אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק ב"ש 7246/04

החלטה בתיק ב"ש 7246/04

תאריך פרסום : 13/08/2007 | גרסת הדפסה
ב"ש
בית המשפט המחוזי ירושלים
7246-04
03/01/2005
בפני השופט:
צבי זילברטל

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד אונגר פרקליטות מחוז ירושלים
הנתבע:
ג'אואד עוודאללה
עו"ד ורד בירגר
החלטה

1.         כנגד המשיב הוגש לבית משפט השלום בירושלים כתב אישום המייחס לו עבירת סחר בסמים. על פי הטענה, ביום 2.12.04 מכר המשיב לסוכן משטרתי 5 כדורים של סם מסוג MDMA תמורת 300 ש"ח. בד בבד הוגשה לבית משפט השלום בקשה לעצור את המשיב עד לתום ההליכים. בית המשפט (כב' השופט ברקלי) דחה את הבקשה, וקבע כי המשיב ישוחרר בתנאים (הפקדת סך 5,000 ש"ח במזומן, התחייבות עצמית על סך 10,000 ש"ח וערבויות שני צדדים שלישיים בסך 10,000 ש"ח כל ערבות).

על החלטה זו הוגש הערר.

2.         מסקנת בית המשפט קמא נבעה, בעיקרו של דבר, מקביעתו לפיה לא שוכנע כי בידי העוררת ראיות לכאורה להוכחת האישום המיוחס למשיב.

לענין זה יצויין, בטרם תפורט מסכת הראיות בהרחבה, כי הסוכן המשטרתי לא הכיר את המשיב.

הסוכן נשלח לבית משפחת אבו-סביטאן במטרה לרכוש סמים מאחד בשם סמיר אבו-סבטיאן  (להלן - " סמיר") . הסוכן לא פגש בסמיר, אך אדם אחר מכר לו את הסם כמפורט בכתב האישום. השאלה המרכזית שהמסכת הראייתית שבידי העוררת אמורה להשיב עליה נוגעת לזיהויו של המשיב כמי שמכר את הסם לסוכן. בעת רכישת הסם הקליט הסוכן את האדם שמכר לו סם. אין בחילופי הדברים שהוקלטו משום ראיה ישירה לזיהוי מוכר הסם. לאחר שהקלטת הושמעה למשיב בחקירתו הוא התבקש להגיב לדברים וטענתו היתה שאין מדובר בקולו-שלו (הודעה מיום 20.12.04, שורה 80).

על ענין זה הסתמך בית משפט השלום בקובעו, כי אין בידי העוררת ראיות לכאורה להוכחת האישום, באומרו דברים אלה:

"טענה אחת של הסניגורית היא כבדת משקל במיוחד ויש בה להטות את כפות המאזניים והיא הכחשתו של המשיב, כי פגש בסוכן ושדיבר איתו. משמעות הטענה היא, שהקול הנשמע בקלטת אינו קולו. זו היא טענה היורדת לשורש העניין. אם יימצא שקולו של המשיב אינו נשמע בקלטת, ממילא הופכת עדות הסוכן לתלויה על בלימה רעועה ואם ייקבע שקולו של המשיב נשמע, מקבלות הראיות משקל יתר. תשובה לטענה זו אינה נמצאת בחומר הראיות".

אינני סבור שבאמור לעיל, שהוא כשלעצמו, בהתעלם מכל יתר הראיות, יש משום נימוק של ממש בדבר קיומו של קושי ראייתי. פשיטא, שהמשיב יכחיש כי קולו נשמע בקלטת (לאחר שהכחיש מעורבות בעסקה) והכחשה זו חסרת כל משקל ואינה יכולה לכרסם במכלול הראייתי שלא פורט בהחלטה. אין מנוס, איפוא, מבחינת שאר הראיות.

3.         אכן, טענת העוררת היא שנאספו די ראיות שבכוחן להצביע על אשמת המשיב. הראיה המרכזית עליה מתבססת העוררת לצורך זיהוי המשיב כמוכר הסם, היא מסדר זיהוי תמונות שנערך לסוכן ביום 13.12.04. במסדר זה זיהה הסוכן את תצלום המשיב, מתוך 8 תצלומים שהוצגו לו, כמי שמכר לו סם במועד הנקוב בכתב האישום בבית אבו-סביטאן. עוד נטען, כי למשיב זיקה למקום בו נערכה העסקה: המשיב יוצא ובא בבית משפחת אבו-סבטיאן בא-טור (אחת מבנות המשפחה היא ארוסתו), ואף בהודעתו אישר כי במועד הרלוונטי (2.12.04) לן במקום (ש' 64 להודעת המשיב מיום 20.12.04).

חיזוק נוסף מוצאת העוררת בכך שבמהלך העסקה אמר מוכר הסם לסוכן "אני יצאתי מהכלא 10 שנים" (ראו דף 2 ש' 19 לתמליל). ואכן, המשיב ריצה כ- 10 שנות מאסר שהסתיימו ביום 18.8.03.

המכלול האמור, על פי טענת העוררת, אינו יכול להיות מקרי ודי בו כדי לעמוד בדרישת קיומן של ראיות לכאורה.

4.         טענתה המרכזית של באת כוח המשיב היא, שעוד בשלבי החקירה ביקש המשיב, במהלך דיון בהארכת מעצרו, כי תבחן הטענה שהקול הנשמע בקלטת אינו קולו. טענה זו לא נבדקה כלל ע"י העוררת. עמדת עו"ד בירגר היא, שבמצב זה, של הימנעות מלחקור את טענת המשיב בנדון, יש להניח שאילו העניין היה נבדק, התוצאה היתה לטובת המשיב. על- פי טענת המשיב, אכן ניתן לערוך השוואה אלקטרונית בין קולו לבין קולו של הדובר שהוקלט ע"י הסוכן ולהגיע למסקנות חד-משמעיות, לחיוב או לשלילה (בכפוף לאפשרות שמסיבות כלשהן  ההשוואה לא תוביל לכל תוצאה).

אכן, נראה שגם העוררת סבורה, שיהיה זה ראוי, במידה שהדבר אפשרי, לערוך השוואת קולות במעבדת המשטרה (ראו סעיף 9 לערר), אך לטענתה, אי ביצוע הבדיקה אינו מכרסם בראיות שבידיה.

סבורני, כי אי התייחסות העוררת לקריאת הסניגוריה לערוך השוואת קולות, אכן מחלישה במידת מה את עוצמת הראיות שבידיה. אינני יודע, ואין כל נתון בחומר החקירה בענין זה, האם השוואה כזו אפשרית בכלל ובפרט במקרה דנן (בהתחשב בטיב ההקלטה). אינני יודע האם בידי המשטרה ציוד מתאים לשם כך, מה הם הנהלים בנוגע להשוואות אלה ומה הם תנאי הקבילות של ממצא שכזה. ואולם, למצער ניתן היה לצפות, כי תמצא בתיק החקירה תרשומת של מומחה לדבר כדי שניתן יהיה להתייחס לטענה האמורה לגופה. העדר התייחסות להצעת המשיב שתיערך השוואת קולות כדי לבסס את טענתו שאין הוא הדובר, פוגמת במידת מה בעוצמת הראיות. לענין זה ראו: ע"פ 5390/96 אבו מדיעם, פ"ד נג(4),   29; ת"פ (מחוזי-י-ם) 102/99, סאלם, דינים-מחוזי, לב(6), 369; ת"פ (מחוזי-י-ם) 351/98, ג'ואריש (לא פורסם).

במצב זה יש לבחון את יתר הראיות, שכן אם עוצמתן ממשית, כי אז אותו כרסום שהוזכר לעיל, לא יהיה בכוחו להטות את הכף. מאידך גיסא, אם יימצא כי יתר הראיות בעלות עוצמה נמוכה, יהיה משקל מסוים גם לאמור לעיל.

5.         כמפורט לעיל, הראיה המרכזית שבידי העוררת היא הודעת הסוכן אשר זיהה את המשיב במהלך מסדר הזיהוי. מסדר זה נערך ביום 13.12.04 בטרם נחשף הסוכן ובטרם נעצר המשיב. כזכור, הסוכן לא הכיר את מוכר הסם, אך רכז המודיעין של המשטרה, הפועל באיזור, העלה השערה כי מדובר במשיב (ראו מזכר מיום 13.12.04 בחתימת ראובן תורג'מן). על יסוד השערה זו זומן הסוכן לזהות את המשיב במסדר הזיהוי. ברור, כי באותה עת לא ניתן היה לערוך מסדר זיהוי "חי" וגם לא לזמן את בא כוח החשוד או אדם מטעמו.  במסדר נכחו שני אנשי משטרה, ראובן תורג'מן ודוד זריהן. ההודעה שנרשמה מפי הסוכן בעת המסדר היתה קצרה - הוא זיהה את תצלום המשיב (תצלום מס' 6) כתצלומו של "הבחור שהיה אצל משפחת אבו-סביטאן ומכר לי 5 אקסטזי וזה היה בלילה".

דא עקא, כי אופן עריכת מסדר הזיהוי פוגם עד מאוד במשקל הראיה. הפגם נעוץ בכך שלא ננקטו אמצעים להבטיח כי עורך המסדר לא ירמוז לסוכן מי הוא החשוד מבין המצולמים שתמונותיהם מוצגות לסוכן. האמצעי הבדוק לענין זה הוא נוכחות סניגור, ולמצער, בן משפחה או אדם אחר מטעם החשוד. כשנוכחות זו אינה אפשרית (כמו במקרה דנן), יש לתעד את מהלך עריכת מסדר הזיהוי באמצעות וידאו. העדרם של אמצעים אלה הוא עניין שאין להקל בו ראש: "הואיל והוא שולל מההגנה ומבית המשפט את היכולת לבחון את הליכי המסדר כדי לוודא שהם קויימו כהלכה" (ע"פ 2180/02 קאסם, פ"ד נז(1), 642, בעמ' 651).

לעניין זה ראו גם: ע"פ 647/77 קריב, פ"ד לב(2), 729, בעמ' 742-743; ע"פ 559/77 מאירי, פ"ד לב(2), 180, בעמ' 182-183; ע"פ 347/88  דמיאניוק, פ"ד מז(4), 221, בעמ' 420; ע"פ 80/88 אלאטרש, פ"ד מב(3), 579, בעמ' 580-581.

הכלל הוא, שפגמים אלה, ככל שהם חמורים, אינם פוסלים את המסדר, אלא מפחיתים ממשקלו, לעיתים עד כדי שמשקל הראיה נעשה מועט ביותר. זה המצב במקרה דנן. העדר כל תיעוד על מהלך מסדר הזיהוי מכרסם עד למאוד במשקל עדות הסוכן על זיהוי תצלום המשיב.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ