצר לא תיסכון למונעו מעשות שוב מעשה שעשה".

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ