אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק ב"ש 6396/06

החלטה בתיק ב"ש 6396/06

תאריך פרסום : 12/04/2007 | גרסת הדפסה
ב"ש
בית המשפט המחוזי ירושלים
6396-06
18/05/2006
בפני השופט:
דוד חשין סגן נשיא

- נגד -
התובע:
שמואל דהן
עו"ד ע"וד ארנון איתן מטעם הסניגוריה הציבורית
הנתבע:
מדינת ישראל
עו"ד יעל שניידר מפרקליטות מחוז ירושלים
החלטה

1.         זהו ערר על החלטתו של בית משפט השלום בירושלים (כבוד השופט מוסק) שהורה על מעצרו של העורר עד לסיום ההליכים נגדו בת"פ 1822/06.

2.         נגד העורר הוגש תחילה כתב אישום בגין החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית בלבד ובגין החזקת סכין ללא מטרה כשרה. זאת לאחר שביום 7.3.06 נתפשו ברכבו של העורר 6 מנות קוקאין במשקל 2 גרם ו-33 מנות הרואין במשקל 24.2847 גרם (אלה הכמויות לפי כתב האישום המתוקן) וכן שני סכינים. המדינה ביקשה לעצור את העורר עד לתום ההליכים.  אין מחלוקת בין הצדדים בדבר קיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר.

3.         אחרי שהוגש תסקיר מעצר לבית משפט קמא, תוקן כתב האישום והוסף לו אישום בגין ניסיון להחזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית בלבד. זאת לאחר שביום 21.3.06, בעת שהעורר שהה במעצר, טילפן לאשתו וביקש ממנה להביא לו הרואין שהטמין בביתו בשקית התפילין, ולאחר שביום 22.3.06 העבירה האשה לרב בית המעצר את שקית התפילין בהם הוטמן הסם, אך הסם נתפס ע"י רשויות בית המעצר בטרם הועבר לעורר.

4.         בית משפט קמא הגיע למסקנה כי חלופת המעצר, במרכז גמילה "תשובה לחיים",  שהוצעה ע"י העורר ונתמכה ע"י שירות המבחן, אינה חלופה ראויה. כך, משום שניסיונו של העורר להבריח סם לתוך בית המעצר פגע באופן קשה באמון שבית המשפט יכול ליתן בו, ובהינתן גם שהתנאים במקום המוצע כחלופת מעצר אינם מבטיחים את אי יציאתו של העורר ממנו. השופט מוסק מציין כי הוא משוכנע, שלו ידע שירות המבחן על כך, היתה מסקנתו שונה.

5.         העורר, בן 43, נשוי ואב לארבעה ילדים בגילאי 7-20. ביתו הבכורה עומדת להינשא ושלושת ילדיו הצעירים נמצאים במסגרות חינוך תורניות.

בעררו טען העורר כנגד קביעת השופט קמא שאין ליתן בו אמון בעקבות הניסיון להכניס סם לבית המעצר, בהסבירו כי בבית המעצר הוא איננו מקבל טיפול גמילה, ולפיכך, כמכור, לא היתה לו ברירה אלא לנסות ולהשיג את הסם.

העורר ציין כי בעבר היה נקי מסמים במשך 8 שנים ועבד לפרנסת משפחתו כמפעיל של רדיו חרדי, וכי התדרדרותו חזרה לסמים באה לאחר שנקלע למצב כלכלי קשה. 

6.         ב"כ העורר ביקש ממני להורות על הגשת תסקיר משלים, אשר יבחן את חלופת המעצר בקהילה סגורה.

המשיבה התנגדה לבקשה, בטענה כי הוכח כבר שאין ליתן אמון בעורר, שניצל את תמימותה של אשתו וניסה להחדיר סמים לבית המעצר. עוד טענה המשיבה, כי אין מדובר כאן בהליכי גמילה שנקטעו, שהם המקרים החריגים בהם בית המשפט משחרר לחלופת מעצר. לדבריה, ככלל בית המשפט איננו נוהג לשחרר עברייני סמים לחלופת מעצר, אלא בנסיבות מיוחדות ואלה אינן מתקיימות במקרה זה, שבו מדובר באדם בעל עבר פלילי בתחום הסמים, שחייו נסובים סביב הסמים, ושביקש להונות את שלטונות בית המעצר. לטענתה, שלב המעצר איננו השלב המתאים לגמילה, אלא שלב המאסר שלאחר גזירת גזר הדין.

בתגובה טען בא כוחו כי העבירות המופיעות ברישום הפלילי של העורר בוצעו בשנות ה-90, כאשר העבירה האחרונה בוצעה באפריל 95', כלומר לפני כ-11 שנים, וכי רובן הן עבירות של החזקה ושימוש עצמי. 

6.         בבש"פ 10562/05  ש' ג' נ' מדינת ישראל (תק-על) אומרת כבוד השופטת ארבל:  "כבר נפסק כי העיתוי הראוי לגמילה מסמים הוא בדרך כלל שלב ריצוי העונש ולא שלב המעצר" (בש"פ 4068/03 אלחרר נ' מדינת ישראל (כבוד השופט מצא); בש"פ 8688/04 חסדאי נ' מדינת ישראל (כבוד השופטת פרוקצ'יה); בש"פ 11176/04 דהן נ' מדינת ישראל (כבוד השופט גרוניס)). עם זאת, מציינת השופטת ארבל, כי במקרים יוצאי דופן נכון יהיה בית המשפט לבדוק אפשרות מיצוי הליך גמילה שכבר החל גם בשלב מעצר או בנסיבות מיוחדות אחרות כאשר כל מקרה יבחן על פי נסיבותיו" (שם, בסע' 5).

7.         נשאלת אם כן השאלה, האם המקרה הנדון הוא מסוג המקרים שבהם מוצדק לעשות שימוש בתכנית גמילה כחלופת מעצר? 

8.         לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, כמו גם את דבריה הנוגעים ללב של בתו הבכורה של העורר, באתי למסקנה כי בנסיבות העניין אין להסתכן בחלופת מעצר אף לא בקהילה סגורה, והוא בשל ניסיונו של העורר להבריח סם אל תוך בית המעצר. מעשהו של העורר מלמד, כקביעתו של השופט מוסק, כי קשה מאוד ליתן בו אמון. אכן, מי שמנסה להבריח סם לבית מעצר מכרסם עמוקות בנכונות של בית המשפט ליתן בו אימון שלא יחזור על מעשיו בעת שישהה במוסד גמילה, ולכן גם לא ראיתי מקום להורות על הגשת תסקיר מעצר נוסף.

9.         לאור האמור הערר נדחה.

ניתנה היום כ' באייר, תשס"ו (18 במאי 2006) במעמד הצדדים.

      _______________

       דוד חשין, סגן נשיא                                                                       

99

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ