אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק ב"ש 4882/08

החלטה בתיק ב"ש 4882/08

תאריך פרסום : 22/12/2008 | גרסת הדפסה
ע"פ, ב"ש
בית המשפט המחוזי ירושלים
4882-08,2536-08
23/07/2008
בפני השופט:
יוסף שפירא

- נגד -
התובע:
1. מונדני יגאל
2. מונדני אפרת

עו"ד גיל רווה
הנתבע:
1. מדינת ישראל
2. גוטליב אייל
3. גוטליב שרה
4. ברוש יהושע
5. ברוש שושנה
6. ויינרוב אסף
7. ויינרוב תמר
8. קורדובה משה
9. קורדובה סיוון
10. פרידלר אפרים
11. פרידלר מרים

עו"ד י' חביליו ואח'
עו"ד ד"ר י' פרוכטמן ואח'
עו"ד י' גוטמן ואח'
החלטה

לפניי בקשה לעיכוב ביצוע החלטתו של בית המשפט לעניינים מקומיים בת"פ 7470/05, מיום 14.7.08, עד להכרעה בערעור שהוגש לבית משפט זה (ע"פ 2536/08),  החלטה בה נדחתה בקשת המשיבים להארכת מועד לביצוע צו ולקיום דיון במעמד הצדדים לאור שינוי הנסיבות.

גלגולו של הליך

1.    נשוא הבקשה שלפני בפסק-דינו של בית-המשפט לעניינים מקומיים בירושלים, במסגרתו הורשעו המבקשים והמשיבים 11-2 בגין שימוש במקרקעין בלא היתר - עבירה לפי סעיפים 145(א) ו-204(א) לחוק התכנון והבניה, התשכ"ח-1965, וחויבו, בין היתר, בפינוי הבניין ובאיטום כל פתחי הכניסה אליו - תוך דחיית בקשתם לעיכוב ביצועם של הצווים המורים להם לעשות כן (ת"פ 7470/05). המדובר בשימוש שביצעו המבקשים בדירות ששכרו בבניין מגורים, אשר נבנה ללא היתר בכפר השילוח - סילוואן, שבדרום-מזרח ירושלים, הידוע כ"בית יהונתן". לאחר שנדחה ערעור שהגישו לבית משפט זה, פנו המבקשים לבית המשפט העליון אשר דחה אף הוא את בקשתם למתן רשות ערעור, בקובעו כי בהחלטותיהן של ערכאות קמא לא נפל פגם, וכי השגותיהם של המבקשים עליהן אינן עומדות (רע"פ 727/08 ורע"פ 924/08).

בעקבות דחיית בקשתם בידי בית-משפט זה, פנו המבקשים בשנית לבית-המשפט לעניינים מקומיים, והפעם בבקשה לדחיית המועד לביצוע הצווים, מן הטעם המרכזי שנוכח התקדמות הטיפול בהליכי הכשרת הבנייה, ראוי לאפשר להם מיצוי הליכים בטרם יחויבו לנטוש את הדירות ולאטום את המבנה. בקשתם נדחתה ונקבע כי אין מקום לעכב את ביצוע הצווים, נוכח השלב המוקדם בו מצוי הליך ההכשרה.

על כך ערערו המשיבים בבקשה שלפניי, בפני בית המשפט המחוזי בירושלים, בה פורטו טעמיהם הזהים לטעמים שהעלו בהליכים הקודמים, אף על ידי המבקשים דכאן. ערעורם נדחה ונקבע כי היתר הבניה לא אינו בהישג יד, כדרישת ההלכה הפסוקה, ולפיכך אין לעכב את ביצוע הצווים. כן נדחתה הטענה, כי אטימת המבנה תביא לפלישה לתוכו על ידי תושבי השכונה, דבר שיקשה על איכלוסו מחדש בידי המבקשים עם השגת האישור המבוקש, ואף תותיר משפחה המתגוררת במבנה סמוך להתגורר לבדה בתוך אוכלוסיה עוינת. בית המשפט קבע, כי טענות אלה אינן רלוונטיות לעניין דחיית המועד לביצועם של הצווים.

המשיבים לא אמרו נואש והגישו בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון (רע"פ 6353/08), בה עתרו ליתן להם רשות לערער על פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי,  כשטענתם המרכזית הינה, כדבריהם, " עניינה האמיתי והמהותי הוא זכותם של יהודים להתיישב בישובים שמרב אוכלוסייתם ערבית". זאת, כיוון שהותרת המועדים הנקובים בצווים על כנם כמוה כגירושם מבתיהם מבלי להותיר להם אפשרות ממשית לשוב אליהם, וזו היא הכרעה בסוגיה פוליטית ועקרונית בדבר ההתיישבות היהודית, אשר " החלק המשפטי בה טפל לחלוטין לחלק הציבורי".

כן טענו, כי הערכאות קמא שגו בהפעלתן " הפעלה נוקשה מדי, בנסיבות העניין, את דיני התכנון והבניה", אשר תחת שיגשימו את הערכים אותם נועדו להגשים, נמצאו כקרדום לחפור בו, ולהכריע באמצעותו בשאלות ערכיות סבוכות. לטענתם, בית-המשפט קמא טעה עת קבע, מחד גיסא, כי בית-המשפט לעניינים מקומיים צריך היה לדון בבקשה בנוכחות הצדדים, ומאידך גיסא, נמנע מלהורות על השבת הבקשה לדיון בפניו, וכי נשללה מהמבקשים זכותם להביא ראיות בפני איזו מבין הערכאות שדנו בבקשתם. מיצוי הליכי התכנון נדרש להם, לטענתם, לצורך מניעת מצב בו תוכרע סוגיה פוליטית בכלים משפטיים, ולצורך מניעתו של נזק בלתי-הפיך שמקורו במצב הביטחוני בכפר השילוח, ואשר יביא לסיכול אפשרות חזרתם להתגורר במבנה נושא הבקשה. כן התייחסו למדיניות אכיפתם של דיני התכנון והבניה במזרח ירושלים אשר לוקה, לשיטתם, במחדלים ובהזנחה המובילים להותרת בנייה פוגענית בהיקף נרחב על כנה, ואשר יש בה כדי להצביע על עיוות-הדין שנגרם למבקשים - באשר דווקא עליהם בחרו הרשויות להכביד את עולן, ולחרוג ממדיניותן המתירנית.

בית המשפט העליון (כב' השופט א' א' לוי) דחה את בקשתם ביום 17.7.08.

 נקבע, כי בעוד שלאופייה של העבירה שביצעו המבקשים יש, לשיטתם, צביון פוליטי וחברתי מרכזי, הרי שהשאלה הצריכה הכרעה במסגרת הרע"פ היא תקינותה של ההחלטה לדחות את הבקשה להארכת מועד הצווים, היא שאלה משפטית, אך בענייננו היא פרטנית ואינה נושאת צביון עקרוני ואינה מצדיקה מתן רשות ערעור (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123 (1982)). כן ציין כב' השופט א' א' לוי, כדלקמן:

"יתר על כן, בהחלטתו הקודמת של בית-משפט זה (כב' השופט ס' ג'ובראן) בעניינם של המבקשים נקבע: 'הן בית-המשפט לעניינים מקומיים והן בית-המשפט המחוזי דחו את טענת המבקשים בעניין זה וקבעו, כי נמצאו שיקוליה של רשות האכיפה תמי לב וכי לא נמצא עיגון ראייתי לטענותיהם בדבר אכיפה בררנית פסולה ... נקבע, כי השיקולים שהדריכו את גורמי האכיפה בהעמדת המבקשים לדין היו סבירים והמבקשים לא הוכיחו, כי נפלו פגמים בהליכים פליליים'. הנה אפוא, טענות מסוג זה כבר הועלו בעבר בידי המבקשים והוכרעו, ואף עתה אין בהן כדי לסייע להם בבואם להשיג על דחיית בקשתם לקבלת ארכה"(שם,       פסקה 6).


בית המשפט העליון דחה את הבקשה אף לגופה, בציינו:

"אף לגופן, דינן של טענות המבקשים להידחות - ובראשן הטענה העוסקת בהפעלתו הדווקנית של החוק. גם ביחס לזאת נקבע בפסק-הדין שלעיל כי "הוכח... שהמשיבה נקטה הליכים משפטיים כנגד עשרות מבנים בלתי חוקיים באותו אזור", ואף אלמלא קביעה זו, מסופקני אם ניתן לטעון כי חיוב המבקשים לחדול מביצוען של עבירות - על דרך של הפסקת השימוש הבלתי-חוקי במבנה - כמוהו כהפעלה פסולה של הדין. מובן, כי בדברים האמורים יש גם כדי לדחות את הטענה בדבר מדיניותה הבלתי-אחידה של המשיבה, אשר המבקשים סבורים כי היא גורמת לעיוות-דין. גם טענתם של המבקשים בדבר קיפוח זכויותיהם הדיוניות, על דרך של הימנעות בית-המשפט קמא מהחזרת הבקשה לדיון בפני בית-המשפט לעניינים מקומיים ודחיית בקשתם להבאת ראיות, אינה עומדת להם - באשר אף זה אינו עניין לערכאה שלישית לעסוק בו בו, אלא נושא המסור לשיקול-דעתו של בית-משפט קמא, אשר קבע מפורשת כי המבקשים והמשיבה ניצלו במלואה את האפשרות שניתנה להם לשטוח את טענותיהם בפניו" (שם, פסקה 7).

כן קבע בית המשפט העליון, כי דחיית ביצועם של הצווים לצורך מיצוי הליכי התכנון הממושכים, תוביל לסיכול פסק-דינו של בית-המשפט וסיכול תכליתם של הצווים שנועדו לרפא את תוצאתן של העבירות.


2.         ביני לביני הגישו המבקשים דכאן בקשה נוספת לבית המשפט קמא, יומיים לפני מועד כניסת הצו לתוקף (15.7.08), בה עתרו לדחות את המועד למשך 6 חודשים לאור שינוי הנסיבות, וכן עתרו לקבוע מועד לדיון בבקשה.

בית משפט קמא (כב' השופטת ת' בר-אשר), דנה בבקה בלשכתה, בהעדר הצדדים, ודחתה אותה הן בשל עיתוי הגשתה והן בשל כך שלא מצאה כל חידוש באמור בה. מכאן הערעור לבית משפט זה והבקשה לעיכוב ביצוע שלפניי.

טיעוני המבקשים

3.         המבקשים טוענים כי סיכויי הערעור טובים באשר בית המשפט קמא התעלם ממכתב מר גיא דייגי, אחראי תנאי סף בלשכת התכנון המחוזית, שכתב ביום 3.7.08 לעו"ד אבני, בענין תכנית 12664, כדלקמן:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ